גיליון 13 - גיליון מיוחד בנושא הגיל הרך בתקופת קורונה


אמונות הורים וצפייה במסכים בגיל הרך בתקופת קורונה: השוואה בין ילדים ממשפחות יהודיות לילדים ממשפחות ערביות

פורסם בתאריך 4 בפברואר 2021

עפרה קורת, חדיג'ה עאמר, וולאא מחאמיד, הותאף גנאים כבהה [1]
המחקר בחן אמונות של הורים לילדים בגיל הרך לגבי הצפייה של ילדיהם במסכים, ובדק את דיווחי ההורים לגבי משך הזמן שבו ילדיהם עוסקים בפעילויות מסורתיות (קריאת ספר מודפס ומשחק במשחקי קופסה) לעומת משך הזמן שבו ילדיהם צופים במסכים. הדיווחים התייחסו לתקופה שלפני מגפת קורונה, ולתקופה של הגל הראשון של התפרצות נגיף קורונה. במחקר השתתפו 183 הורים, שהתבקשו להתייחס לילד אחד בטווח הגילים שנתיים עד שש. שלושים ואחד אחוזים מהמשתתפים במחקר היו ערבים, ול-79% מכלל המשתתפים במחקר השכלה אקדמית. הגיל הממוצע של הילדים עמד על 3.8 כאשר 54% מהם בנות. לא היו הבדלים דמוגרפיים בין ההורים משתי הקבוצות. המשתתפים ענו על שאלון שהועבר אליהם בווטסאפ בשיטת "כדור השלג". ממצאי המחקר הראו שהורים לילדים בגיל לידה עד שלוש הציגו יותר אמונות שליליות לגבי צפייה במסכים בהשוואה להורים לילדים בגיל שלוש עד שש. הורים ערבים הציגו יותר אמונות שליליות לגבי צפייה במסכים בהשוואה להורים יהודים. אולם, במקביל הם דיווחו שילדיהם צופים במסכים במשך זמן ארוך יותר. בשתי הקבוצות ההורים דיווחו על עלייה משמעותית בפעילות הדיגיטלית של ילדיהם בתקופת קורונה. ככלל, ההורים היהודים דיווחו על יותר פעילויות מסורתיות בהשוואה להורים הערבים. נוסף על כך, בקבוצת ההורים היהודים הסבים קראו לנכדים מתוך ספר מודפס פנים אל פנים באפליקציית הפייס-טיים (face-time) ובעזרת תוכנת זום (Zoom) יותר מאשר בקבוצת ההורים הערבים. בקרב הסבים בקבוצת ההורים היהודים נרשמה עלייה בקריאת ספר מודפס בעזרת פייס-טיים בתקופת קורונה בהשוואה לתקופה שלפני כן. עלייה זו לא נרשמה בקרב קבוצת ההורים הערבים. הדיון מתייחס לממצאי המחקר ומציג את ההשלכות החינוכיות שלו.[1] הכותבות מבקשות להודות לדבורה ארדמן, לשרון חי, להדר יגור-סוויסה, לאור ידיד כהן, לנופר מאירובוץ-ולדר, לבר סביר, לענת סגל ולאור ציוני על הסיוע באיסוף החומרים.מילות מפתח: פרספקטיבות של ילדים, מחקר מודע-הֶקְשֵר, מחקר עם ילדים, שימוש בשיטות ויזואליות, סיכון ומוגנות, ילדים בדואים, כפרים בלתי-מוכרים בנגב.
למאמר המלא
פרופ' עפרה קורת, חוקרת ומרצה במגמה להתפתחות הילד וראש תוכנית הריס "למען תינוקות, טף ומשפחותיהם" בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. היא חוקרת התפתחות וקידום שפה ואוריינות בגיל הרך במשפחה ובמסגרות החינוכיות, כולל שימוש בטכנולוגיות חדשניות. מחקריה מתמקדים בילדים ממיצב נמוך בישראל ובמשפחות בחברה הערבית. בשנים האחרונות היא עוסקת בפיתוח ותיקוף היעילות של ספרים דיגיטליים תומכי שפה ואוריינות. חדיג'ה עאמר, מרפאה בעיסוק, מנהלת אשכול גנים ומעון יום וסטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. וולאא מחאמיד, קלינאית תקשורת במעון יום שיקומי ובמשרד החינוך ומדריכה קלינית. סטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. הותאף גנאים כבהה, פעילה בעמותת אלרואד בפרויקטים חינוכיים, וסטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.   (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: קורת, ע', עאמר, ח', מחאמיד, ו"ו וגנאים-כבהה, ה' (2021). אמונות הורים וצפייה במסכים בגיל הרך בתקופת קורונה: השוואה בין ילדים ממשפחות יהודיות לילדים ממשפחות ערביות. חוקרים @ הגיל הרך, 13, 30-1.

להרחבה
גיליון 12

גיליון 12

המוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממארג הפעילויות ותחומי הדעת הנלמדים בגן הילדים ומרבית הפעילויות המוזיקליות מתרחשות בעת מפגשי המליאה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים של פעילויות מוזיקליות המתרחשות בין גננות לילדים בשעת מפגשי מליאה.

להרחבה
גיליון 11 - גיליון מיוחד בנושא רב-תרבותיות

גיליון 11 - גיליון מיוחד בנושא רב-תרבותיות

מטרתו של מחקר זה לבחון את השפעת ההֶקשר התרבותי הסוציו-פוליטי על אמונות ופרקטיקות הוריות בנוגע להתקשרות התינוק למטפליו העיקריים, ובייחוד בנוגע ל'חרדת הזר'.

להרחבה
גיליון 10

גיליון 10

מאז ראשית הישוב היהודי בארץ ישראל והקמתו של הגן העברי הראשון, השתמר הקיום של חגיגת החנוכה בגן הילדים כנקודת מפגש משמעותית בין ערכי מסורת, תרבות ולאומיות.

להרחבה
גיליון 9

גיליון 9

אוריינות ושיח הם מרכיבים מהותיים בהתפתחות הלשונית של ילדים בגיל הרך (Ravid & Tolchinsky, 2002).

להרחבה
גיליון 8

גיליון 8

הבחירה בחינוך ביתי היא בחירה אידיאולוגית של הורים שבחרו לקחת אחריות מלאה על חינוך ילדיהם, אך נראה כי קיימות דרכים שונות לחנך את הילדים בבית.

להרחבה
גיליון 7

גיליון 7

מאמר זה עוסק בדרכי ההתמודדות של ילדים בגיל הרך עם אובדן של דמות אהובה מדרגה ראשונה, כפי שהן מתוארות בספרים הממוענים לילדים, אשר נכתבו על ידי כותבות שאינן סופרות ילדים. במאמר נחשפים כמה חידושים הנוגעים למאפיינים הייחודיים של ספרות זו ולנסיבות שהובילו את הכותבות להעלות על הכתב את סיפורן האישי.

להרחבה
גיליון 6

גיליון 6

מטרת מחקר איכותני זה להעריך את איכות ההכוונה של השתלמות למחנכים בגיל הרך לילדים יהודים בתפוצות. בהכוונה הכוונה להעדפות חינוכיות הקשורות לתוכנית לימודים, למטרות הלמידה, לצורכי ההתפתחות המקצועית, לתפיסת התפקיד המקצועי ולאמונות והערכים המקצועיים (Anders, 2015).

להרחבה
גיליון 5

גיליון 5

נוכח ההסכמה על חשיבות החינוך בגיל הרך ועל חשיבות תפקידה של הגננת בקידום הילדים, ולאור מיעוט מחקרים על תפיסות הורים בנוגע לגננות במציאות החברתית העכשווית, בחן מחקר זה את תפיסות ההורים כלפי מגוון היבטים הקשורים לעבודתן של גננות העובדות בגני ילדים טרום חובה וחובה.

להרחבה
גיליון 4

גיליון 4

מטרת המחקר: לזהות, לתאר ולפרש את מאפייני האינטראקציה בין ילדים בני 5-4 בעת משחק בחפצים נטולי זהות משחקית מוגדרת. המחקר נערך בגן ילדים והשתתפו בו 35 ילדים בני 5-4. מצלמת וידיאו הוצבה בפינה בגן שבה הונחו חפצים נטולי זהות משחקית מוגדרת. המצלמה תיעדה את אירועי השיח בין הילדים בזמן שהם משחקים בחפצים. תועתקו 30 אירועים בחודשים פברואר, מרס ואפריל 2014.

להרחבה