גיליון 4

מטרת המחקר: לזהות, לתאר ולפרש את מאפייני האינטראקציה בין ילדים בני 5-4 בעת משחק בחפצים נטולי זהות משחקית מוגדרת. המחקר נערך בגן ילדים והשתתפו בו 35 ילדים בני 5-4. מצלמת וידיאו הוצבה בפינה בגן שבה הונחו חפצים נטולי זהות משחקית מוגדרת. המצלמה תיעדה את אירועי השיח בין הילדים בזמן שהם משחקים בחפצים. תועתקו 30 אירועים בחודשים פברואר, מרס ואפריל 2014. המחקר מתבסס על חקר השיחה, גישה ושיטה איכותנית לניתוח שיח (discourse analysis) המדגישה את חשיבות חקר רצף תורות הדיבור (Turn-taking). נמצא כי הילדים פיתחו משחק דמיון מתמשך שהסוגה הבולטת בו היא השיח הדמיוני. הילדים נעים בין שיח זה לשיח מטא-משחקי ומציאותי ומניבים משחק יצירתי וגיוון ברעיונות והמצאות. המחקר עשוי לשפוך אור על עולמם החברתי, התרבותי וההתפתחותי של הילדים בעת משחק בחפצים נטולי זהות משחקית מוגדרת.

מילות מפתח: חקר השיחה, שיח בגיל הרך, יצירתיות, חפצים נטולי זהות משחקית מוגדרת.

תמר ספיר קוטליצקי , בעלת תואר שני בהצטיינות בחינוך בגיל הרך ממכללת לוינסקי לחינוך. גננת משרד החינוך זה 25 שנה. מנהלת גן טרום חובה בשרון, מרצה בפסג"ה לגננות מתמטיקה קדם יסודי, גננת מובילה באשכול גנים "קדימה". בוגרת מרכז "דע-גן" באוניברסיטת בר-אילן לגננות מובילות בתחום מדעים ומתמטיקה.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

מחקר זה בדק את תרומתה של תוכנית התערבות קצרה וקבוצתית, המדריכה הורים של ילדים לקראת סיום גן חובה בתיווך ממוקד של ידע אותיות ומודעות פונולוגית באמצעות פעילויות כתיבה, לקידום ניצני האוריינות של הילדים בגן, הישגי הקריאה והכתיבה שלהם בתחילת כיתה א' והסתגלותם לבית הספר. במחקר השתתפו 60 ילדי גן חובה ואימותיהם ממיצב חברתי-כלכלי בינוני (30 בקבוצת ההתערבות ו-30 בקבוצת ההשוואה). למחקר קדם מפגש הכנה באמצע שנת הלימודים בגן חובה, שבו הוסברה לכל ההורים חשיבות ההכנה לקראת כיתה א', עבודה על המיומנויות האלפביתיות וחשיבות הקראת ספרים לילדים. אימהות קבוצת ההשוואה התבקשו להקריא לילדים ספרים ולתרגל אתם את המיומנויות האלפביתיות בהתאם להבנתן. אימהות קבוצת ההתערבות השתתפו בתוכנית קבוצתית בת ארבעה מפגשים שהדריכה אותן באופן מובנה לתיווך יעיל בכתיבה תוך התמקדות במיומנויות האלפביתיות, במודעות פונולוגית ובידע אותיות. ההנחיות הוגשו באמצעות חוברות עבודה ומשחקים. האימהות הונחו לפעול בבית עם הילד ארבע פעמים בשבוע במשך 20 דקות בכל פעם. הילדים הוערכו במיומנויות אלפביתיות – שיום וזיהוי צלילי אותיות, סגמנטציה לצירופים, כתיבה וקריאת מילים – שלוש פעמים: באמצע שנת הלימודים בגן לפני תוכנית ההתערבות (קדם), בסיום שנת הלימודים בגן לאחר תוכנית התערבות (בתר 1) וכחודש וחצי לאחר תחילת הלימודים בכיתה א' (בתר 2). נוסף על כך, הגננות בגן והמורות בכיתה א' העריכו את הסתגלות הילדים למסגרת החינוכית באמצעות שאלון זהה. הממצאים הראו כי ילדי קבוצת ההתערבות התקדמו וקיבלו ציונים גבוהים יותר במובהק מילדי קבוצת ההשוואה בכל מדדי האוריינות שנבדקו הן בסיום תוכנית ההתערבות בסוף הגן והן בכיתה א' (למעט כתיבת אותיות ניקוד). נוסף לזאת, מלבד ידע האוריינות המחקר העריך מדד שטרם הוערך עד עתה במחקרי התערבות – הסתגלות לכיתה א'. הממצאים הראו כי ילדי קבוצת ההתערבות הסתגלו במובהק טוב יותר למסגרת בכיתה א'. המחקר מלמד על חשיבות פעילות כתיבה ממוקדת ומודרכת עם ילדי גן כמקדמת ניצני אוריינות בגן והצלחה בהסתגלות ובלימודים בכיתה א'.

מילות מפתח: ניצני אוריינות, כתיבה, תיווך הורי, הסתגלות לבית הספר.

עדי אלימלך, גרה ביישוב מורשת שבמשגב. אם לשישה ילדים. במשך שמונה עשרה שנים הייתה מחנכת בכיתות א-ב וכיום מרצה במכללת שאנן (מכללה דתית להוראה) במסלולים: הגיל הרך, בית הספר היסודי וחינוך מיוחד. בעלת תואר שני בלקויות למידה מטעם אוניברסיטת תל-אביב. דוקטורנטית באוניברסיטת תל-אביב וחוקרת בהנחיית פרופסור דורית ארם.

פרופ' דורית ארם,  היא ראש המגמה לייעוץ חינוכי  בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.  מחקרה מתמקד בהבנת תיווך המבוגרים להתפתחות ילדים צעירים וקידומו בחברה היהודית והערבית. היא חוקרת את אופי האינטראקציה של הורים וגננות  עם ילדים בעת קריאת ספר וכתיבה ובוחנת את משמעותו להתפתחות ניצני האוריינות ולהתפתחות הרגשית חברתית של הילדים.  מחקריה בוחנים אינטראקציות אלה בקרב ילדים עם התפתחות תקינה והתפתחות מוקדמת (קוראים מקדימים), ילדים עם צרכים ייחודיים כמו לקות שמיעה או לקות קשב וילדים ממיצב חברתי כלכלי נמוך. בשאיפה לקדם  ניצני אוריינות בשאיפה לקדם  ניצני אוריינות והסתגלות רגשית חברתית של ילדי גן היא מפתחת ומעריכה תוכניות התערבות לקידום רמת התיווך של הורים וגננות. והסתגלות רגשית חברתית של ילדי גן היא מפתחת ומעריכה תוכניות התערבות לקידום רמת התיווך של הורים וגננות.  dorita@post.tau.ac.il

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

מילות מפתח: אמפתיה, הבנת רגשות, התפתחות רגשית-חברתית, ילדי גן, פרו-חברתיוּת.

ד"ר רותם שפירא,  מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מרצה בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים באופי האינטראקציה של הורים וגננות עם ילדים בעת קריאת ספר ושיחה בעקבות קריאת הספר. תרומת השיח של אימהות, גננות וילדים להתפתחות ההבנה הרגשית-חברתית של ילדים בגיל הרך. התפתחות וקידום מיומנויות רגשיות: הבנת רגשות, אמפתיה ומיומנויות חברתיות: פרו חברתיות, פתרון בעיות של ילדים צעירים.  rotemschapira@gmail.com

פרופ' דורית ארם,  היא ראש המגמה לייעוץ חינוכי  בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.  מחקרה מתמקד בהבנת תיווך המבוגרים להתפתחות ילדים צעירים וקידומו בחברה היהודית והערבית. היא חוקרת את אופי האינטראקציה של הורים וגננות  עם ילדים בעת קריאת ספר וכתיבה ובוחנת את משמעותו להתפתחות ניצני האוריינות ולהתפתחות הרגשית חברתית של הילדים.  מחקריה בוחנים אינטראקציות אלה בקרב ילדים עם התפתחות תקינה והתפתחות מוקדמת (קוראים מקדימים), ילדים עם צרכים ייחודיים כמו לקות שמיעה או לקות קשב וילדים ממיצב חברתי כלכלי נמוך. בשאיפה לקדם  ניצני אוריינות בשאיפה לקדם  ניצני אוריינות והסתגלות רגשית חברתית של ילדי גן היא מפתחת ומעריכה תוכניות התערבות לקידום רמת התיווך של הורים וגננות. והסתגלות רגשית חברתית של ילדי גן היא מפתחת ומעריכה תוכניות התערבות לקידום רמת התיווך של הורים וגננות.  dorita@post.tau.ac.il

(עריכה לשונית – שמוליק אבידר)

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להיוודע לעמדותיהן של גננות בישראל כלפי לנחיצותה ולהתאמתה של הוראת השואה בגני הילדים ולנימוקיהן של הגננות את העמדות האלו. המחקר נערך בשנים תשע"ד–תשע"ה בהתבסס על שני סקרים: סקר שנערך במחקר חלוץ ראשוני בשנת תשע"ד בקרב 23 גננות ומורות לכיתות א'–ב', סטודנטיות לתואר שני בחינוך לגיל הרך; וסקר אינטרנטי שנערך בשנת תשע"ה בקרב 106 גננות. שני הסקרים התמקדו במידת הסכמתן של הגננות עם משרד החינוך בהחלטתו לשנות את מדיניותו ולחייב  את הוראת השואה כבר מגיל הגן; בהנמקותיהן של הגננות לעמדה זו; ובבקשה מהגננות לציין את שמות ספרי הילדים שהן נוהגות לקרוא לילדים ביום השואה.
ממצאי המחקר – הן של הפיילוט והן של הסקר עצמו – חשפו שסוגיית הוראת השואה שנויה במחלוקת בקרב הגננות. הסקר העלה שקרוב למחצית מהגננות מצדדות בהוראת נושא השואה כבר מגיל הגן (47%), ורק שליש מהן מתנגדות להוראתו באופן נחרץ (33%). כחמישית מהגננות נמצאו מתלבטות בנושא. בין הנמקות הגננות להוראת הנושא או להימנעות ממנה נמצאו הנמקות "לאומיות", דהיינו שהוראת השואה עשויה לחזק את הזהות ואת החוסן הלאומיים, אך גם הנמקות שהתמקדו בסוג של "כורח" ללמד את הנושא בשל החשיפה הבלתי נמנעת של הילדים לאמצעי התקשורת ולצפירה הנהוגה ביום זה. עלו גם הנמקות הקשורות בגיל הילדים: שלילה מוחלטת של הוראת השואה בגיל הגן  (הילדים צעירים מכדי להבין) או הצבעה על תת-גיל שכבר אפשר ללמד בו את הנושא (למשל ילדים בגן חובה יכולים להבין את נושא השואה טוב מאשר ילדים בגן טרום-חובה). ממצאי מחקר זה הובילו להבנה כי יש צורך במדיניות ברורה של הימנעות מהוראה מכוונת של נושא השואה בגנים, וכן נדרשים מחקרי המשך שיכללו בדיקת עמדות של הורים כלפי הוראת השואה בגיל הגן ופילוח עמדות הגננות והורי הילדים לפי זרם החינוך שהם משתייכים אליו (ממלכתי לעומת ממלכתי-דתי) .

מילות מפתח: הוראת השואה, גני ילדים, גננות.

ד"ר קלודי טל – היא פסיכולוגית התפתחותית העוסקת במהלך הקריירה המקצועית שלה בתהליכי התפתחות פרופסיונלית של מחנכים בחינוך לגיל הרך. משנת 1989 במכללת לוינסקי לחינוך. ראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך משנת 2013. בין השנים 2008 ל-2013 שימשה כראש התוכנית לגיל הרך וכראש החוג לגיל הרך. חוקרת ומלמדת את הנושאים האלה: ערכים, למידה מתווכת בהקשר אורייני וכשירות חברתית. בכתיבתה מתמקדת בסוגיות טיפוליות וחינוכיות מלידה עד גיל שמונה: בחירה, הרגלים, הצבת גבולות, התמודדות עם בעיות התנהגות, הכלה ומגדר במסגרות חינוך לגיל הרך. השלימה תואר ראשון ושלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת קליפורניה סטייט בפולרטון (California State University, Fullerton).clodiet@levinsky.ac.il

(עריכה לשונית – ד"ר אסיה שרון, אסיף)