מחקר זה נפרס על פני תקופה של שנתיים. במהלך תקופה זו ליווינו את צוותי מג"ר (מרכז לגיל הרך) ומעג"ן (מערך תומך גן) בעיר קטנה בצפון הארץ בתהליך ההטמעה של תוכנית התערבות להכשרת מטפלות במעונות־היום בעיר.
מוזיקה היא חלק בלתי־נפרד מהקיום האנושי. היא פוגשת אותנו בכל מקום מיום היוולדנו ועד סוף חיינו. המוזיקה מקשרת בינינו לבין העולם שסביבנו, והעיסוק בה מבחין בינינו לבין עולם החי.
גן הילדים מוגדר כמערכת ניהולית ארגונית עצמאית, אשר עובדות בו שתי גננות בפיקוח משרד החינוך. האחת, מנהלת גן והשנייה, גננת משלימה המחליפה את מנהלת הגן בימים החופשיים במהלך השבוע באופן קבוע ולאורך השנה. מטרת מחקר זה הייתה להעמיק את ההבנה לגבי תפיסת התפקיד של הגננת המשלימה מנקודת מבטן של הגננות המשלימות בשלבים שונים בקריירה שלהן, ולגבי האופן שבו תפיסה זו משפיעה על התפתחותן המקצועית
המאמר מתאר מחקר על פעילות שבוצעה במשך כמה שנים במסגרת קורסים בתנ"ך בחוגים לחינוך בגיל הרך בשתי מכללות ממלכתיות להוראה. מטרת הפעילות הייתה לעורר בקרב הסטודנטיות תחושת אמפטיה והזדהות עם סיפורי התנ"ך, תוך חיבור להיבטים אישיים בחייהן, מתוך רצון לקרב אותן לנושא ולהפחית את תחושות הניכור והחשש שהפגינו כלפיו.
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) נחשבת לשיטת למידה המתאימה לרוח הזמן והתקופה, בשל יכולותיה לקדם אצל הלומדים את רכישת המיומנויות הנדרשות במאה ה-21. בשנים האחרונות שיטה זו זוכה ליותר ביטויים במערכת החינוך העולמית וגם במערכת החינוך הישראלית.
מיומנויות חברתיות-רגשיות SEL (Social Emotional Learning) מאפשרות לאדם לפתח ולטפח את יכולותיו העצמיות, להבין ולנהל את רגשותיו תוך אינטראקציה עם אחרים ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלו. תוכניות חברתיות-רגשיות עשויות לתרום לתלמידים ולהשפיע על הצלחתם בבית הספר. תלמידים העולים לכיתה א נאלצים להתמודד עם מגוון של קשיים הקשורים בהסתגלות למצב החדש מבחינה רגשית, לימודית, חברתית ופיזית. המשימה הגדולה העומדת בפניהם היא ללמוד לקרוא.
המחקר הנוכחי מתאר את השימוש של הורים וגננות בהון התרבותי שברשותם על סוגיו השונים (חברתי, כלכלי וסימבולי) כדי לנהל ולתהלך את הקשר ביניהם בשכונה אחת בישראל שבה מתגוררת אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה עם הון תרבותי גבוה. מודל שכונתי זה משתקף בדפוסי התקשורת ובתפיסות ההדדיות. בתוך כך, התייחס המחקר לרווחים ולמחירים הנובעים משימוש בהון התרבותי בקשר משתי נקודות המבט ותיאר את מאפייני הקשר ברובד הגלוי וברובד הסמוי.
מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמים סביבתיים ואינדיבידואליים של האם ושל הילד ואת מעורבותם בהישגים קדם-אקדמיים. לשם כך, נבחן בשלב ראשון הקשר בין היקף שעות העבודה של האם, גודל משפחתה, גילה והשכלתה לבין איכות האינטראקציה של האם עם ילדה. בשלב שני נבחן הקשר בין איכות האינטראקציה של האם, מגדר הילד ויכולת התמדתו לבין הישגים קדם-אקדמיים (אוריינות, מוכנות, מוטיבציה לקריאה). מידע על משתני-המחקר נאסף מ-180 ילדי גן חובה (124 בנות; 56 בנים) מ-19 גנים שונים בישראל, מאימהותיהן ומהגננות בגנים אלו. האימהות קיבלו שאלון דמוגרפי ושאלון לדירוג איכות האינטראקציה עם ילדיהן, הגננות העריכו באמצעות שאלון את מידת המוכנות של הילד לבית הספר ואת היכולות האורייניות שלו. צוות המחקר בחן בעזרת שאלון שניתן לילד את המוטיבציה לקריאה, ובעזרת מטלה ייעודית את יכולת ההתמדה שלו.
