המחקר הנוכחי מתאר את השימוש של הורים וגננות בהון התרבותי שברשותם על סוגיו השונים (חברתי, כלכלי וסימבולי) כדי לנהל ולתהלך את הקשר ביניהם בשכונה אחת בישראל שבה מתגוררת אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה עם הון תרבותי גבוה. מודל שכונתי זה משתקף בדפוסי התקשורת ובתפיסות ההדדיות. בתוך כך, התייחס המחקר לרווחים ולמחירים הנובעים משימוש בהון התרבותי בקשר משתי נקודות המבט ותיאר את מאפייני הקשר ברובד הגלוי וברובד הסמוי.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמים סביבתיים ואינדיבידואליים של האם ושל הילד ואת מעורבותם בהישגים קדם-אקדמיים. לשם כך, נבחן בשלב ראשון הקשר בין היקף שעות העבודה של האם, גודל משפחתה, גילה והשכלתה לבין איכות האינטראקציה של האם עם ילדה. בשלב שני נבחן הקשר בין איכות האינטראקציה של האם, מגדר הילד ויכולת התמדתו לבין הישגים קדם-אקדמיים (אוריינות, מוכנות, מוטיבציה לקריאה). מידע על משתני-המחקר נאסף מ-180 ילדי גן חובה (124 בנות; 56 בנים) מ-19 גנים שונים בישראל, מאימהותיהן ומהגננות בגנים אלו. האימהות קיבלו שאלון דמוגרפי ושאלון לדירוג איכות האינטראקציה עם ילדיהן, הגננות העריכו באמצעות שאלון את מידת המוכנות של הילד לבית הספר ואת היכולות האורייניות שלו. צוות המחקר בחן בעזרת שאלון שניתן לילד את המוטיבציה לקריאה, ובעזרת מטלה ייעודית את יכולת ההתמדה שלו.
המעבר הגורף להוראה מרחוק בעקבות משבר קורונה חולל שינוי דרמטי במעורבות ההורים בגן הילדים, שהתבטא בכך שאפשר להם צפייה בלתי אמצעית במכלול הפעילויות המתרחשות בגן. המחקר הנוכחי בוחן דיווח של אימהות על השתתפות במפגשי הזום, את עמדותיהן כלפי תרומת המפגשים ואת תפיסותיהן בנוגע להשפעת ההוראה מרחוק על מעמד הגננת בתקופה הראשונה של משבר קורונה.
המוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממארג הפעילויות ותחומי הדעת הנלמדים בגן הילדים ומרבית הפעילויות המוזיקליות מתרחשות בעת מפגשי המליאה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים של פעילויות מוזיקליות המתרחשות בין גננות לילדים בשעת מפגשי מליאה.
מטרתו של מחקר זה לבחון את השפעת ההֶקשר התרבותי הסוציו-פוליטי על אמונות ופרקטיקות הוריות בנוגע להתקשרות התינוק למטפליו העיקריים, ובייחוד בנוגע ל'חרדת הזר'.
מאז ראשית הישוב היהודי בארץ ישראל והקמתו של הגן העברי הראשון, השתמר הקיום של חגיגת החנוכה בגן הילדים כנקודת מפגש משמעותית בין ערכי מסורת, תרבות ולאומיות.
מאמר זה עוסק בדרכי ההתמודדות של ילדים בגיל הרך עם אובדן של דמות אהובה מדרגה ראשונה, כפי שהן מתוארות בספרים הממוענים לילדים, אשר נכתבו על ידי כותבות שאינן סופרות ילדים. במאמר נחשפים כמה חידושים הנוגעים למאפיינים הייחודיים של ספרות זו ולנסיבות שהובילו את הכותבות להעלות על הכתב את סיפורן האישי.
מטרת מחקר איכותני זה להעריך את איכות ההכוונה של השתלמות למחנכים בגיל הרך לילדים
יהודים בתפוצות. בהכוונה הכוונה להעדפות חינוכיות הקשורות לתוכנית לימודים, למטרות
הלמידה, לצורכי ההתפתחות המקצועית, לתפיסת התפקיד המקצועי ולאמונות והערכים
המקצועיים (Anders, 2015).
