גיליון 12

 

'ברחל בתך הקטנה': תפיסותיהן של גננות את הכלי להערכת עבודתן

יעל כהן-עזריה

פורסם בתאריך 27 בינואר 2021


יעל כהן-עזריה

המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו תופסות גננות את מדדי-העל בכלי להערכת גננות שפותח על ידי משרד החינוך בשיתוף עם ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), ואת הערכת עבודתן באמצעותו. לצורך המחקר רואיינו 36 גננות (מנהלות גן) העובדות בגנים בדרום הארץ בראיונות עומק מובנים למחצה, מהן 24 גננות בגנים ממלכתיים ו-12 גננות בגנים ממלכתיים-דתיים. ממצאי המחקר הראו שמתוך חמשת מדדי-העל, שני המדדים שנתפסו בעיני הגננות כחשובים ביותר הם תכנון עבודת הגננת (מדד 1) ואקלים גן (מדד 3). המדד שנתפס כמדד מיותר הוא שיתוף הורים (מדד 4). כמו כן, שליש מהגננות ציינו בתשובותיהן שמבחינתן חסר בכלי מדד החדשנות, שלתפיסתן מורכב מיצירתיות, ממקוריות ומחשיבה עצמאית הן של הגננת, הן של ילדי הגן. נוסף על כך, מן הממצאים עלה שהערכת עבודתן באמצעות שימוש בכלי להערכת גננות נתפסת מנקודת מבטן של הגננות הן כחיובית והן כשלילית. מהפן החיובי תפיסתן כוללת את ראיית הכלי כמחוון מקדים מארגן לגננת, כמקדם ניהול גן מיטבי וכמשפר הישגים לימודיים בקרב ילדי הגן. מהפן השלילי תפיסתן כוללת את ראיית הכלי כמייצג הערכה שאינה שלמה, כגורם לחרדה וכגורם לתחושת עומס בקרב הגננות המוערכות.

 

מילות מפתח: הגיל הרך, תפיסות גננות, כלי הערכה, הערכת גננות.

למאמר המלא

ד"ר יעל כהן-עזריה, מרצה בחוג הרב-תחומי במסלול חינוך במכללה האקדמית אשקלון ובחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. תחומי העניין והמחקר שלה מתמקדים בהערכה ומדידה בחינוך, הערכת הישגים, רכזי הערכה, הערכת מורים, בעיות משמעת בכיתה וההשכלה הגבוהה.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: כהן-עזריה, י' (2021). 'ברחל בתך הקטנה': תפיסותיהן של גננות את הכלי להערכת עבודתן. חוקרים @ הגיל הרך, 12, 106-79.

 


"איזה מין גנן אני?" – מיניות בגן הילדים מנקודת מבטם של גננים

מיכל שרייבר-דיבון וגילת לוי

פורסם בתאריך 5 בינואר 2021


מיכל שרייבר-דיבון וגילת לוי

להשתלבותם של גברים במערכת החינוך הקדם-יסודי בשנים האחרונות איכויות טיפוליות שונות מאלו של גננות. עם זאת, המפגש של גננים עם ילדים בגיל הרך, עם הצוות הנשי ועם הורי הילדים מזמן גם התמודדויות עם סוגיות הקשורות במיניות. מחקר זה בוחן את תפיסתם של הגננים והתמודדותם בהקשר לנושא זה תוך מתן התייחסות לשלוש קבוצות אלו, קרי, הילדים, הצוות וההורים.

במחקר הנוכחי השתתפו שישה גננים העובדים כמנהלי גן. הגננים רואיינו בראיונות חצי מובנים שנותחו בניתוח תמטי. הממצאים העולים מהמחקר מצביעים על פרדוקסליות חוזרת ונשנית בעמדתם של הגננים, המשפיעה גם על צורת עבודתם בפועל. נראה שבשל חוסר הכשרה מקצועית המתייחסת להתפתחות המינית התקינה בגיל הרך וכן חוסר דרכי פעולה רשמיות בהתמודדות עם מגע פיזי בין המחנכים לבין ילדים צעירים, הגננים מהלכים בין הטיפות ונוהגים באופן אינטואיטיבי בכל הקשור לסוגיות אלו. עוד נמצא שהגננים מביעים עמדה אמביוולנטית המושתתת על שתי חוויות מנוגדות, כאשר מצד אחד אופפת אותם תחושת ייחודיות וערך מוסף מעצם היותם גברים בסביבת עבודה נשית, ומצד שני הם חווים מהסביבה במסרים סמויים חשדות כלפיהם כפדופילים פוטנציאלים. מסקנות המחקר מורות על נחיצותה של הכשרה מקצועית ראויה בנושא המיניות בגיל הרך והוראתו, לצד מדיניות רשמית באשר להתנהלות הנדרשת מגננים בגן.

 

מילות מפתח: מיניות, גננים, גן ילדים, הגיל הרך, מגדר.

למאמר המלא

ד"ר מיכל שרייבר-דיבון, ראש המינהל האקדמי וראש בית הספר לתארים מתקדמים במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות". במשך תשע שנים שימשה ראש המסלול לחינוך בגיל הרך במכללה. מרצה במחלקה לחינוך לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בחינוך מיוחד ובחינוך לגיל הרך. מחקריה העיקריים עוסקים בחינוך החברתי-המיני בקרב ילדים ותלמידים עם צרכים מיוחדים – מוגבלות שכלית ואוטיזם, וכן בחינוך מיני בגיל הרך.

גילת לוי, גננת ועוסקת בחינוך לגיל הרך כשבע-עשרה שנים. בעלת תואר ראשון ותואר שני מהמכללה האקדמית לחינוך "תלפיות". משלימה לימודי תזה לדוקטורט במחלקה לפילוסופיה יהודית וקבלה באוניברסיטת בר-אילן.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
שרייבר-דיבון, מ' ולוי, ג' (2021). "איזה מין גנן אני?" – מיניות בגן הילדים מנקודת מבטם של גננים. חוקרים@הגיל הרך, 12, 76-45.

 


מאפייני פעילויות מוזיקליות בשעת מפגש מליאה בגני ילדים

אורית מועלם

פורסם בתאריך 3 בנובמבר 2020


אורית מועלם

המוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממארג הפעילויות ותחומי הדעת הנלמדים בגן הילדים ומרבית הפעילויות המוזיקליות מתרחשות בעת מפגשי המליאה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים של פעילויות מוזיקליות המתרחשות בין גננות לילדים בשעת מפגשי מליאה. המאפיינים שנבחנו הם משך הזמן המוקדש לפעילויות מוזיקליות במהלך המפגש, תוכן הרפרטואר המוזיקלי וסוגי הפעילויות המוזיקליות וכן מטרות התפתחותיות נלוות הבאות לידי ביטוי במהלך הפעילויות המוזיקליות. נוסף על כך, נבחנו ההבדלים בין גני הבוגרים לגני הצעירים וכן נבחנו אמונות הגננות לגבי חשיבות המוזיקה בגן. במחקר, המשתייך לפרדיגמה של מחקר איכותני ולחקר מקרים מרובים, השתתפו חמש גננות, שלוש גננות בגני חובה ושתי גננות בגני טרום טרום-חובה. בכל גן צולמו 7-5 מפגשי מליאת בוקר ובסך הכול צולמו 30 מפגשים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שגננות מקדישות בממוצע כרבע מזמן המפגש לפעילויות מוזיקליות. הפעילות השכיחה ביותר הייתה האזנה למוזיקה מוקלטת ולאחריה השימוש בקול ובתנועה. שונות רבה בין הגנים נמצאה בהקשר לרפרטואר המוזיקלי שבו השתמשו הגננות. שירי משחק ודקלומים הופיעו בשכיחות הרבה ביותר ולאחריהם שירי זמר עברי ושירי ילדים. לעומת זאת, מוזיקה כלית דוגמת מוזיקה קלסית נשמעה בשכיחות נמוכה. מטרות נלוות רבות באו לידי ביטוי בפעילויות המוזיקליות אשר שימשו את הגננות כאמצעי לפיתוח כישורים חוץ-מוזיקליים יותר מאשר כמטרה אסתטית בפני עצמה. באופן כללי למוזיקה ניתן מקום מרכזי יותר במהלך מפגשי המליאה בקרב גני הצעירים מאשר בגני הבוגרים.

 

מילות מפתח: פעילות מוזיקלית, מוזיקה בגן הילדים, מפגש מליאה, הכשרת גננות.

למאמר המלא

ד"ר אורית מועלם, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מתמחה בחינוך לגיל הרך ובחינוך מוזיקלי. מחקריה העיקריים עוסקים באינטראקציות מוזיקליות בגיל הרך במסגרת המשפחתית ובמסגרת החינוכית, בפסיכולוגיה של המוזיקה, בהשפעת המוזיקה על ההתפתחות, במשחק בגיל הרך ובהכשרת מחנכים ומחנכות לגיל הרך.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: מועלם, א' (2020). מאפייני פעילויות מוזיקליות בשעת מפגש מליאה בגני ילדים. חוקרים@הגיל הרך, 12, 44-1.

 


הכשרה מקוונת לטיפול בילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים

פורסם בתאריך 23 בפברואר 2021


חגית ענבר-פירסט, שירי אייבזו, הדה מידן

בישראל כ-15,000 ילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים או עם אוטיזם הלוקים בתפקוד תקשורתי-חברתי. ילדים אלו זקוקים לתוכניות התערבות התומכות בפיתוח של מיומנויות תקשורתיות-חברתיות וזאת כדי לקדם הישגים אקדמיים, הסתגלות ארוכת טווח, קשרים בין-אישיים ומכוונות עצמית. יעילותן של תוכניות התערבות תלויה במידת היותן מבוססות-ראיות ובהפעלתן מוקדם ככל האפשר. הידע, ההכשרה והנגישות שיש להורים, למטפלים ולאנשי מקצוע על התערבויות מבוססות-ראיות לקידום מיומנויות תקשורתיות-חברתיות של ילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים הם מוגבלים עקב חסמים שונים. תוכנית אייפיקס היא תוכנית הכשרה מקוונת המכשירה מבוגרים נותני-טיפול לילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים באסטרטגיות הוראה המעודדות שימוש בתקשורת במהלך אינטראקציה חברתית.

מטרת המאמר הנוכחי היא לתאר את האופן שבו תוכנית אייפיקס תורגמה והותאמה תרבותית לאוכלוסייה ישראלית של מטפלים לילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים. להתאמה של תוכני הכשרה ולאופן הגשתם לתת-קבוצות תרבותיות חשיבות מכרעת לקבלה ואימוץ של תוכנית ההתערבות בידי קבוצות אלו. במיזם הנוכחי נערך שעתוק של מודל תהליכי להתאמה תרבותית לפי תשעה שלבים, שתוקפו בספרות מחקרית קודמת. המאמר מתאר את פעולות הגילוי והחקר השיטתיות שנעשו לפי שלבים אלו. כחלק מהתהליך תוכנית המקור תורגמה, הונגשה לציבור ובדיקת התאמתה התבצעה באמצעות קבוצות מיקוד עם קלינאיות תקשורת, מנתחות התנהגות וגננות. הדיון מתייחס לממצאי קבוצות המיקוד, לתהליך התיקוף התרבותי וליישומים עתידיים.

מילות מפתח: התאמה תרבותית, תיאוריית למידת מבוגרים, עיכובים התפתחותיים, הכשרה מקוונת.

למאמר המלא

ד"ר חגית ענבר-פירסט, יועצת חינוכית, מרצה ומדריכה פדגוגית במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מומחית בהכשרת מורים בחינוך המיוחד בדגש על ניהול כיתה וניווט שיעור, הוראה מותאמת בכיתה ההטרוגנית, הוראה דיפרנציאלית לתלמידים עם צרכים מיוחדים והקניית התערבויות מבוססות-ראיות בקידום תלמידים עם הפרעת למידה ספציפית, הפרעת קשב וקשיים רגשיים-התנהגותיים.

 

ד"ר שירי אייבזו, מרצה בכירה, מנתחת התנהגות מוסמכת וראש התוכנית לניתוח התנהגות יישומי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מומחית בתחומי הכשרת מורים, בהוראה וטיפול ובקידום ילדים עם התנהגויות מאתגרות. תחומי המחקר שלה מתמקדים בהשפעה של התערבויות מבוססות-מחקר לשיפור יכולות אקדמיות וחברתיות של ילדים בסיכון.

 

פרופ' הדה מידן, פרופסור לחינוך מיוחד, מנתחת התנהגות מוסמכת ובעלת תואר כבוד לחקר הפרעות תקשורת על שם משפחת גולדסטיק. מפתחת תוכנית האייפיקס. מתמחה בפיתוח תוכניות התערבות לקידום מיומנויות תקשורתיות-חברתיות לילדים צעירים עם עיכובים תקשורתיים ובעיות התנהגות, ובהדרכת מורים, אנשי מקצוע והורים באסטרטגיות מבוססות-מחקר בתוכניות התערבות.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: ענבר-פירסט, ח', אייבזו, ש' ומידן, ה' (2021). הכשרה מקוונת לטיפול בילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים. חוקרים @ הגיל הרך, 12, 140-107.