כתב עת גיליון 11

גיליון 11 – גיליון מיוחד בנושא רב-תרבותיות

מחקר מודע-הֶקְשֵר ושימוש בשיטות ויזואליות להבנת תפיסות סיכון ומוגנות בקרב ילדי גן: המקרה של ילדים בדואים מהכפרים הבלתי-מוכרים בנגב

פורסם בתאריך 05 בינואר 2021


אבתסאם מרעי-סרואן

בשנים האחרונות הסוציולוגיה של הילדות ואמנת האו"ם לזכויות הילד מיקדו את תשומת הלב בחשיבות הכללתן של תפיסות ילדים בשיח האקדמי, הפרקטי והמדיניות החברתית, ובכך הביאו לשינוי תפיסתי בדרך שבה חוקרים מבינים את עולמם של הילדים. תפיסה זו שונה במהותה מהתפיסה שהייתה מקובלת אשר למדה על ילדים אך לא מילדים.

מחקר זה הוא מחקר פעולה משתף אשר בחן את תפיסות הסיכון והמוגנות בקרב 30 ילדים בדואים בני 5-4 מאחד הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב. המחקר יצא מנקודת הנחה שילדים צעירים מאוכלוסיות מודרות שנמצאות בשוליים, מחזיקים בתפיסות ודעות משלהם לגבי מה שמתרחש סביבם, ויש להם זכות ויכולת לבטא דעות אלו. הנתונים נאספו מהילדים באמצעות שיטות ויזואליות – צילום וציור – נוסף על הסברים מילוליים, ונותחו ניתוח תוכן תמטי תוך הצלבה והשוואה בין הנתונים שהתקבלו מהכלים השונים. נוסף על כך, אימהות הילדים מילאו שאלון סוציו-דמוגרפי.

ממצאי המחקר ביטאו את המחשבות והתפיסות של הילדים הצעירים ואפשרו ללמוד מה מעסיק אותם. הילדים חשפו מגוון רחב של סיכונים העלולים לפגוע בביטחונם וברווחתם והציגו משאבים מגוונים אשר עוזרים להם להתמודד עם הסיכונים ולהגן על עצמם. הממצאים הניבו שבע תמות מרכזיות המייצגות את תפיסת הסיכון והמוגנות בקרב הילדים ואת דרכי ההתמודדות שלהם עם הסיכונים שהם העלו. כל הגורמים שהילדים ציינו – כלי רכב, מקומות, אנשים – מהווים גורמי סיכון ומוגנות בו-זמנית, למעט אחד, שדים ומפלצות, שנתפסו כסיכון בלבד. הממצאים הצביעו על כך שהילדים מייחסים חשיבות רבה לבית, לסבתא ולאימא כגורמים מגנים שמסייעים להם להתמודד עם המציאות הקשה. כמו כן, הממצאים מלמדים על הילדים כמשאב ידע וכבעלי Agency, כלומר, שיש להם תפיסות של יכולת לפעול ולהשפיע על מצבי הסיכון בסביבתם ולשלוט בתוצאות המתקבלות.

המחקר התייחס להֶקְשֵרים שונים כמו ההֶקְשֵר התרבותי, החברתי, ההיסטורי, הגיאוגרפי, הפוליטי ועוד והדגיש שהֶקְשֵרים אלה מעצבים את תפיסותיהם של הילדים הבדואים. התמונות, הציורים והראיונות עם הילדים הצליחו לתאר את מאבקם היומיומי בסביבת מגוריהם ועשויים לשמש להעלאת המודעות למצב הכפרים ולתמיכה במאבק התושבים.

מילות מפתח: פרספקטיבות של ילדים, מחקר מודע-הֶקְשֵר, מחקר עם ילדים, שימוש בשיטות ויזואליות, סיכון ומוגנות, ילדים בדואים, כפרים בלתי-מוכרים בנגב.

למאמר המלא

ד"ר אבתסאם מרעי-סרואן, מרצה בכירה לחינוך בגיל הרך וראש התוכנית לתואר שני בחינוך "הוראה ולמידה" וראש מערך ההדרכה במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. תחומי העניין והמחקר שלה הם התקשרות וסיכון בראייה מודעת הקשר, הזנחה, מחקר פעולה משתף ילדים, שימוש בכלים ויזואליים במחקר עם ילדים, הורות, והחברה הבדואית בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
מרעי-סרואן, א' (2021). מחקר מודע-הֶקְשֵר ושימוש בשיטות ויזואליות להבנת תפיסות סיכון ומוגנות בקרב ילדי גן: המקרה של ילדים בדואים מהכפרים הבלתי-מוכרים בנגב. חוקרים@הגיל הרך, 11, 124-81.

 


שזירתה של שרשרת בין העבר וההווה בגיל הרך:
תרומת רעיון ההקפה של בובר להתמודדות עם טיפול באובדן אם בגיל הרך

מיכל שרייבר-הולנדר

פורסם בתאריך 22 בדצמבר 2020


מיכל שרייבר-הולנדר

רעיון ההקפה במשנתו של בובר עשוי להעניק מפתח למחשבה על התמודדות בטיפול עם אובדן אם באמצעות התבססות ופיתוח של רבגוניות תרבותית. המאמר מבקש להציע משמעות מחודשת למעשה של שזירת שרשרת של חרוזים עם ילדה צעירה ממשפחה הדוגלת בעקרונות חסידיים משיחיים, שחוותה את אובדן אימה באופן טראומטי. מעשה שזירת השרשרת, שהוא סימבולי וממשי, מוצג כמבטא את שזירת העבר וההווה הודות לעמדה של פתיחות לרבגוניות תרבותית. המאמר מציג את ההתנסות בטיפול בילדה כדי לפתח ולהבהיר את רעיון ההקפה באופן שבו הוא ניתן ליישום בטיפול בילדה בגיל הרך.

מילות מפתח: אובדן, הקפה, הגיל הרך, טיפול.

למאמר המלא

מיכל שרייבר-הולנדר, דוקטורנטית בתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן. מטפלת באומנות ומדריכה. מחקרה עוסק במחשבה על יחסי העבר וההווה בחיי הנפש אצל מרטין בובר והנס לוואלד. בעבר שימשה יועצת חינוכית בגיל הרך. תחומי העניין שלה הם פילוסופיה, חינוך וריפוי הומניסטי, ויהדות.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: שרייבר-הולנדר, מ' (2020). שזירתה של שרשרת בין העבר וההווה בגיל הרך: תרומת רעיון ההקפה של בובר להתמודדות עם טיפול באובדן אם בגיל הרך. חוקרים@הגיל הרך, 11, 80-60.

 


"בריחה משותפת" – חדר בריחה בגן הילדים

אורית הוד-שמר ואפרת דבוש

פורסם בתאריך 14 ביולי 2020


אורית הוד-שמר ואפרת דבוש

חדר בריחה הוא משחק חברתי שנחשב כיום מתודה חדשנית להוראה וללמידה המאגד למידה מבוססת משחק בשילוב פיתוח מיומנויות שהוגדרו כמיומנויות חשובות לילד במאה ה-21. מאחר שהתחום חדש באופן יחסי (כשלוש או ארבע שנים) סקירת הספרות בתחום, לרבות בהתמקדות בגיל הרך, עדיין בראשיתה. לפיכך מוצע במחקר ראשוני זה לבחון את ערכו הפדגוגי של חדר הבריחה בגן הילדים, תוך התמקדות באחת ממיומנויות המאה ה-21 – השיתופיות. לצורך כך תוכנן והופעל חדר בריחה בגן לבני שלוש עד חמש שנים. חמישה-עשר ילדים השתתפו במחקר, כאשר כל חמישה ילדים פעלו בחדר במשך כחצי שעה. פעילותם הוסרטה ושימשה מצע נתונים לניתוח הממצאים. בניתוח תוכן ל-285 "חילופי שיח" שהופקו על ידי הילדים, נמצאו שלוש קטגוריות המעידות על התנהגות שיתופית בחדר הבריחה. האחת, הילדים יצרו כללים ושמרו עליהם, השנייה, הם השתמשו בפעלים ובכינויי גוף המורים על משמעות הריבוי והשלישית, הם הציעו זה לזה עזרה ועידוד. הפעילות בחדר הבריחה קידמה מיומנויות של שיתופיות, אשר מוצע לקרוא לה "שיתופיות הוגנת", שהיא ביטוי לפעילות משותפת של ילדים בקבוצה, הנוהגים זה בזה בהתחשבות ומסייעים זה לזה למען המטרה המשותפת. ממצאים אלה מעמיקים את הידע על הערך הפדגוגי של חדרי הבריחה בגן הילדים ומלמדים על יכולת השיתופיות של הילדים המתרחשת בו.

 

מילות מפתח: חדר בריחה למטרות הוראה (Educational Escape Room), שיתופיות, גן ילדים, חדשנות פדגוגית.

למאמר המלא

ד"ר אורית הוד שמר, חוקרת ומרצה בכירה במכללה האקדמית ע"ש קיי. מחקריה מתמקדים בחשיבה יצירתית, ביצירתיות בהוראה, בפדגוגיות חדשניות, בתפיסות חינוכיות של צוותי גן וילדים ובהתפתחות מקצועית של גננות.

 

אפרת דבוש, גננת זה 14 שנים, בעלת תואר ראשון בחינוך ופולקלור מטעם אוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בחינוך לגיל הרך מהמכללה האקדמית ע"ש קיי. מפתחת משחקי למידה המותאמים לילדי הגן (מגיל 3 ועד גיל 7), מנהלת את קבוצת הפייסבוק "הוראה מחוץ לקופסה" המונה כ-10,0000 חברים, שמטרתה לשתף אנשי חינוך ברעיונות ללמידה באמצעות משחקים.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: הוד-שמר, א' ודבוש, א' (2020). "בריחה משותפת" – חדר בריחה בגן הילדים. חוקרים@הגיל הרך, 11, 59-31.

 


התקשרות בקרב תינוקות בדואים מהכפרים הבלתי-מוכרים בנגב: מחקר מודע-הֶקשר

פורסם בתאריך 5 ביוני 2020


אבתסאם מרעי-סרואן
מטרתו של מחקר זה לבחון את השפעת ההֶקשר התרבותי הסוציו-פוליטי על אמונות ופרקטיקות הוריות בנוגע להתקשרות התינוק למטפליו העיקריים, ובייחוד בנוגע ל'חרדת הזר'.
רוב הידע על תיאורית ההתקשרות מתייחס לעולם המערבי המתועש, שמתאפיין באוכלוסייה לבנה, משכילה, עשירה ודמוקרטית. אולם חוקרים ואנשי מקצוע מדגישים את הצורך להבין את התפתחות הילד ותפיסות של סיכון התפתחותי דווקא בעולם הלא-מערבי, שרוב האוכלוסייה בעולם נמנית עימו. המאמר הנוכחי מבוסס על מחקר שנערך בהתאם לגישה מודעת-הֶקשר והוא נערך בשני שלבים. בשלב הראשון השתתפו שלושים אימהות בדואיות וילדיהן בני השנה משישה כפרים בלתי-מוכרים בנגב. בשלב השני נערך דיון בקבוצת מיקוד שמנתה תשע אימהות מכפר בלתי-מוכר נוסף. המחקר נערך בעירוב שיטות – איכותנית וכמותית יחדיו. איסוף הנתונים כלל ראיונות עומק חצי-מובנים, תיעוד של אינטראקציית אם-ילד ותגובת התינוק לאישה זרה בווידיאו, שאלון מטרות סוציאליזציה, שאלון סוציו-דמוגרפי וקבוצת מיקוד.
מהמחקר עלו ממצאים מפתיעים ביחס לחברה הבדואית, שהסוציאליזציה בה מכוונת לתלות הדדית ולריבוי מטפלים (alloparents). חמישים ושישה אחוזים מהתינוקות גילו חרדה רבה מזרים והשאר לא גילו חרדה מזרים. הממצאים האלה מצביעים על פרדוקס – כאשר מצד אחד האימהות מגדלות ילדים חברתיים, אך מצד שני הם מגלים זהירות רבה בכל הנוגע לאינטראקציה עם זרים. הממצאים משקפים את המצב שהבדואים בכפרים הבלתי-מוכרים מתמודדים עימו – שילוב בין אמונות ועמדות מסורתיות לבין מציאות קשה ומורכבת ונסיבות סוציו-פוליטיות ייחודיות. בהתאם לכך התקשרות ודרכי ההתנהגות של הורים וילדים מושפעות מההֶקשר שהן מתרחשות בו. ממצאי המחקר מרחיבים את נקודת המבט על תיאוריית ההתקשרות וישמשו בסיס לפיתוח תוכניות מותאמות תרבותית ומודעות-הֶקשר למניעת סיכון ולהתערבות.מילות מפתח: התקשרות, חרדת הזר, מטרות סוציאליזציה, אמונות הוריות, מחקר מודע-הֶקשר, תינוקות בדואים.
למאמר המלא

ד"ר אבתסאם מרעי-סרואן, מרצה בכירה לחינוך בגיל הרך וראש התוכנית לתואר שני בחינוך "הוראה ולמידה" במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. תחומי העניין והמחקר שלה הם התקשרות וסיכון בראייה מודעת הקשר, הזנחה, מחקר פעולה משתף ילדים, שימוש בכלים ויזואליים במחקר עם ילדים, הורות, והחברה הבדואית בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: מרעי-סרואן, א' (2020). התקשרות בקרב תינוקות בדואים מהכפרים הבלתי-מוכרים בנגב: מחקר מועד-הקשר. חוקרים@הגיל הרך, 11, 30-1.