גיליון 14

"רחל היא הגננת הכי טובה שפגשתי": תפיסותיהן של גננות את דמות הגננת הטובה

פורסם בתאריך 27 באי 2021

יעל כהן-עזריה
לגן הילדים תפקיד מרכזי בבניית אבני היסוד בכל תחומי ההתפתחות של הילד הצעיר. הגננת היא דמות עיקרית בחיי הילד בגן ומבחינתו היא משמעותית ביותר - הוא פוגש אותה כמעט מדי יום והיא מלווה אותו בהתקדמותו ובהתפתחותו לאורך שהותו בגן. בעשור האחרון הגננת נתפסת כמנהיגה המובילה את התהליך החינוכי, ותפקידה כולל ממד פדגוגי וממד ניהולי. המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו תופסות גננות המנהלות גן את מאפייני דמותה של הגננת הטובה. לצורך המחקר רואיינו בראיונות עומק מובנים למחצה 36 מנהלות גן שעובדות בגנים בדרום הארץ, מהן 24 גננות בגנים ממלכתיים ו-12 גננות בגנים ממלכתיים-דתיים. ממצאי המחקר הראו שגננת טובה נתפסת כגננת הפועלת מתוך שליחות, מתפתחת מקצועית, פועלת להתאמת ההוראה לצרכים של כל ילד בגן, מתווכת ומאתגרת בלמידה, מטפחת אקלים גן מכבד, אכפתית ופועלת בשותפות.   מילות מפתח:הגיל הרך, תפיסות גננות, הערכת גננות, הגננת הטובה
למאמר המלא
ד"ר יעל כהן-עזריה, מרצה בחוג הרב-תחומי במסלול חינוך במכללה האקדמית אשקלון ובחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. תחומי העניין והמחקר שלה מתמקדים בהערכה ומדידה בחינוך, בהערכת הישגים, ברכזי הערכה, בהערכת מורים, בבעיות משמעת בכיתה ובהשכלה הגבוהה.   (עריכה לשונית – שירה דניאל)   לציטוט: כהן-עזריה, י' (2021). "רחל היא הגננת הכי טובה שפגשתי": תפיסותיהן של גננות את דמות הגננת הטובה. חוקרים@הגיל הרך, 14, 58-31.

"לפני שאת מזמינה אורחים את חייבת לנקות את הבית": זהות נשית ומקצועית של מנהלות מעונות-יום בישראל

פורסם בתאריך 27 באי 2021

סיגל אחיטוב ואסתר הרצוג
מאמר זה מבוסס על מחקר שנערך בקרב מנהלות של מעונות-יום לגיל הרך בישראל, שבהם מתחנכים ילדים מגיל לידה עד שלוש. המחקר התמקד בזהות המקצועית ובזהות הנשית של המנהלות. על רקע הסטנדרטים החינוכיים הנמוכים יחסית המתקיימים במעונות, המחקר שואף להשמיע את קולן של המנהלות. המחקר נערך בשיטה האיכותנית, וממצאיו מצביעים על כך שזהותן הנשית של המנהלות שהשתתפו בו משוקעת בזהותן המקצועית ובשגרה היומיומית שלהן, אולם הן עצמן אינן מודעות לכך. במאמר נידונים שני הקשרים. האחד הוא היחסים בין המנהלות לבין הצוות וההורים, והשני הוא התמרונים שלהן בין הלחצים הארגוניים-הכלכליים, שמשפיעים במידה רבה על זהותן המקצועית והנשית. ממצאים אלה חשובים כי הם מפנים את הזרקור לאוכלוסייה שכמעט שלא נחקרה עד כה, ומשמיעים את קולה. במובן הרחב, הם עשויים לעזור לקובעי המדיניות שעוסקים בחינוך לגיל הרך.   מילות מפתח: מנהלות מעונות-יום, זהות מקצועית, זהות נשית, מסגרות לידה-שלוש בישראל, אילוצים ארגוניים-כלכליים
למאמר המלא
ד"ר סיגל אחיטוב, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית אורנים. בעלת תואר שלישי מהחוג למידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. בוגרת מחזור א' של תוכנית הפוסט-דוקטורט במכון מופ"ת. מלמדת בחוגים לחינוך לגיל הרך בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני במכללה האקדמית אורנים. הרצאותיה כוללות מגוון נושאים הנוגעים לגיל הרך, וביניהם סיפורי המקרא, חגים וטקסים בגן, מדיניות חינוכית בגיל הרך, עבודת צוות בגני ילדים ומחקר איכותני. מחקריה ופרסומיה מתמקדים בזהותן של מחנכות בגיל הרך לאור שינויים המתרחשים בתחום הגיל הרך בארץ ובעולם. חברה בצוות הפיתוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אורנים.   פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, מרצה וחוקרת במכללה האקדמית צפת. תחומי המחקר וההוראה שלה הם ביורוקרטיה ומגדר (בתחומי הרווחה, הקליטה, החינוך, הפוליטיקה, השואה ועוד). הפרסומים העיקריים שלה הם על קליטת עולי אתיופיה וכן על פרויקטים של פיתוח לנשים בנפל. ערכה (בעצמה או בשיתוף) 11 ספרים ופרסמה מאות מאמרי דעה בעיתונות היומית (מעריב ו-YNET) ובמגזינים רבים. פעילה פמיניסטית זה יותר מ-30 שנים ושותפה להקמת תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים, פרלמנט נשים, פרלמנט נערות ועוד.   (עריכה לשונית – שירה דניאל)   לציטוט: אחיטוב, ס' והרצוג, א' (2021). "לפני שאת מזמינה אורחים את חייבת לנקות את הבית": זהות נשית ומקצועית של מנהלות מעונות-יום בישראל. חוקרים @ הגיל הרך, 14, 30-1.

  להרחבה

גיליון 13 - גיליון מיוחד בנושא הגיל הרך בתקופת קורונה


נקודת מבטן של אימהות על הקשר עם הגננת בתקופת קורונה

פורסם בתאריך 21 במרץ 2021

יצחק גילת, אריאל בוטנרו, קלודי טל
המעבר הגורף להוראה מרחוק בעקבות משבר קורונה חולל שינוי דרמטי במעורבות ההורים בגן הילדים, שהתבטא בכך שאפשר להם צפייה בלתי אמצעית במכלול הפעילויות המתרחשות בגן. המחקר הנוכחי בוחן דיווח של אימהות על השתתפות במפגשי הזום, את עמדותיהן כלפי תרומת המפגשים ואת תפיסותיהן בנוגע להשפעת ההוראה מרחוק על מעמד הגננת בתקופה הראשונה של משבר קורונה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שמילאו 197 אימהות לילדים בגן טרום טרום-חובה (טט"ח), בגן טרום-חובה ובגן חובה. הממצאים לגבי מידת ההשתתפות בלמידה בזום הראו רמה נמוכה בקרב ילדים בטט"ח ורמה בינונית בקרב הבוגרים יותר. האימהות עצמן צפו בפעילויות יותר מאשר הילדים. שביעות הרצון הכללית מן ההוראה בזום הייתה בינונית ואימהות רבות ציינו שלמידה זאת אינה מתאימה לילדים, שהתקשו להתרכז ולגלות בה עניין, במיוחד בגיל טט"ח וטרום-חובה. עם זאת, כרבע מן האימהות דיווחו על תרומה גבוהה של ההוראה מרחוק לקשר של הגננת עם הילד ועם האם. האסטרטגיות שנתפסו כמועילות ביותר היו שמירת קשר רציף עם הילד והמשפחה בהקשר לתחום הרגשי-החברתי, ואמצעי הוראה אסינכרוניים בתחום הלימודי. השפעת משבר קורונה על מעמד הגננת התבטאה בשני הכיוונים, אם כי ההשפעה החיובית הייתה גבוהה מהשלילית. הדיון עוסק בהשלכות הממצאים בנוגע להוראה מרחוק בגיל הרך.   מילות מפתח: משבר קורונה, הוראה מרחוק, מעמד הגננת, מעורבות הורים
למאמר המלא
פרופ' יצחק גילת, פסיכולוג, מרצה לפסיכולוגיה ולשיטות מחקר במכללת לוינסקי לחינוך ומכהן כראש רשות המחקר במכללה. מחקריו עוסקים בתחומים הנמצאים בממשק שבין חברה לחינוך, ובהם רב-תרבותיות בחינוך, מעמד המורה וקשר בין הורים לבין מערכת החינוך. אריאל בוטנרו, מחנך כיתה ורכז תקשוב בבית ספר לחינוך מיוחד, המיועד לתלמידים עם הפרעות התנהגות. בוגר תואר ראשון בהצטיינות בחינוך מיוחד, וסטודנט לתואר שני בחינוך בתוכנית הוראה ולמידה במסלול עם תזה במכללת לוינסקי לחינוך.  פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך בגיל הרך ובעבר ראש התוכנית לתואר ראשון וראש החוג לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מתמקדת במחקר ובהוראה בכישורים ופרקטיקות ליבה בחינוך לגיל הרך ובהכשרת גננות ומורות (ניהול גן-כיתה, תיווך, עבודה בקבוצות קטנות, קריאה חוזרת). מוקד מיוחד במחקרה  ובכתיבתה הוא קשר בין הממסד החינוכי להורי הילדים מהגיל הרך ביותר (במעונות יום ובגנים פרטיים) ועד בכלל.   (עריכה לשונית – שירה דניאל)   לציטוט: גילת, י', בוטנרו, א' וטל, ק' (2021). נקודת מבטן של אימהות על הקשר עם הגננת בתקופת קורונה. חוקרים @ הגיל הרך, 13, 49-31.

אמונות הורים וצפייה במסכים בגיל הרך בתקופת קורונה: השוואה בין ילדים ממשפחות יהודיות לילדים ממשפחות ערביות

פורסם בתאריך 4 בפברואר 2021

עפרה קורת, חדיג'ה עאמר, וולאא מחאמיד, הותאף גנאים כבהה [1]
המחקר בחן אמונות של הורים לילדים בגיל הרך לגבי הצפייה של ילדיהם במסכים, ובדק את דיווחי ההורים לגבי משך הזמן שבו ילדיהם עוסקים בפעילויות מסורתיות (קריאת ספר מודפס ומשחק במשחקי קופסה) לעומת משך הזמן שבו ילדיהם צופים במסכים. הדיווחים התייחסו לתקופה שלפני מגפת קורונה, ולתקופה של הגל הראשון של התפרצות נגיף קורונה. במחקר השתתפו 183 הורים, שהתבקשו להתייחס לילד אחד בטווח הגילים שנתיים עד שש. שלושים ואחד אחוזים מהמשתתפים במחקר היו ערבים, ול-79% מכלל המשתתפים במחקר השכלה אקדמית. הגיל הממוצע של הילדים עמד על 3.8 כאשר 54% מהם בנות. לא היו הבדלים דמוגרפיים בין ההורים משתי הקבוצות. המשתתפים ענו על שאלון שהועבר אליהם בווטסאפ בשיטת "כדור השלג". ממצאי המחקר הראו שהורים לילדים בגיל לידה עד שלוש הציגו יותר אמונות שליליות לגבי צפייה במסכים בהשוואה להורים לילדים בגיל שלוש עד שש. הורים ערבים הציגו יותר אמונות שליליות לגבי צפייה במסכים בהשוואה להורים יהודים. אולם, במקביל הם דיווחו שילדיהם צופים במסכים במשך זמן ארוך יותר. בשתי הקבוצות ההורים דיווחו על עלייה משמעותית בפעילות הדיגיטלית של ילדיהם בתקופת קורונה. ככלל, ההורים היהודים דיווחו על יותר פעילויות מסורתיות בהשוואה להורים הערבים. נוסף על כך, בקבוצת ההורים היהודים הסבים קראו לנכדים מתוך ספר מודפס פנים אל פנים באפליקציית הפייס-טיים (face-time) ובעזרת תוכנת זום (Zoom) יותר מאשר בקבוצת ההורים הערבים. בקרב הסבים בקבוצת ההורים היהודים נרשמה עלייה בקריאת ספר מודפס בעזרת פייס-טיים בתקופת קורונה בהשוואה לתקופה שלפני כן. עלייה זו לא נרשמה בקרב קבוצת ההורים הערבים. הדיון מתייחס לממצאי המחקר ומציג את ההשלכות החינוכיות שלו.[1] הכותבות מבקשות להודות לדבורה ארדמן, לשרון חי, להדר יגור-סוויסה, לאור ידיד כהן, לנופר מאירובוץ-ולדר, לבר סביר, לענת סגל ולאור ציוני על הסיוע באיסוף החומרים.מילות מפתח: פרספקטיבות של ילדים, מחקר מודע-הֶקְשֵר, מחקר עם ילדים, שימוש בשיטות ויזואליות, סיכון ומוגנות, ילדים בדואים, כפרים בלתי-מוכרים בנגב.
למאמר המלא
פרופ' עפרה קורת, חוקרת ומרצה במגמה להתפתחות הילד וראש תוכנית הריס "למען תינוקות, טף ומשפחותיהם" בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. היא חוקרת התפתחות וקידום שפה ואוריינות בגיל הרך במשפחה ובמסגרות החינוכיות, כולל שימוש בטכנולוגיות חדשניות. מחקריה מתמקדים בילדים ממיצב נמוך בישראל ובמשפחות בחברה הערבית. בשנים האחרונות היא עוסקת בפיתוח ותיקוף היעילות של ספרים דיגיטליים תומכי שפה ואוריינות. חדיג'ה עאמר, מרפאה בעיסוק, מנהלת אשכול גנים ומעון יום וסטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. וולאא מחאמיד, קלינאית תקשורת במעון יום שיקומי ובמשרד החינוך ומדריכה קלינית. סטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. הותאף גנאים כבהה, פעילה בעמותת אלרואד בפרויקטים חינוכיים, וסטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.   (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: קורת, ע', עאמר, ח', מחאמיד, ו"ו וגנאים-כבהה, ה' (2021). אמונות הורים וצפייה במסכים בגיל הרך בתקופת קורונה: השוואה בין ילדים ממשפחות יהודיות לילדים ממשפחות ערביות. חוקרים @ הגיל הרך, 13, 30-1.

להרחבה
גיליון 12

גיליון 12

המוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממארג הפעילויות ותחומי הדעת הנלמדים בגן הילדים ומרבית הפעילויות המוזיקליות מתרחשות בעת מפגשי המליאה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים של פעילויות מוזיקליות המתרחשות בין גננות לילדים בשעת מפגשי מליאה.

להרחבה
גיליון 11 - גיליון מיוחד בנושא רב-תרבותיות

גיליון 11 - גיליון מיוחד בנושא רב-תרבותיות

מטרתו של מחקר זה לבחון את השפעת ההֶקשר התרבותי הסוציו-פוליטי על אמונות ופרקטיקות הוריות בנוגע להתקשרות התינוק למטפליו העיקריים, ובייחוד בנוגע ל'חרדת הזר'.

להרחבה
גיליון 10

גיליון 10

מאז ראשית הישוב היהודי בארץ ישראל והקמתו של הגן העברי הראשון, השתמר הקיום של חגיגת החנוכה בגן הילדים כנקודת מפגש משמעותית בין ערכי מסורת, תרבות ולאומיות.

להרחבה
גיליון 9

גיליון 9

אוריינות ושיח הם מרכיבים מהותיים בהתפתחות הלשונית של ילדים בגיל הרך (Ravid & Tolchinsky, 2002).

להרחבה
גיליון 8

גיליון 8

הבחירה בחינוך ביתי היא בחירה אידיאולוגית של הורים שבחרו לקחת אחריות מלאה על חינוך ילדיהם, אך נראה כי קיימות דרכים שונות לחנך את הילדים בבית.

להרחבה
גיליון 7 - גיליון מיוחד בנושא שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה

גיליון 7 - גיליון מיוחד בנושא שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה

מאמר זה עוסק בדרכי ההתמודדות של ילדים בגיל הרך עם אובדן של דמות אהובה מדרגה ראשונה, כפי שהן מתוארות בספרים הממוענים לילדים, אשר נכתבו על ידי כותבות שאינן סופרות ילדים. במאמר נחשפים כמה חידושים הנוגעים למאפיינים הייחודיים של ספרות זו ולנסיבות שהובילו את הכותבות להעלות על הכתב את סיפורן האישי.

להרחבה
גיליון 6

גיליון 6

מטרת מחקר איכותני זה להעריך את איכות ההכוונה של השתלמות למחנכים בגיל הרך לילדים יהודים בתפוצות. בהכוונה הכוונה להעדפות חינוכיות הקשורות לתוכנית לימודים, למטרות הלמידה, לצורכי ההתפתחות המקצועית, לתפיסת התפקיד המקצועי ולאמונות והערכים המקצועיים (Anders, 2015).

להרחבה
גיליון 5

גיליון 5

נוכח ההסכמה על חשיבות החינוך בגיל הרך ועל חשיבות תפקידה של הגננת בקידום הילדים, ולאור מיעוט מחקרים על תפיסות הורים בנוגע לגננות במציאות החברתית העכשווית, בחן מחקר זה את תפיסות ההורים כלפי מגוון היבטים הקשורים לעבודתן של גננות העובדות בגני ילדים טרום חובה וחובה.

להרחבה