חוקרים את גיל הרך

גיליון 15

קידום חשיבה יצירתית בגן הילדים באמצעות סיפורי ילדים

פורסם בתאריך 28 באפריל 2022


ימית כהן-סקירה, אורית הוד-שמר, עדית שר
חשיבה יצירתית בגן הילדים היא אחת המיומנויות הנדרשות במאה ה-21 ואפשר להשיגה בדרכים שונות. אחת מהן היא האזנה לסיפורים ועשייה בעקבותיהם. מטרת המחקר היא לבחון אם סיפורי ילדים משמשים כלי בידי הגננת לפיתוח החשיבה היצירתית בקרב ילדי הגן ובאיזה אופן. כדי לענות על השאלה נערכו ראיונות עומק חצי-מובנים עם עשר גננות, מנהלות גן. השאלות בריאיון עסקו בספריית הגן, בתיאורה, במיקומה ובנגישותה לילדי הגן, במגוון הספרים, בבחירתם ובעשייה באמצעותם. הממצאים, הכוללים שילוב של ניתוח ממוקד קריטריונים ותוכן, העלו כי השיקולים העיקריים שמנחים גננות בבחירת סיפור הם קידום תחום השפה וזיקה לנושא הלימוד שאותו ברצונן לקדם. אשר לקידום החשיבה היצירתית באמצעות הסיפורים, נמצא שהשימוש שהגננות עושות בסיפורי הילדים למטרה זו הוא דל ולרוב נעשה באופן בלתי מודע ובלתי מתוכנן, וכי קיים פער גדול בין הפוטנציאל הגלום בסיפורים לבין מיצויו על ידי הגננות. תרומתו של מחקר זה מתבטאת בשלושה היבטים. הראשון הוא הצגת העובדות והעלאתן למודעות, השני הוא השינוי המתחייב בתפיסת הגננת את כוחו הרב של הסיפור ואת האפשרויות הגלומות בו לפיתוח החשיבה היצירתית, והשלישי הוא ההמלצה לכלול את האמור לעיל בהכשרת הגננת, כך שתוכל להפיק את המרב מן הסיפור לפיתוח החשיבה היצירתית.

 

מילות מפתח: מיומנויות המאה ה-21, חשיבה יצירתית, גן ילדים, גננות, סיפורי ילדים

למאמר המלא
ימית כהן-סקירה, גננת זה 14 שנים, תואר ראשון במדעי החברה וקרימינולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בחינוך לגיל הרך מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. מתמחה בקידום תחום השפה והאוריינות בגיל הרך.

ד"ר אורית הוד-שמר, חוקרת ומרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, וראש ההתמחות בגיל הרך לשעבר. מחקריה מתמקדים בחשיבה יצירתית, ביצירתיות בהוראה, בפדגוגיות חדשניות, בתפיסות חינוכיות של צוותי גן וילדים ובהתפתחות מקצועית של גננות.

ד"ר עדית שר, חוקרת, מרצה בכירה וראש ההתמחות בלשון לשעבר במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. מחקריה עניינם לשון וסגנון – בפרט של ספרות הילדים וזיקתה ללשון הילדים. נוסף על פרסומיה המדעיים בכתבי-עת, ראו אור ספריה: 'חידושי מילים וצירופים בפי ילדים ומשוררים'; ובשיתוף עם מאיה פרוכטמן וציפי שחורי-רובין 'הניבון הישראלי המקיף לביטויים עממיים'.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: כהן-סקירה, י', הוד-שמר, א' ושר, ע' (2022). קידום חשיבה יצירתית בגן הילדים באמצעות סיפורי ילדים. חוקרים @ הגיל הרך, 15, 129-104.


 

קהילות מקצועיות לומדות בגיל הרך מנקודת מבטן של גננות מובילות [1]

[1] המחקר נערך במימון מכון מופ"ת.
פורסם בתאריך 26 באפריל 2022


יפעת הררי פלטיאל
בזמן שקיימת ספרות עשירה בתחום של קהילות מקצועיות לומדות (קמ"ל) בהקשר של מורים בבתי ספר והובלתן של קהילות אלו על ידי מורים מובילים, ישנו מחקר מועט ביותר בתחום זה בהקשר של הגיל הרך. המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו גננות מובילות, אשר עובדות בו-זמנית גם כגננות, מגדירות ותופסות את מנהיגותן חמש שנים לאחר התבססות תפקיד המובילה במערכת. לצורך המחקר רואיינו בראיונות עומק מובנים למחצה עשר גננות מובילות ממרכז הארץ. ממצאי המחקר הראו שגננות מובילות מייחסות חשיבות רבה ליצירת אמון וקשרים חיוביים עם הגננות וסגנון המנהיגות שלהן מעצים, מבוזר ושיתופי. המובילות נדרשות לאזן בין המחויבות לגננות לבין ייצוג המערכת ותופסות את עצמן בראש ובראשונה כעמיתות ורק לאחר מכן כנציגות המערכת. הן תופסות את הקמ"ל כמרחב מקצועי משמעותי לגננות האשכול. הקהילות מוציאות את הגננות מבדידותן, מאפשרות להן למידה והתפתחות מקצועית בנושאים המעסיקים אותן וכן מזמנות שיתופי פעולה פדגוגיים ביניהן. כדי להרחיב את השפעת התפקיד בתוך הקהילות, המובילות זקוקות ליותר אוטונומיה בקביעת תוכני המפגשים ותהליכי הלמידה בקמ"ל. כמו כן, הן צריכות לעגן יותר את הפן של שיתופי הפעולה בין הגננות בעבודתן ולגבש דרכי התמודדות נוספות עם מתחים וקונפליקטים שהתפקיד הכפול במערכת מזמן להן.

 

מילות מפתח: הגיל הרך, תפיסת תפקיד, גננות מובילות, קהילה מקצועית לומדת

למאמר המלא
ד"ר יפעת הררי פלטיאל, ראש המסלול לחינוך על-יסודי, מרצה וחוקרת במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מנחת קהילת מובילים במכון מופ"ת. מובילה תהליכים של פיתוח מקצועי בדגש על היבטים חינוכיים-רגשיים וכישורי הנחייה. תחום המחקר שלה עוסק במנהיגות חינוכית וקהילות מקצועיות לומדות.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: הררי פלטיאל, י' (2022). קהילות מקצועיות לומדות בגיל הרך מנקודת מבטן של גננות מובילות. חוקרים@הגיל הרך, 15, 103-78.


 

הילכו שניים יחדיו?
שימושי מסך ומשחק אקטיבי של ילדים יהודים וערבים בגיל הגן

פורסם בתאריך 30 במרץ 2022


רינת כספי, יהודה ברלב ועדנה אור
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההבדלים בדפוסי צריכת המדיה בקרב ילדי גן במגזר היהודי ובמגזר הערבי ואת השלכותיהם על המשחק האקטיבי בבית ובחוץ. בישראל, המארג החברתי מורכב ברובו מיהודים וערבים, אך מאפייני השימוש בקרב המגזר הערבי כמעט שלא נחקרו עד כה. במחקר השתתפו 166 ילדי גן בני ארבע עד שש (88 מהמגזר היהודי ו-78 מהמגזר הערבי). אימהות קיבלו שאלון הבוחן באופן מקיף את הרגלי צריכת המדיה ואת תדירות המשחק האקטיבי בבית ובחוץ של ילדיהן. מניתוח הנתונים עלה כי במגזר היהודי קיים מגוון רחב יותר של מכשירי מדיה בהשוואה למגזר הערבי, וכי צריכת המדיה גבוהה יותר בקרב ילדים מהמגזר היהודי לעומת הערבי. המשותף לשני המגזרים הוא ההעדפה העיקרית שמגלים הילדים כלפי מסכי מגע. ההעדפה השנייה של הילדים משני המגזרים היא טלוויזיה. נוסף על כך, נמצא שבקרב ילדים מהמגזר הערבי, השימוש באפליקציות לימודיות גבוה יותר ושהוריהם שותפים יותר למשחקים במסכי מגע בהשוואה למגזר היהודי. הממצאים לגבי המשחק האקטיבי הראו, שילדים מהמגזר היהודי משחקים יותר מחוץ לבית לעומת ילדים מהמגזר הערבי שמשחקים יותר בבית. ככל שהיקף שעות השימוש במסכי מגע גבוה יותר, ללא קשר למגזר, תדירות המשחק מחוץ לבית נמוכה יותר. מסקנות המחקר מתייחסות לשימוש מיטבי ומושכל במדיה של הילדים תוך הדגשה של שמירה על אורח חיים בריא.

 

מילות מפתח: הגיל הרך, מדיה, מסכי מגע, משחק אקטיבי, מגזר ערבי, מסכים

למאמר המלא
ד"ר רינת כספי,  ראש החוג לחינוך, חברה בוועדה לרשות המחקר, מרצה וחוקרת בגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון. פרסומיה עוסקים באינטראקציה אם-ילד בגיל הרך, בלמידה מתווכת, במוכנות לבית הספר ובהשלכות של שימושי המדיה על ילדים בגיל הרך ועל הוריהם.

ד"ר יהודה ברלב, מרצה חוקר. תחום המחקר שלו עוסק בהשלכות השימוש במדיה על ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתנהגותית והרגשית בילדות המוקדמת ובהורות בעידן הדיגיטלי. חבר בקבוצת המחקר האירופית European COST research group – ITC, ומשתתף במחקרים אתנוגרפיים בינלאומיים.

ד"ר עדנה אור, ראש עבודות הגמר הכמותיות לתואר שני במכללה האקדמית גורדון, מרצה בכירה וחוקרת את ההתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות וילדים מהיבט רב-תחומי.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: כספי, ר' ברלב, י' ואור, ע' (2021). הילכו שניים יחדיו? שימושי מסך ומשחק אקטיבי של ילדים יהודים וערבים בגיל הגן. חוקרים@הגיל הרך, 15, 77-39.


 

"מעל ומתחת לפני השטח" הון תרבותי כמשאב למשבר ולחוסן בקשר שבין גננות לבין הורים*

*המחקר מתבסס על עבודת התזה שחיברה שלי נער במסגרת התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך.

פורסם בתאריך 28 בנובמבר 2021


שלי נער וליאת ביברמן-שלו
המחקר הנוכחי מתאר את השימוש של הורים וגננות בהון התרבותי שברשותם על סוגיו השונים (חברתי, כלכלי וסימבולי) כדי לנהל ולתהלך את הקשר ביניהם בשכונה אחת בישראל שבה מתגוררת אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה עם הון תרבותי גבוה. מודל שכונתי זה משתקף בדפוסי התקשורת ובתפיסות ההדדיות. בתוך כך, התייחס המחקר לרווחים ולמחירים הנובעים משימוש בהון התרבותי בקשר משתי נקודות המבט ותיאר את מאפייני הקשר ברובד הגלוי וברובד הסמוי.

לצורך המחקר רואיינו 16 מנהלות גנים לגיל 6-3 מהחינוך הממלכתי היהודי בשכונה הנחקרת ו-16 הורים המתגוררים בשכונה ולהם ילדים הלומדים בגנים.

ממצאי המחקר הראו כי ההון התרבותי מניב רווחים בקשר לשני הצדדים, אולם יש לו גם מחירים משמעותיים והוא גורם למאבקי כוחות על שליטה והשפעה.

 

מילות מפתח: הורים וגננות, הורים ברשת, הון תרבותי, מעורבות הורים, הגיל הרך

למאמר המלא
שלי נער, גננת ומנהלת גן לגיל 6-3 בחינוך הממלכתי ומדריכה בתחום הכלה ושילוב. בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וסוציולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני בחינוך בתוכנית לחינוך לגיל הרך עם תזה ממכללת לוינסקי לחינוך.

ד"ר ליאת ביברמן-שלו, סוציולוגית חינוכית, מרצה וחוקרת בכירה ברשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך. בעבר עמדה בראש המחלקה לחינוך ובראש תוכנית M.Teach במכללה.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: נער, ש' וביברמן-שלו, ל' (2021). "מעל ומתחת לפני השטח" – הון תרבותי כמשאב למשבר ולחוסן בקשר שבין גננות לבין הורים. חוקרים@הגיל הרך, 15, 38-1.