| עדנה אור, גבריאלה קאשי-רוזנבאום, אורית מועלם |
| אמונות מוקדמות בעניין אופן הטיפול בילדים מינקותם מעצבות במידה רבה את דרכי הפעולה ואת ההתנהגויות שאימהות נוקטות הלכה למעשה. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת הקשר בין אמונות אימהיות מוקדמות על חשיבותן של מוזיקה ושל הפעילות המוזיקלית בסביבת הבית (שירה ונגינה), לבין מידת ההשתתפות של ילדים בשיעור מוזיקה במעון־היום. ידוע כי מוזיקה ומתמטיקה הן תחומים קרובים מפני ששניהם מבוססים על הבנת מבנים. לפיכך, מטרה נוספת היא לבחון אם החשיפה למוזיקה בבית וטיב הפעילות המוזיקלית של הילדים במעון־היום קשורים לניצנים ראשונים של הבנה מתמטית. במחקר השתתפו 41 ילדים מגיל 18 חודשים עד 36 חודשים ואימהותיהם. כמחציתם של הילדים (48.8%) השתייכו לשכבה הצעירה במעון־היום וכמחציתם (51.2%) לשכבה הבוגרת. הילדים תועדו בווידאו במהלך שיעור מוזיקה. האימהות מילאו שאלונים לבחינת מידת החשיבות שייחסו למוזיקה ורמת החשיפה למוזיקה בסביבת הבית וכן שאלונים להערכת מידת ההבנה המתמטית והשימוש בשפה מתמטית של ילדיהן. נמצא כי ילדים שאימהותיהם מחזיקות באמונה שפעילות מוזיקלית היא חשובה ויכולה לשמש כלי לוויסות רגשות היו פעילים יותר באופן מובהק בשיעור המוזיקה, במיוחד בחלק הראשון והאחרון. עוד נמצא, כי הן אמונות אימהיות בדבר חשיבות המוזיקה הן פעילות מוזיקלית אקטיבית בנגינה ובשירה בסביבת הבית קשורות להבנה המתמטית של הילדים. כמו כן, נמצא קשר בין ההשתתפות בפעילות המוזיקלית במעון, במיוחד בחלקה האחרון, להיבטים מסוימים בהבנה מתמטית. מהמחקר עלו שלוש מסקנות: הראשונה מתייחסת למקומן של אמונות מוקדמות בכלל ואמונות בעניין מוזיקה בפרט בקביעת מידת ההעשרה המוזיקלית שיקבלו הילדים בבית. המסקנה השנייה מתייחסת לתרומתה של הפעילות המוזיקלית המשותפת בבית להשתתפות הפעילה בשיעור המוזיקה במסגרת החינוכית. המסקנה השלישית מתייחסת לפוטנציאל של ההעשרה המוזיקלית לתמיכה ביכולות מתמטיות של ילדים צעירים.
מילות מפתח: אמונות הוריות, חשיפה למוזיקה, ניצני הבנה מתמטית, מעון־יום, הגיל הרך |
| למאמר המלא |
|
פרופ' עדנה אור, מומחית בהתפתחות קוגניטיבית, ראש יחידת עבודות הגמר הכמותיות בלימודי תואר שני במכללה האקדמית גורדון. חוקרת ומלמדת את תלמידי התואר הראשון והשני את הביטויים והמאפיינים של ההתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות, של פעוטות ושל ילדים ממבט רב־מערכתי.
ד"ר גבריאלה קאשי-רוזנבאום, מרצה בכירה וראש מסלול חינוך בחוג הרב־תחומי במדעי החברה, המכללה האקדמית אשקלון. בעלת תואר דוקטור בתחום החינוך עם התמחות בהתפתחות הילד מאוניברסיטת בר־אילן. תחומי התמחות מדעיים: פיתוח חשיבה וקידום מיומנויות למידה, רווחה נפשית וחוסן.
ד"ר אורית מועלם, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מתמחה בחינוך לגיל הרך ובחינוך מוזיקלי. מחקריה העיקריים עוסקים באינטראקציות מוזיקליות בגיל הרך במסגרת המשפחתית ובמסגרת החינוכית, בפסיכולוגיה של המוזיקה, בהשפעת המוזיקה על ההתפתחות, במשחק בגיל הרך ובהכשרת מחנכים ומחנכות לגיל הרך.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
| עדית בליט-כהן, סיון אביאלי, דורית רואר-סטריאר |
| מטרת מחקר זה לתעד תפיסות של ילדים ושל מבוגרים בסביבת גן ילדים בבסיס צבאי לגבי היבטים קהילתיים של הגן וסביבותיו. בבסיסים צבאיים גן הילדים נמצא בתוך "שיכון המשפחות", יישוב מוניציפלי בתוך בסיס צבאי, שבו מתגוררים אנשי קבע בחיל האוויר, רובם הורים לילדים המשרתים בתפקיד צבאי המצריך זמינות גבוהה. המחקר הונחה על ידי התיאוריה הקהילתית והפרספקטיבה מודעת־ההקשר. שאלת המחקר הייתה: מהן תפיסות הילדים, ההורים, בעלי התפקידים וצוות הגן בבסיס לגבי היבטים קהילתיים בגן ובסביבותיו?
המחקר התבצע בשיטת המחקר האיכותני (חקר מקרה) בהתבסס על הצלבת מידע מ־33 משתתפים בשיטות מחקר מגוונות ומותאמות לילדים ולמבוגרים. בקרב הילדים נעשה שימוש בציורים ובמפות, שהוכח במחקרים קודמים שהם כלי מחקר שבאמצעותם ילדים יכולים להביא לידי ביטוי את מחשבותיהם, את תפיסותיהם ואת עולמם הפנימי. נוסף על כך, התבצעו ראיונות מובנים למחצה עם קבוצות קטנות של ילדי הגן, עם בעלי תפקידים בבסיס, וכן עם קבוצת מיקוד שכללה את צוות הגן. ההורים שהשתתפו במחקר ענו על שאלון. ממצאי המחקר העלו שלוש תמות: (1) ההצטלבויות בין הגן לקהילה: גן הילדים כגורם שייכות לקהילה, מעברים והשפעתם על הגן ועל הקהילה, גבולות מטושטשים בין הבית לגן ושיכון המשפחות והבסיס כמרחב למידה ושייכות לגן; (2) פעילות מבצעית לצד פעילות חינוכית: התפקיד הצבאי של הגן כשומר על הרצף המבצעי בבסיס, במודל הניהול הצבאי/האזרחי הייחודי שלו ובאופן שבו זמני לחימה מפגישים את הילדים עם השפעות הלחימה; הדיון מתעמק בדרך שבה מאפייני הגן, הקהילה (שיכון המשפחות) ומאפייני הסביבה הצבאית מצטלבים. אף על פי שגן הילדים עמד במרכזו של מחקר זה, הצבא עומד במרכז ציר ההצטלבויות, כשלרוב תוכני הגן מותאמים לצורכי הצבא. ממצאי המחקר תורמים להרחבת גוף הידע של אנשי מקצוע שונים העובדים עם ילדים בגיל הרך בסביבה צבאית ולפיתוח תוכניות מותאמות לקידום רווחתם של הילדים.
מילות מפתח: גן ילדים, בסיס צבאי, קהילה, מיליטריזם. |
| למאמר המלא |
| פרופ' עדית בליט-כהן, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. עובדת סוציאלית קהילתית, מרצה וחוקרת איכותנית. לפרופ' בליט-כהן ניסיון מעשי בעבודה עם קהילות ועם מיעוטים ובייעוץ ארגוני. מחקריה מתמקדים בקהילות, בקבוצות אוכלוסייה מודרות, בפוליטיקה של זהויות ובעבודה קהילתית.
סיון אביאלי, בוגרת תוכנית שוורץ ללימודים בגיל הרך בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע״ש פול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת ניסיון רב בעבודה בגיל הרך במערכות חינוך קהילתיות. כיום עובדת בשירות הציבורי כעוזרת של ראש המועצה האזורית גן־רווה.
פרופ' דורית רואר-סטריאר, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. הקימה ומנהלת את חממת נבט. חוקרת איכותנית ומתמחה במחקר ופרקטיקה מבוססת־הקשר בתחום משפחות וילדים בהקשרים תרבותיים מגוונים. בעלת הכשרה קלינית וניסיון מעשי בתחומי הטיפול המשפחתי והטיפול בילדים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
| ליבי עזריהו, אורית ברוזה, אופק ששון, שרה הרשקוביץ, אסתר עדי־יפה |
| חינוך רב־תחומי וחשיבה יצירתית הם מרכיבים חיוניים במיומנויות המאה ה־21. עם זאת, מחקרים העוסקים בהשפעתן של יוזמות רב־תחומיות על פיתוח יצירתיות בבתי הספר היסודיים, ובפרט בקרב תלמידי כיתות א-ב, עדיין מוגבלים. מחקר זה בחן את התפתחותה של החשיבה היצירתית במתמטיקה ובמוזיקה בקרב תלמידות צעירות, תוך יישום של תוכנית לימודים משולבת. במחקר השתתפו 206 תלמידות משמונה כיתות. ארבע כיתות (שתי כיתות א ושתי כיתות ב) השתתפו בקבוצת ההתערבות (מוזימטיקה, n=106), בעוד ארבע כיתות מקבילות שימשו קבוצת ביקורת (n=100). כל התלמידות למדו שלושה שיעורי מוזימטיקה לצורך קביעת מדד ראשוני, ותלמידות קבוצת ההתערבות השתתפו בשבעה שיעורים נוספים. התלמידות הוערכו בשיעורים 3, 6, 9 במוזיקה ובמתמטיקה. תוכנית המוזימטיקה שילבה בין מוזיקה למתמטיקה, תוך דגש על פיתוח חשיבה יצירתית. במהלך השיעורים התלמידות התמודדו עם משימות פתוחות שקישרו בין תכונות מוזיקליות לדפוסים, לסדרות ולסימטריה שיקופית. ביצועי התלמידות במוזיקה ובמתמטיקה נותחו על פי שלושה מדדים: שטף (fluency), מגוון (flexibility) ומקוריות (originality).
ממצאי המחקר העלו שכלל התלמידות בקבוצת ההתערבות שיפרו את המגוון בחשיבה היצירתית המוזיקלית לאורך זמן, אם כי שיעור המקוריות המוזיקלית פחת בקרב כל המשתתפות, ככל הנראה עקב היכרות מוגברת עם משימות היצירתיות. במתמטיקה, תלמידות כיתה ב בקבוצת ההתערבות הציגו שיפור משמעותי במדדי השטף והמגוון בהשוואה לשאר הקבוצות. כמו כן, ההתערבות תרמה לשימור רמת המקוריות המתמטית שלהן, בעוד בקבוצת הביקורת חלה ירידה במדד זה. ממצאים אלו מצביעים על כך ששילוב של תחומי דעת, כגון מוזיקה ומתמטיקה, עשוי לקדם חשיבה יצירתית בקרב תלמידים צעירים. המחקר מדגים את האופן שבו גישה רב־תחומית יכולה לתרום להתפתחות מיומנויות חשיבה יצירתית בשני תחומים מרכזיים בתוכנית הלימודים של בית הספר היסודי.
מילות מפתח:חשיבה יצירתית, מתמטיקה, חינוך רב־תחומי, מוזיקה, דפוסים |
| למאמר המלא |
| ד"ר ליבי עזריהו, בעלת תואר שלישי בחינוך מאוניברסיטת בר־אילן. מוזיקאית, ראש תחום ההתנסות בהוראה בתוכנית לתואר ראשון בחינוך מוזיקלי, מדריכה פדגוגית ומרצה בפקולטה לחינוך מוזיקלי במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מורה למוזיקה בבתי ספר יותר מ־26 שנה ומנחה את סדנת ההתמחות למורים חדשים בתחום המוזיקה. פרסומיה מתמקדים בפדגוגיה, בחינוך מוזיקלי ובלמידה רב־תחומית המשלבת מתמטיקה ומוזיקה.
ד"ר אורית ברוזה, בעלת תואר שלישי בחינוך מתמטי. מרצה בכירה במחלקה לחינוך ובחוג למתמטיקה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. בעבר הייתה ראש התוכנית לתואר ראשון בחינוך לבית הספר היסודי במכללת לוינסקי לחינוך. תחומי מחקרה הם תהליכי למידה של תלמידים תת־משיגים במתמטיקה, למידה מבוססת על משחקים דיגיטליים, אינטראקציות בין מורים, תלמידים וכלי תיווך בסביבות למידה עשירות בטכנולוגיה.
אופק ששון, סטודנטית לתואר שני M.Ed. בחינוך מוזיקלי במסלול מחקרי (עם תזה) במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מורה במגמת המוזיקה בתיכון "אהל שם" ברמת־גן ובמגמה למוזיקה קלאסית בתיכון "תלמה ילין" בגבעתיים. עוסקת בניהול אדמיניסטרטיבי של תזמורת ביג בנד ובפרויקטים נוספים בתחום החינוך המוזיקלי לגיל הרך ולבית הספר היסודי. מורה לכלי הנגינה ארקנה לאנשים עם צרכים מיוחדים ומורה לפיתוח קול.
פרופ' שרה הרשקוביץ, מרצה בתוכנית לתואר שני M.Ed. בחינוך מתמטי בעידן הדיגיטלי במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. עסקה שנים רבות בפיתוח חומרי למידה במתמטיקה במטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). תחום העניין המרכזי שלה הוא פיתוח, מחקר והכשרת מורים למתמטיקה עם דגש על פתרון בעיות בנושאים הקשורים למתמטיקה, אומנות ותרבות.
פרופ' אסתר עדי־יפה, פרופסור מן המניין בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן. עומדת בראש תוכנית הפיתוח להתפתחות הילד והתוכנית הקלינית של האריס לתינוקות, לפעוטות ולמשפחותיהם. עדי־יפה היא אחת מכותבות תוכנית הלימודים הלאומית ללידה עד גיל 50 חודשים בישראל. תחומי מחקרה הם מערכת הלמידה המוקדמת, תוך בחינה של מערכת הלמידה והזיכרון הפרוצדורלית והאינטראקציות שלה עם ציורי ילדים, התפתחות שפה, מתמטיקה ויצירתיות בהתפתחות אופיינית ובלקויות התפתחותיות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: עזריהו, ל', ברוזה, א', ששון, א', הרשקוביץ, ש' ועדי־יפה, א' (2025). מוזימטיקה – גישה רב־תחומית לפיתוח חשיבה יצירתית בקרב תלמידי כיתות א-ב. חוקרים@הגיל הרך, 25, 114-77. |
| איריס גלילי |
| מאמר זה מבוסס על מחקרי פעולה שערכו סטודנטיות להוראה במסלול לגיל הרך בשנים 2023-2018 כחלק מתוכנית ההכשרה שלהן להוראה. מטרת המחקר היא לבחון אסטרטגיות לפיתוח חוסן אישי תוך השתלבות של הפרט בקבוצה קבועה, וזיהוי הדרכים שבהן גיבוש קבוצתי בתהליך משחק סוציו־דרמטי תורם לבניית ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות חברתית.
המחקר נפתח בהסרטה של קבוצת ילדים אקראית ששיחקה באופן חופשי בגן הילדים, במבנה או בחצר, והמשיך בניתוח ערכי המשחק הסוציו־דרמטי ובניתוח השתלבותם של ילד או ילדה שהתקשו להתמזג בקבוצה המשחקת. לאחר ניתוח זה, התחילה תוכנית ההתערבות להעשרת נושא המשחק בקבוצה הקטנה. בתום חמישה מפגשים שבהם הילדים תכננו ויצרו אביזרים למשחק, הם חזרו לשחק והסטודנטיות הסריטו וניתחו את המשחק ואת השתלבות היחיד לפי הערכים שבאמצעותם ניתחו בפעם הראשונה. בהתאם לניתוח זה, החליטו הסטודנטיות מה יהיה אופן התערבותן במשחק בפעם הבאה ואופן התיווך של השתלבות הפרט בתוך הקבוצה. לאחר המשחק שבו הצטרפו הסטודנטיות בתפקיד ותיווכו תוך כדי משחק, הן ניתחו את התקדמות הקבוצה ברמת המשחק ואת התקדמות הפרט בכישורים החברתיים, סיכמו והסיקו מסקנות על התהליך ועל אפשרויות נוספות לקידום הפרט. המסקנות העיקריות מתהליך המחקר והפעולה הצביעו על התקדמות הקבוצה בערכי המשחק הסוציו־דרמטי ובהתגבשות הקבוצה, תוך שילוב חברתי של הילדים המתקשים, גם אם נאלצו לערוך שינויים בתכנון המקורי.
מילות מפתח: משחק סוציו־דרמטי, חוסן, כישורים חברתיים, השתלבות הפרט בקבוצה הקבועה |
| למאמר המלא |
| ד"ר איריס גלילי, ראש החוג והמסלול לגיל הרך, מרצה ומובילה אקדמית־פדגוגית במכללה האקדמית חמדת. תחומי מחקרה מתמקדים בנושאים: אימהות ומקצועיות בחייהן של נשות חינוך לגיל הרך, מחקרי פעולה בגן המתרכזים במשחק הסוציו־דרמטי, אקלים גן דרך קריאה דיאלוגית חוזרת ופדגוגיה של חוסן.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: גלילי, א' (2025). העשרת המשחק הסוציו־דרמטי כמנוף לחיזוק החוסן החברתי בקבוצה הקבועה. חוקרים@הגיל הרך, 25, 148-115. |
