| ענבל בכר-כץ, איילת גור, שלומית שניצר-מאירוביץ', טל אריאל |
| חווית ההורות לילדים עם אוטיזם בזמן שגרה מלווה לרוב בהתמודדויות מורכבות, המשפיעות על האקלים המשפחתי כולו. במצבי משבר בינלאומיים הורים לילדים עם אוטיזם חווים רמות דחק גבוהות הן ברמה המשפחתית הן ברמה הקהילתית.
מחקר זה עוסק בשאלה: מהן תפיסותיהם של הורים לילדים עם אוטיזם בגיל הרך לגבי התמודדותם בזמן מלחמה? במחקר השתתפו 12 הורים לילדים עם אוטיזם בגיל הרך. ניתוח הנתונים התבצע לאורך כל המחקר כאחד המאפיינים של המחקר האיכותני. תמלילי הראיונות נותחו באופן תמטי תוך כדי העלאת נושאים מרכזיים בהתאם לשאלת המחקר ובהתאם לבחינת עמדות הנבדקים, רגשותיהם, התמודדותם ואמונתם. מתוך קולם של ההורים עולה כי מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן משמעותי על הורים לילדים בגיל הרך שאובחן אצלם אוטיזם. תוצאות המחקר העלו חמש תמות מרכזיות: (א) המצב הרגשי של ההורים – דחק וחרדה; המסקנות העיקריות מצביעות על הצורך במתן מענה מותאם לצרכים הפסיכולוגיים במשפחות שבהן יש ילד עם אוטיזם בגיל הרך, שכן מצב הדחק המשמעותי של ההורים גורם לאפקט הדומינו מבחינת תחושת המסוגלות ההורית, החוסן הקהילתי ואף מבחינת היכולת הרפלקטיבית של ההורים.
מילות מפתח: אוטיזם, מלחמה, דחק, מסוגלות הורית, גישה אקולוגית, תפקוד רפלקטיבי הורי, הגיל הרך. |
| למאמר המלא |
| ד"ר ענבל בכר-כץ, ראש המגמה לחינוך מיוחד ולתרפיה בספורט במרכז האקדמי לוינסקי־ וינגייט. חוקרת בתחום משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים: הורים, אחאים, סבים וסבתות. כמו כן, מחקריה עוסקים בתחום הספורט בקרב אנשים עם צרכים מיוחדים: בניית תוכנית אימונים מותאמת למוגבלות, והיבטים סוציולוגיים המשפיעים על קידומם בתחום המוטורי, וכן מחקר העוסק במערכת הפרופריוצפטיבית בקרב אנשים עם ADHD.
ד"ר איילת גור, מרצה בכירה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל־חי וראש התוכניות לתואר שני. מחקרה מתמקד בהיבטים פסיכולוגיים וחברתיים של מוגבלות, בדגש על מדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות. מובילה מחקר־אורך לאומי הבוחן תקצוב אישי לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית (במימון משרד הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי). כמו כן, היא עוסקת במחקר לאומי על השפעת משבר אקוטי על הביטחון הסוציאלי של משפחות לילדים עם מוגבלות (במימון המוסד לביטוח לאומי).
ד"ר שלומית שניצר-מאירוביץ', חוקרת בתחום הפסיכולוגיה ובתחום Educational Neuroscience. עיקר מחקריה מתמקדים בתרומתם של לימודים גבוהים באקדמיה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ובאופן התפתחותה של האינטליגנציה במעגל החיים בקרב אינדיבידואלים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן, מחקריה עוסקים בהיבטים של הוראה יצירתית וחינוך לערכים בחינוך המיוחד ובהיבטים פסיכולוגיים של מסוגלות הורית, שחיקה הורית וחוסן הורי בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
טל אריאל, בוגרת תואר ראשון B.Ed. בחינוך לגיל הרך. סטודנטית לתואר שני M.Ed. בחינוך מיוחד במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. לשעבר מנהלת גן לגילי 4-3 במשרד החינוך. כיום גננת משלימה לגילי 6-3. מנחה גננות מתחילות בכתיבת תוכניות עבודה פדגוגיות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
| הדרה מאיר ואלי הולצר |
| לטקס יום ההולדת מקום מרכזי בתרבות גן הילדים הישראלי, וייחודו מתבטא במיצוב פרט יחיד במעמד גבוה מזה של המשתתפים האחרים. בחקר הסוציולוגי הוא נחשב למנגנון דידקטי, המחנך לערכים אינדיבידואליסטיים מחד גיסא וקולקטיביסטיים מאידך גיסא, המכוונים כולם לנורמות ההתנהגות הנאותות בחברה הישראלית. אולם, לא זו בלבד שהמחקרים בנושא הם בני יותר משלושה עשורים, גם נעדרה מהם ההקשבה לקולן האותנטי של הגננות. בעשורים האחרונים אפשר להבחין בהיחלשותו של המרכז ההגמוני התרבותי־הלאומי ובהתרופפותם של הערכים הקולקטיביים ולצד זאת, בהתחזקות האינדיבידואליזם. המחקר הנוכחי תורם להעמקת הידע המחקרי על היבטיו החברתיים־התרבותיים של החינוך בגן הילדים, ולהרחבת החקר הרוֺוֵח, המתמקד ברובו בהיבט הפסיכולוגי־ההתפתחותי. מטרתו הייתה לחשוף את התפיסות ואת הפרקטיקות של הגננות בטקסים אלו, ולספק ידע מחקרי על ביטוייו העכשוויים של החינוך לקולקטיביזם ולאינדיבידואליזם, על היחסים ביניהם ועל משמעות הדברים בעיני הגננות. המחקר הנוכחי חדשני בכך שהוא מתייחס באופן מעמיק לאירוע חברתי מצומצם המתרחש במסגרת חינוכית בשלב הראשון של חינוך ממוסד, מה שמאפשר חשיפה של הידע הסמוי וגיבוש תובנות והסברים תיאורטיים התורמים להבנת המציאות החברתית הייחודית של טקס יום ההולדת בגן הילדים הישראלי. במחקר איכותני זה נערכו תצפיות ב־48 טקסי יום הולדת ב־16 גני ילדים וראיונות עומק חצי מובנים עם 16 גננות. הממצאים מלמדים כי הטקס מבוסס בתרבות הגן, אולם מעמדו יורד. כמו כן, נמצא פער בין תפיסת הגננות את הטקס כמחזק את האינדיבידואל לבין מסריו של הטקס בפועל, המתמקדים בשימור המאפיינים הקולקטיביסטיים ובפירוק המאפיינים האינדיבידואליסטיים, כך שמתקבלת תמונת מצב של אינדיבידואליזם לכאורה, אך קולקטיביזם למעשה.
מילות מפתח: טקס יום ההולדת, גננות, גן הילדים, אינדיבידואליזם, קולקטיביזם |
| למאמר המלא |
| ד"ר הדרה מאיר חברת סגל בחוג לחינוך לגיל הרך במכללת חמדת הדרום ובמכללת תלפיות. שדה מחקרה מתמקד בהעמקת ההתייחסות אל גן הילדים הישראלי כאל מיקרו־קוסמוס של החברה הישראלית, ובפרט במרחב התמרון של הגננות בפירוק ובהרכבה מחדש של ממדי הטקסים בגן כערעור על הבניותיהם החברתיות. פרופ' אלי הולצר חבר סגל הפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן וראש הקתדרה על שם הרב ד"ר אוקס לחקר הוראת מקצועות הקודש. חוקר מוביל בחינוך היהודי הדיאלוגי מבוסס־טקסט ומומחה ללימוד בחברותא. ספרו A Philosophy of Havruta זכה בפרס הספר היהודי הלאומי של ארה"ב בשנת 2014. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בפדגוגיות רוחניות להוראת דרשות חסידיות, לימוד חברותא התבוננותי, והתחדשות חסידית כנתיב לדתיות יהודית פוסט־ביקורתית. (עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
| מירב אייזנברג |
| שיטת הלמידה המבוססת פרויקטים (Project Based Learning PBL) היא נתיב בהוראה משמעותית, המאפשר את קידום הלומדים לרכישת המיומנויות הנדרשות במאה ה־21. המחקר הנוכחי הוא איכותני ואיסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה. במחקר השתתפו 20 מנהלות גן מנוסות שלהן ותק של 10 שנים ויותר. מטרתו של המחקר הייתה להתחקות אחר PBL בגני הילדים בישראל מנקודת מבטן של מנהלות הגנים ולזהות טיפוסים שונים של מנהלות גן המנהיגות PBL בגני הילדים. הממצאים העיקריים של המחקר חושפים שלושה טיפוסים של מנהלות גן, המנהיגות פרויקטים חינוכיים בגן הילדים ברמות יישום שונות. האחד, הטיפוס היזמי והמשתף, השני, הטיפוס היזמי והמעודד ליוזמות של ילדים, והשלישי, הטיפוס המבסס את ההוראה בעיקר על יוזמות ילדים. המסקנות העיקריות העולות מהמחקר הן שקיימת הלימה בין הטיפולוגיה שנמצאה במחקר הנוכחי לבין סגנונות המנהיגות מהסוג המשתף והמתמיר, שמנהלות גן מנוסות בשלב הקריירה המאוחרת בשלות להוביל PBL בגן הילדים ברמת ביצוע גבוהה ושהגיל הכרונולוגי הוא עניין של תפיסה סובייקטיבית.
מילות מפתח: למידה מבוססת פרויקטים (PBL), מנהלות גן מנוסות, גן ילדים, מנהיגות, יזמות |
| למאמר המלא |
| ד"ר מירב אייזנברג, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית אחוה ומרצה במגמה לתואר שני במנהל חינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אחוה. חוקרת סוגיות בהכשרת סטודנטים בגיל הרך ובסוגיות במנהל חינוך בגיל הרך.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
| יעל שני, שיר גולדשטיין, שי צמח ויובל לוי |
| המחקר עסק בתפיסת האתיקה בקרב נשות חינוך בגיל הרך (גננות, סייעות וסטודנטיות להוראה) ומטרתו הייתה לבחון את האופן שבו נשות חינוך בגיל הרך תופסות את נושא האתיקה בגיל הרך ואת האופן שבו הן מתמודדות עם דילמות אתיות. ממצאי המחקר התבססו על תשעה ראיונות עומק מובנים למחצה עם גננות, עם סייעות ועם סטודנטיות, שבהם הן הציגו את תפיסתן החינוכית, את תפיסתן בנוגע לאתיקה בגיל הרך ואת דרכי ההתמודדות שלהן עם דילמות אתיות בעבודתן ובהכשרתן. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהערכים שבהם דוגלות נשות החינוך באים לידי ביטוי בתפיסות האתיקה שלהן וכי הן מעבירות לילדים ערכים אלו בדרך של דוגמה אישית. עוד עלה כי התמודדותן של נשות החינוך עם דילמות אתיות כוללת תמיכה מהסביבה, עריכת רפלקציות וניתוח אירועים מהשטח.
ייחודיותו של המחקר הנוכחי היא בהתייחסות לנושא האתיקה בגיל הרך, נושא שכמעט לא נחקר עד כה, לנוכח העובדה כי כיום לא קיים קוד אתי לעובדים בגיל הרך בישראל. מטרתו של המחקר היא להעלות את המודעות לחשיבותו של נושא האתיקה בגיל הרך, לתרום לצוותי חינוך בהתמודדות עם נושא האתיקה בגיל הרך ולעזור לקובעי מדיניות בפיתוח קוד אתי לגיל הרך.
מילות מפתח: אנשי חינוך בגיל הרך, גן ילדים, אתיקה בגיל הרך, קוד אתי, דילמות אתיות |
| למאמר המלא |
| ד"ר יעל שני, מרצה ומדריכה פדגוגית בתואר הראשון בחוג לגיל הרך, ובתואר השני בגיל הרך במכללת אורנים. מרצה בחוג להתפתחות הילד בראי קהילתי באקדמית גליל מערבי. עוסקת במחקר בתחומים הכוללים פיתוח תוכניות הכשרה לגיל הרך, למידה רגשית חברתית, ומדיה בגיל הרך.
שיר גולדשטיין, בוגרת תואר ראשון לגיל הרך. גננת בגן של משרד החינוך.
שי צמח, בוגרת תואר ראשון לגיל הרך. גננת בגן של משרד החינוך.
יובל לוי, בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד לגיל הרך. גננת בגן חינוך מיוחד של משרד החינוך.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
