גיליון 12

 

"איזה מין גנן אני?" – מיניות בגן הילדים מנקודת מבטם של גננים

מיכל שרייבר-דיבון וגילת לוי

פורסם בתאריך 5 בינואר 2021


מיכל שרייבר-דיבון וגילת לוי

להשתלבותם של גברים במערכת החינוך הקדם-יסודי בשנים האחרונות איכויות טיפוליות שונות מאלו של גננות. עם זאת, המפגש של גננים עם ילדים בגיל הרך, עם הצוות הנשי ועם הורי הילדים מזמן גם התמודדויות עם סוגיות הקשורות במיניות. מחקר זה בוחן את תפיסתם של הגננים והתמודדותם בהקשר לנושא זה תוך מתן התייחסות לשלוש קבוצות אלו, קרי, הילדים, הצוות וההורים.

במחקר הנוכחי השתתפו שישה גננים העובדים כמנהלי גן. הגננים רואיינו בראיונות חצי מובנים שנותחו בניתוח תמטי. הממצאים העולים מהמחקר מצביעים על פרדוקסליות חוזרת ונשנית בעמדתם של הגננים, המשפיעה גם על צורת עבודתם בפועל. נראה שבשל חוסר הכשרה מקצועית המתייחסת להתפתחות המינית התקינה בגיל הרך וכן חוסר דרכי פעולה רשמיות בהתמודדות עם מגע פיזי בין המחנכים לבין ילדים צעירים, הגננים מהלכים בין הטיפות ונוהגים באופן אינטואיטיבי בכל הקשור לסוגיות אלו. עוד נמצא שהגננים מביעים עמדה אמביוולנטית המושתתת על שתי חוויות מנוגדות, כאשר מצד אחד אופפת אותם תחושת ייחודיות וערך מוסף מעצם היותם גברים בסביבת עבודה נשית, ומצד שני הם חווים מהסביבה במסרים סמויים חשדות כלפיהם כפדופילים פוטנציאלים. מסקנות המחקר מורות על נחיצותה של הכשרה מקצועית ראויה בנושא המיניות בגיל הרך והוראתו, לצד מדיניות רשמית באשר להתנהלות הנדרשת מגננים בגן.

 

מילות מפתח: מיניות, גננים, גן ילדים, הגיל הרך, מגדר.

למאמר המלא

ד"ר מיכל שרייבר-דיבון, ראש המינהל האקדמי וראש בית הספר לתארים מתקדמים במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות". במשך תשע שנים שימשה ראש המסלול לחינוך בגיל הרך במכללה. מרצה במחלקה לחינוך לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בחינוך מיוחד ובחינוך לגיל הרך. מחקריה העיקריים עוסקים בחינוך החברתי-המיני בקרב ילדים ותלמידים עם צרכים מיוחדים – מוגבלות שכלית ואוטיזם, וכן בחינוך מיני בגיל הרך.

גילת לוי, גננת ועוסקת בחינוך לגיל הרך כשבע-עשרה שנים. בעלת תואר ראשון ותואר שני מהמכללה האקדמית לחינוך "תלפיות". משלימה לימודי תזה לדוקטורט במחלקה לפילוסופיה יהודית וקבלה באוניברסיטת בר-אילן.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
שרייבר-דיבון, מ' ולוי, ג' (2021). "איזה מין גנן אני?" – מיניות בגן הילדים מנקודת מבטם של גננים. חוקרים@הגיל הרך, 12, 76-45.

 


מאפייני פעילויות מוזיקליות בשעת מפגש מליאה בגני ילדים

אורית מועלם

פורסם בתאריך 3 בנובמבר 2020


אורית מועלם

המוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממארג הפעילויות ותחומי הדעת הנלמדים בגן הילדים ומרבית הפעילויות המוזיקליות מתרחשות בעת מפגשי המליאה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים של פעילויות מוזיקליות המתרחשות בין גננות לילדים בשעת מפגשי מליאה. המאפיינים שנבחנו הם משך הזמן המוקדש לפעילויות מוזיקליות במהלך המפגש, תוכן הרפרטואר המוזיקלי וסוגי הפעילויות המוזיקליות וכן מטרות התפתחותיות נלוות הבאות לידי ביטוי במהלך הפעילויות המוזיקליות. נוסף על כך, נבחנו ההבדלים בין גני הבוגרים לגני הצעירים וכן נבחנו אמונות הגננות לגבי חשיבות המוזיקה בגן. במחקר, המשתייך לפרדיגמה של מחקר איכותני ולחקר מקרים מרובים, השתתפו חמש גננות, שלוש גננות בגני חובה ושתי גננות בגני טרום טרום-חובה. בכל גן צולמו 7-5 מפגשי מליאת בוקר ובסך הכול צולמו 30 מפגשים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שגננות מקדישות בממוצע כרבע מזמן המפגש לפעילויות מוזיקליות. הפעילות השכיחה ביותר הייתה האזנה למוזיקה מוקלטת ולאחריה השימוש בקול ובתנועה. שונות רבה בין הגנים נמצאה בהקשר לרפרטואר המוזיקלי שבו השתמשו הגננות. שירי משחק ודקלומים הופיעו בשכיחות הרבה ביותר ולאחריהם שירי זמר עברי ושירי ילדים. לעומת זאת, מוזיקה כלית דוגמת מוזיקה קלסית נשמעה בשכיחות נמוכה. מטרות נלוות רבות באו לידי ביטוי בפעילויות המוזיקליות אשר שימשו את הגננות כאמצעי לפיתוח כישורים חוץ-מוזיקליים יותר מאשר כמטרה אסתטית בפני עצמה. באופן כללי למוזיקה ניתן מקום מרכזי יותר במהלך מפגשי המליאה בקרב גני הצעירים מאשר בגני הבוגרים.

 

מילות מפתח: פעילות מוזיקלית, מוזיקה בגן הילדים, מפגש מליאה, הכשרת גננות.

למאמר המלא

ד"ר אורית מועלם, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מתמחה בחינוך לגיל הרך ובחינוך מוזיקלי. מחקריה העיקריים עוסקים באינטראקציות מוזיקליות בגיל הרך במסגרת המשפחתית ובמסגרת החינוכית, בפסיכולוגיה של המוזיקה, בהשפעת המוזיקה על ההתפתחות, במשחק בגיל הרך ובהכשרת מחנכים ומחנכות לגיל הרך.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: מועלם, א' (2020). מאפייני פעילויות מוזיקליות בשעת מפגש מליאה בגני ילדים. חוקרים@הגיל הרך, 12, 44-1.