פורסם בתאריך 21 במרץ 2021
| יצחק גילת, אריאל בוטנרו, קלודי טל |
|
המעבר הגורף להוראה מרחוק בעקבות משבר קורונה חולל שינוי דרמטי במעורבות ההורים בגן הילדים, שהתבטא בכך שאפשר להם צפייה בלתי אמצעית במכלול הפעילויות המתרחשות בגן. המחקר הנוכחי בוחן דיווח של אימהות על השתתפות במפגשי הזום, את עמדותיהן כלפי תרומת המפגשים ואת תפיסותיהן בנוגע להשפעת ההוראה מרחוק על מעמד הגננת בתקופה הראשונה של משבר קורונה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שמילאו 197 אימהות לילדים בגן טרום טרום-חובה (טט"ח), בגן טרום-חובה ובגן חובה. הממצאים לגבי מידת ההשתתפות בלמידה בזום הראו רמה נמוכה בקרב ילדים בטט"ח ורמה בינונית בקרב הבוגרים יותר. האימהות עצמן צפו בפעילויות יותר מאשר הילדים. שביעות הרצון הכללית מן ההוראה בזום הייתה בינונית ואימהות רבות ציינו שלמידה זאת אינה מתאימה לילדים, שהתקשו להתרכז ולגלות בה עניין, במיוחד בגיל טט"ח וטרום-חובה. עם זאת, כרבע מן האימהות דיווחו על תרומה גבוהה של ההוראה מרחוק לקשר של הגננת עם הילד ועם האם. האסטרטגיות שנתפסו כמועילות ביותר היו שמירת קשר רציף עם הילד והמשפחה בהקשר לתחום הרגשי-החברתי, ואמצעי הוראה אסינכרוניים בתחום הלימודי. השפעת משבר קורונה על מעמד הגננת התבטאה בשני הכיוונים, אם כי ההשפעה החיובית הייתה גבוהה מהשלילית. הדיון עוסק בהשלכות הממצאים בנוגע להוראה מרחוק בגיל הרך.
מילות מפתח: משבר קורונה, הוראה מרחוק, מעמד הגננת, מעורבות הורים |
| למאמר המלא |
|
פרופ' יצחק גילת, פסיכולוג, מרצה לפסיכולוגיה ולשיטות מחקר במכללת לוינסקי לחינוך ומכהן כראש רשות המחקר במכללה. מחקריו עוסקים בתחומים הנמצאים בממשק שבין חברה לחינוך, ובהם רב-תרבותיות בחינוך, מעמד המורה וקשר בין הורים לבין מערכת החינוך. אריאל בוטנרו, מחנך כיתה ורכז תקשוב בבית ספר לחינוך מיוחד, המיועד לתלמידים עם הפרעות התנהגות. בוגר תואר ראשון בהצטיינות בחינוך מיוחד, וסטודנט לתואר שני בחינוך בתוכנית הוראה ולמידה במסלול עם תזה במכללת לוינסקי לחינוך. פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך בגיל הרך ובעבר ראש התוכנית לתואר ראשון וראש החוג לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מתמקדת במחקר ובהוראה בכישורים ופרקטיקות ליבה בחינוך לגיל הרך ובהכשרת גננות ומורות (ניהול גן-כיתה, תיווך, עבודה בקבוצות קטנות, קריאה חוזרת). מוקד מיוחד במחקרה ובכתיבתה הוא קשר בין הממסד החינוכי להורי הילדים מהגיל הרך ביותר (במעונות יום ובגנים פרטיים) ועד בכלל.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: גילת, י', בוטנרו, א' וטל, ק' (2021). נקודת מבטן של אימהות על הקשר עם הגננת בתקופת קורונה. חוקרים @ הגיל הרך, 13, 49-31. |
פורסם בתאריך 4 בפברואר 2021
| עפרה קורת, חדיג'ה עאמר, וולאא מחאמיד, הותאף גנאים כבהה [1] |
| המחקר בחן אמונות של הורים לילדים בגיל הרך לגבי הצפייה של ילדיהם במסכים, ובדק את דיווחי ההורים לגבי משך הזמן שבו ילדיהם עוסקים בפעילויות מסורתיות (קריאת ספר מודפס ומשחק במשחקי קופסה) לעומת משך הזמן שבו ילדיהם צופים במסכים. הדיווחים התייחסו לתקופה שלפני מגפת קורונה, ולתקופה של הגל הראשון של התפרצות נגיף קורונה. במחקר השתתפו 183 הורים, שהתבקשו להתייחס לילד אחד בטווח הגילים שנתיים עד שש. שלושים ואחד אחוזים מהמשתתפים במחקר היו ערבים, ול-79% מכלל המשתתפים במחקר השכלה אקדמית. הגיל הממוצע של הילדים עמד על 3.8 כאשר 54% מהם בנות. לא היו הבדלים דמוגרפיים בין ההורים משתי הקבוצות. המשתתפים ענו על שאלון שהועבר אליהם בווטסאפ בשיטת "כדור השלג". ממצאי המחקר הראו שהורים לילדים בגיל לידה עד שלוש הציגו יותר אמונות שליליות לגבי צפייה במסכים בהשוואה להורים לילדים בגיל שלוש עד שש. הורים ערבים הציגו יותר אמונות שליליות לגבי צפייה במסכים בהשוואה להורים יהודים. אולם, במקביל הם דיווחו שילדיהם צופים במסכים במשך זמן ארוך יותר. בשתי הקבוצות ההורים דיווחו על עלייה משמעותית בפעילות הדיגיטלית של ילדיהם בתקופת קורונה. ככלל, ההורים היהודים דיווחו על יותר פעילויות מסורתיות בהשוואה להורים הערבים. נוסף על כך, בקבוצת ההורים היהודים הסבים קראו לנכדים מתוך ספר מודפס פנים אל פנים באפליקציית הפייס-טיים (face-time) ובעזרת תוכנת זום (Zoom) יותר מאשר בקבוצת ההורים הערבים. בקרב הסבים בקבוצת ההורים היהודים נרשמה עלייה בקריאת ספר מודפס בעזרת פייס-טיים בתקופת קורונה בהשוואה לתקופה שלפני כן. עלייה זו לא נרשמה בקרב קבוצת ההורים הערבים. הדיון מתייחס לממצאי המחקר ומציג את ההשלכות החינוכיות שלו.[1] הכותבות מבקשות להודות לדבורה ארדמן, לשרון חי, להדר יגור-סוויסה, לאור ידיד כהן, לנופר מאירובוץ-ולדר, לבר סביר, לענת סגל ולאור ציוני על הסיוע באיסוף החומרים.מילות מפתח: פרספקטיבות של ילדים, מחקר מודע-הֶקְשֵר, מחקר עם ילדים, שימוש בשיטות ויזואליות, סיכון ומוגנות, ילדים בדואים, כפרים בלתי-מוכרים בנגב. |
| למאמר המלא |
|
פרופ' עפרה קורת, חוקרת ומרצה במגמה להתפתחות הילד וראש תוכנית הריס "למען תינוקות, טף ומשפחותיהם" בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. היא חוקרת התפתחות וקידום שפה ואוריינות בגיל הרך במשפחה ובמסגרות החינוכיות, כולל שימוש בטכנולוגיות חדשניות. מחקריה מתמקדים בילדים ממיצב נמוך בישראל ובמשפחות בחברה הערבית. בשנים האחרונות היא עוסקת בפיתוח ותיקוף היעילות של ספרים דיגיטליים תומכי שפה ואוריינות. חדיג'ה עאמר, מרפאה בעיסוק, מנהלת אשכול גנים ומעון יום וסטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. וולאא מחאמיד, קלינאית תקשורת במעון יום שיקומי ובמשרד החינוך ומדריכה קלינית. סטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. הותאף גנאים כבהה, פעילה בעמותת אלרואד בפרויקטים חינוכיים, וסטודנטית לתואר שני במגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.
(עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: קורת, ע', עאמר, ח', מחאמיד, ו"ו וגנאים-כבהה, ה' (2021). אמונות הורים וצפייה במסכים בגיל הרך בתקופת קורונה: השוואה בין ילדים ממשפחות יהודיות לילדים ממשפחות ערביות. חוקרים @ הגיל הרך, 13, 30-1. |
