כתב עת גיליון 11

גליון 11

 


"בריחה משותפת" – חדר בריחה בגן הילדים

אורית הוד-שמר ואפרת דבוש

פורסם בתאריך 14 ביולי 2020


אורית הוד-שמר ואפרת דבוש

חדר בריחה הוא משחק חברתי שנחשב כיום מתודה חדשנית להוראה וללמידה המאגד למידה מבוססת משחק בשילוב פיתוח מיומנויות שהוגדרו כמיומנויות חשובות לילד במאה ה-21. מאחר שהתחום חדש באופן יחסי (כשלוש או ארבע שנים) סקירת הספרות בתחום, לרבות בהתמקדות בגיל הרך, עדיין בראשיתה. לפיכך מוצע במחקר ראשוני זה לבחון את ערכו הפדגוגי של חדר הבריחה בגן הילדים, תוך התמקדות באחת ממיומנויות המאה ה-21 – השיתופיות. לצורך כך תוכנן והופעל חדר בריחה בגן לבני שלוש עד חמש שנים. חמישה-עשר ילדים השתתפו במחקר, כאשר כל חמישה ילדים פעלו בחדר במשך כחצי שעה. פעילותם הוסרטה ושימשה מצע נתונים לניתוח הממצאים. בניתוח תוכן ל-285 "חילופי שיח" שהופקו על ידי הילדים, נמצאו שלוש קטגוריות המעידות על התנהגות שיתופית בחדר הבריחה. האחת, הילדים יצרו כללים ושמרו עליהם, השנייה, הם השתמשו בפעלים ובכינויי גוף המורים על משמעות הריבוי והשלישית, הם הציעו זה לזה עזרה ועידוד. הפעילות בחדר הבריחה קידמה מיומנויות של שיתופיות, אשר מוצע לקרוא לה "שיתופיות הוגנת", שהיא ביטוי לפעילות משותפת של ילדים בקבוצה, הנוהגים זה בזה בהתחשבות ומסייעים זה לזה למען המטרה המשותפת. ממצאים אלה מעמיקים את הידע על הערך הפדגוגי של חדרי הבריחה בגן הילדים ומלמדים על יכולת השיתופיות של הילדים המתרחשת בו.

 

מילות מפתח: חדר בריחה למטרות הוראה (Educational Escape Room), שיתופיות, גן ילדים, חדשנות פדגוגית.

למאמר המלא

ד"ר אורית הוד שמר, חוקרת ומרצה בכירה במכללה האקדמית ע"ש קיי. מחקריה מתמקדים בחשיבה יצירתית, ביצירתיות בהוראה, בפדגוגיות חדשניות, בתפיסות חינוכיות של צוותי גן וילדים ובהתפתחות מקצועית של גננות.

אפרת דבוש, גננת זה 14 שנים, בעלת תואר ראשון בחינוך ופולקלור מטעם אוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בחינוך לגיל הרך מהמכללה האקדמית ע"ש קיי. מפתחת משחקי למידה המותאמים לילדי הגן (מגיל 3 ועד גיל 7), מנהלת את קבוצת הפייסבוק "הוראה מחוץ לקופסה" המונה כ-10,0000 חברים, שמטרתה לשתף אנשי חינוך ברעיונות ללמידה באמצעות משחקים.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל-ארז)

 


התקשרות בקרב תינוקות בדואים מהכפרים הבלתי-מוכרים בנגב:
מחקר מודע-הֶקשר

פורסם בתאריך 5 ביוני 2020


אבתסאם מרעי-סרואן
מטרתו של מחקר זה לבחון את השפעת ההֶקשר התרבותי הסוציו-פוליטי על אמונות ופרקטיקות הוריות בנוגע להתקשרות התינוק למטפליו העיקריים, ובייחוד בנוגע ל'חרדת הזר'.
רוב הידע על תיאורית ההתקשרות מתייחס לעולם המערבי המתועש, שמתאפיין באוכלוסייה לבנה, משכילה, עשירה ודמוקרטית. אולם חוקרים ואנשי מקצוע מדגישים את הצורך להבין את התפתחות הילד ותפיסות של סיכון התפתחותי דווקא בעולם הלא-מערבי, שרוב האוכלוסייה בעולם נמנית עימו. המאמר הנוכחי מבוסס על מחקר שנערך בהתאם לגישה מודעת-הֶקשר והוא נערך בשני שלבים. בשלב הראשון השתתפו שלושים אימהות בדואיות וילדיהן בני השנה משישה כפרים בלתי-מוכרים בנגב. בשלב השני נערך דיון בקבוצת מיקוד שמנתה תשע אימהות מכפר בלתי-מוכר נוסף. המחקר נערך בעירוב שיטות – איכותנית וכמותית יחדיו. איסוף הנתונים כלל ראיונות עומק חצי-מובנים, תיעוד של אינטראקציית אם-ילד ותגובת התינוק לאישה זרה בווידיאו, שאלון מטרות סוציאליזציה, שאלון סוציו-דמוגרפי וקבוצת מיקוד.
מהמחקר עלו ממצאים מפתיעים ביחס לחברה הבדואית, שהסוציאליזציה בה מכוונת לתלות הדדית ולריבוי מטפלים (alloparents). חמישים ושישה אחוזים מהתינוקות גילו חרדה רבה מזרים והשאר לא גילו חרדה מזרים. הממצאים האלה מצביעים על פרדוקס – כאשר מצד אחד האימהות מגדלות ילדים חברתיים, אך מצד שני הם מגלים זהירות רבה בכל הנוגע לאינטראקציה עם זרים. הממצאים משקפים את המצב שהבדואים בכפרים הבלתי-מוכרים מתמודדים עימו – שילוב בין אמונות ועמדות מסורתיות לבין מציאות קשה ומורכבת ונסיבות סוציו-פוליטיות ייחודיות. בהתאם לכך התקשרות ודרכי ההתנהגות של הורים וילדים מושפעות מההֶקשר שהן מתרחשות בו. ממצאי המחקר מרחיבים את נקודת המבט על תיאוריית ההתקשרות וישמשו בסיס לפיתוח תוכניות מותאמות תרבותית ומודעות-הֶקשר למניעת סיכון ולהתערבות.מילות מפתח: התקשרות, חרדת הזר, מטרות סוציאליזציה, אמונות הוריות, מחקר מודע-הֶקשר, תינוקות בדואים.
למאמר המלא

ד"ר אבתסאם מרעי-סרואן, מרצה בכירה לחינוך בגיל הרך וראש התוכנית לתואר שני בחינוך "הוראה ולמידה" במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. תחומי העניין והמחקר שלה הם התקשרות וסיכון בראייה מודעת הקשר, הזנחה, מחקר פעולה משתף ילדים, שימוש בכלים ויזואליים במחקר עם ילדים, הורות, והחברה הבדואית בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל-ארז)