גיליון 14

"רחל היא הגננת הכי טובה שפגשתי": תפיסותיהן של גננות את דמות הגננת הטובה

פורסם בתאריך 27 באי 2021


יעל כהן-עזריה

לגן הילדים תפקיד מרכזי בבניית אבני היסוד בכל תחומי ההתפתחות של הילד הצעיר. הגננת היא דמות עיקרית בחיי הילד בגן ומבחינתו היא משמעותית ביותר – הוא פוגש אותה כמעט מדי יום והיא מלווה אותו בהתקדמותו ובהתפתחותו לאורך שהותו בגן. בעשור האחרון הגננת נתפסת כמנהיגה המובילה את התהליך החינוכי, ותפקידה כולל ממד פדגוגי וממד ניהולי. המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו תופסות גננות המנהלות גן את מאפייני דמותה של הגננת הטובה. לצורך המחקר רואיינו בראיונות עומק מובנים למחצה 36 מנהלות גן שעובדות בגנים בדרום הארץ, מהן 24 גננות בגנים ממלכתיים ו-12 גננות בגנים ממלכתיים-דתיים. ממצאי המחקר הראו שגננת טובה נתפסת כגננת הפועלת מתוך שליחות, מתפתחת מקצועית, פועלת להתאמת ההוראה לצרכים של כל ילד בגן, מתווכת ומאתגרת בלמידה, מטפחת אקלים גן מכבד, אכפתית ופועלת בשותפות.

 

מילות מפתח:הגיל הרך, תפיסות גננות, הערכת גננות, הגננת הטובה

למאמר המלא

ד"ר יעל כהן-עזריה, מרצה בחוג הרב-תחומי במסלול חינוך במכללה האקדמית אשקלון ובחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. תחומי העניין והמחקר שלה מתמקדים בהערכה ומדידה בחינוך, בהערכת הישגים, ברכזי הערכה, בהערכת מורים, בבעיות משמעת בכיתה ובהשכלה הגבוהה.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: כהן-עזריה, י' (2021). "רחל היא הגננת הכי טובה שפגשתי": תפיסותיהן של גננות את דמות הגננת הטובה. חוקרים@הגיל הרך, 14, 58-31.


"לפני שאת מזמינה אורחים את חייבת לנקות את הבית": זהות נשית ומקצועית של מנהלות מעונות-יום בישראל

פורסם בתאריך 27 באי 2021


סיגל אחיטוב ואסתר הרצוג

מאמר זה מבוסס על מחקר שנערך בקרב מנהלות של מעונות-יום לגיל הרך בישראל, שבהם מתחנכים ילדים מגיל לידה עד שלוש. המחקר התמקד בזהות המקצועית ובזהות הנשית של המנהלות. על רקע הסטנדרטים החינוכיים הנמוכים יחסית המתקיימים במעונות, המחקר שואף להשמיע את קולן של המנהלות.

המחקר נערך בשיטה האיכותנית, וממצאיו מצביעים על כך שזהותן הנשית של המנהלות שהשתתפו בו משוקעת בזהותן המקצועית ובשגרה היומיומית שלהן, אולם הן עצמן אינן מודעות לכך. במאמר נידונים שני הקשרים. האחד הוא היחסים בין המנהלות לבין הצוות וההורים, והשני הוא התמרונים שלהן בין הלחצים הארגוניים-הכלכליים, שמשפיעים במידה רבה על זהותן המקצועית והנשית. ממצאים אלה חשובים כי הם מפנים את הזרקור לאוכלוסייה שכמעט שלא נחקרה עד כה, ומשמיעים את קולה. במובן הרחב, הם עשויים לעזור לקובעי המדיניות שעוסקים בחינוך לגיל הרך.

 

מילות מפתח: מנהלות מעונות-יום, זהות מקצועית, זהות נשית, מסגרות לידה-שלוש בישראל, אילוצים ארגוניים-כלכליים

למאמר המלא

ד"ר סיגל אחיטוב, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית אורנים. בעלת תואר שלישי מהחוג למידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. בוגרת מחזור א' של תוכנית הפוסט-דוקטורט במכון מופ"ת. מלמדת בחוגים לחינוך לגיל הרך בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני במכללה האקדמית אורנים. הרצאותיה כוללות מגוון נושאים הנוגעים לגיל הרך, וביניהם סיפורי המקרא, חגים וטקסים בגן, מדיניות חינוכית בגיל הרך, עבודת צוות בגני ילדים ומחקר איכותני. מחקריה ופרסומיה מתמקדים בזהותן של מחנכות בגיל הרך לאור שינויים המתרחשים בתחום הגיל הרך בארץ ובעולם. חברה בצוות הפיתוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אורנים.

 

פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, מרצה וחוקרת במכללה האקדמית צפת. תחומי המחקר וההוראה שלה הם ביורוקרטיה ומגדר (בתחומי הרווחה, הקליטה, החינוך, הפוליטיקה, השואה ועוד). הפרסומים העיקריים שלה הם על קליטת עולי אתיופיה וכן על פרויקטים של פיתוח לנשים בנפל. ערכה (בעצמה או בשיתוף) 11 ספרים ופרסמה מאות מאמרי דעה בעיתונות היומית (מעריב ו-YNET) ובמגזינים רבים. פעילה פמיניסטית זה יותר מ-30 שנים ושותפה להקמת תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים, פרלמנט נשים, פרלמנט נערות ועוד.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: אחיטוב, ס' והרצוג, א' (2021). "לפני שאת מזמינה אורחים את חייבת לנקות את הבית": זהות נשית ומקצועית של מנהלות מעונות-יום בישראל. חוקרים @ הגיל הרך, 14, 30-1.