ktav-et-gilayon-31

גיליון 3


 

חינוך ביתי לילדי גן בישראל: האמונות החינוכיות של האימהות ופעילות הפנאי של הילדים

פורסם בתאריך 12 במאי 2015
ענבל כהן מידן  ודורית ארם

במחקר הנוכחי תוארו והוערכו לראשונה אמונות חינוכיות של אימהות לילדי גן שבחרו לחנך את ילדיהן ב"חינוך ביתי". חינוך ביתי (home schooling) הוא מונח המתייחס לתופעה שבה ילדים אינם לומדים במוסדות חינוך ציבוריים או פרטיים בהגיעם לגיל חינוך חובה. בחינוך הביתי מתחנך הילד לאור החלטות קוריקולריות הנעשות בראש ובראשונה על ידי ההורים.
במחקר השתתפו 60 אימהות לילדים בני ארבע עד שש, שמחציתם התחנכו בבית ומחציתם בחינוך הפורמלי. במסגרת המחקר תוארו המשפחות המחנכות את ילדיהן בחינוך הביתי והדרך שבה הן מתייחסות להוראות השפה הכתובה. כמו כן נבחנו במחקר אמונותיהן החינוכיות של האימהות המחנכות את ילדיהן בבית בהשוואה לאימהות שילדיהן מתחנכים בחינוך פורמלי, תוך כדי התמקדות באמונות של האימהות בנוגע לקרבה וליחסי אם–ילד. במחקר גם נבדקה הפעילות הלימודית הנעשית עם הילד וכן נבחנו הציפיות ממנו להתנהגות ערכית. נוסף לכך נבחן אופי פעילות הפנאי שאימהות לילדים המתחנכים בבית מארגנות עבור ילדיהן הצעירים ושכיחותה בהשוואה לפעילות פנאי של ילדים שמתחנכים בחינוך פורמלי.
תוצאות המחקר מראות כי לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות במידת הקִרבה שאימהות חשות כלפי ילדיהן. לפי דיווחי האימהות, אימהות של ילדי החינוך הפורמלי פעילות יותר עם ילדיהן בנושאים לימודיים ויותר מצפות מילדיהן לנהוג התנהגות ערכית בהשוואה לאימהות של ילדים בחינוך הביתי. בנוגע לפעילות הפנאי נמצא כי ילדים המתחנכים בבית משחקים יותר בצעצועים בביתם; משחקים יותר בחוץ וכן לוקחים חלק בפעילויות גופניות מאורגנות רבות יותר מאשר ילדים המתחנכים בחינוך פורמלי. לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בתדירות הצפייה בטלוויזיה, בשימוש במשחקי מחשב ובהשתתפות בחוגי מוזיקה ואמנות. מעניין להיווכח שבשונה מהמקובל בעולם, רוב האימהות שילדיהן מתחנכים חינוך ביתי בישראל דוגלות ב unschooling ומשתדלות שלא ללמד את ילדיהן בצורה מסודרת. היכרות עם אמונותיהן של אימהות אלה עשויה להעשיר את הבנתנו לגבי קבוצה זו ההולכת ומתרחבת בחברה הישראלית.

מילות מפתח: חינוך ביתי, אמונות, אימהות.

למאמר המלא

ענבל כהן מידן – היא בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי, אוניברסיטת תל אביב. דוקטורנטית במחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן גוריון. עוסקת במחקר החינוך הביתי בארץ. בעלת קליניקה פרטית לייעוץ וטיפול להורים וילדים.  inbalmeidan@gmail.com

פרופ' דורית ארם – חוקרת את אופי האינטראקציה של הורים וגננות  עם ילדים בעת קריאת ספר וכתיבה ובוחנת את משמעותו להתפתחות ניצני האוריינות ולהתפתחות הרגשית חברתית של הילדים.
מחקריה בוחנים אינטראקציות אלה בקרב ילדים עם התפתחות תקינה, ילדים עם צרכים ייחודיים וילדים ממיצב חברתי כלכלי נמוך.
בשאיפה לקדם  ניצני אוריינות והסתגלות רגשית חברתית של ילדי גן היא מפתחת ומעריכה תוכניות התערבות לקידום רמת התיווך של הורים וגננות.  dorita@post.tau.ac.il

 

(עריכה לשונית – ד"ר אסיה שרון, אסיף)


 

הילדה החדשה: ייצוגי ילדוֹת בספרות הילדים הישראלית לגיל הרך

פורסם בתאריך 13 באפריל 2015
שי רודין

מחקר ספרות הילדים רואה את ספרות הילדים ככלי חִברות המשרת את ההגמוניה בבואה לחנך את הילד ולחשוף אותו לקודים החברתיים ולנורמות הנהוגות בחברה הנתונה. מכאן, כי ספרות הילדים אמורה לשמר נורמות מגדריות קשיחות לצד דיכוטומיה בין תפקידי המין. בחינת ספרות ישראלית המתפרסמת בין השנים 1990–2015 ועוסקת בדמותן של ילדוֹת ובייצוגן, חושפת כי ספרות הילדים הישראלית בת-זמננו מוותרת על תפקידה כמשמרת נורמות חברתיות, ולמעשה משתמשת בדמות הילדה הגיבורה על מנת לנתץ שורה של נרטיבים הגמוניים דוגמת מיקומו הנעלה של המבוגר על פני הילד, תמימותו של הילד אל מול חכמתו וניסיון חייו של המבוגר (הורה או איש חינוך) וכן ייעודה של הילדה, המוצג ביצירות שייבחנו במאמר זה ככזה הקורא תיגר על תפיסות שוביניסטיות המייעדות לילדה תפקידים "נשיים" מסורתיים.
התחקות אחר דמותן של ילדות-גיבורות מלמדת, כי בבואם של יוצרים ויוצרות ליצור ספרות ילדים חדשנית שלא תשמש סוכנת חִברות לנורמות הגמוניות כי אם לחשיבה ביקורתית מתוך העצמת הנמען-הילד, ניכרת העדפה לעיצוב דמות של ילדה-גיבורה הנאבקת בהגמוניה (עולם המבוגרים ורעיונותיהם) ויוצאת ממאבק זה כשידה על העליונה. אם הפואטיקה של "הסוף הטוב" משמשת כלי להפצת רעיונות שוביניסטיים (חתונה כפסגת אושרה של הנערה) וכלי מיסוך המעודד התעלמות מן הבעיות הבלתי פתורות בטקסט, הרי שהיצירות שיוצגו במחקר זה מציגות הגדרה מחודשת ל"סוף הטוב": לא עוד "יישור קו" עם הנורמות החברתיות, אלא חתירה תחתן, והדגמה לנמען-הילד כי דווקא החתירה תחת הנורמות המיוצגות על ידי עולם המבוגרים ונדחות על ידי הילדה שבטקסט, מובילה להצלחתה של הדמות ולתחושת סיפוק והגשמה, ואף להכרה חדשה בקרב הנמען-המבוגר שלפיה גם מבוגרים יכולים ללמוד מילדים.
המאמר מציע מודל תמטי המתאר את הופעותיה של "הילדה החדשה" בספרות הילדים הישראלית בין השנים 1990–2015. מיפוי הטקסטים שנכתבו בשנים הללו הניב מודל הכולל ארבע תמות מרכזיות של ייצוג ילדוֹת בספרים המיועדים לגיל הרך: (1) הילדה הנעלה על עולם המבוגרים, (2) הילדה המחנכת את סביבתה, (3) הילדה המנתצת סטראוטיפים מגדריים וילדיים, ו-(4) הילדה הנחנכת. תמות אלו מלמדות על חתרנותה של ספרות המקור ועל חִלחולן של מגמות פמיניסטיות לספרות הילדים הישראלית.

מילות מפתחייצוגי-ילדוֹת, מיתוס נשי, נמען-ילד, סטריאוטיפים מגדריים, חִברות, ספרות דידקטית, ספרות פמיניסטית

למאמר המלא

ד"ר שי רודין–  ד"ר שי רודין הוא חוקר ספרות ומגדר. מכהן כראש מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים במכללת לוינסקי ומלמד בחוגים לספרות במכללה האקדמית גורדון ובמכללת לוינסקי. ספרו אלימויות: על ייצוגיה של האלימות בספרות העברית החדשה ראה אור בהוצאת רסלינג. מחקריו בתחום ספרות הילדים עוסקים בהיבטים פמיניסטיים, קוויריים ופוסט-קולוניאליסטיים ביצירות קלאסיות ומודרניות ותיווכם לנמען-הילד.  shairudin1@gmail.com

(עריכה לשונית – ד"ר אסיה שרון, אסיף)

 


 

"אזעקה זה לא נעים": תפיסת ילדי גן את חוויית האזעקה בתקופת מבצע "עופרת יצוקה"

פורסם בתאריך 26 בפברואר 2015
חנה צימרמן ואורית הוד שמר

במחקר זה נבחנה הבנתם של ילדי גן את המציאות שבה הם חיים בתקופה יוצאת דופן, תקופה של מלחמה וחשיפה לאזעקות באזור מגוריהם. 58 ילדי גן חובה, שמחציתם חוו אזעקות (ילדי הדרום – קבוצת ניסוי) ומחציתם נותרו בשגרה (ילדי המרכז – קבוצת ביקורת), נבחנו בשלושה היבטים: בהיבט הקוגניטיבי הילדים התבקשו, בראיונות אישיים חצי-מובנים, להגדיר מהי אזעקה; בהיבט הטכנולוגי הילדים התבקשו להסביר כיצד פועלת אזעקה ובהיבט החברתי הילדים התבקשו להביע את יחסם לילד הגר במקום שונה משלהם. תוצאות המחקר, המתייחסות לשלושת ההיבטים, מצביעות על כך שבהיבט הקוגניטיבי ילדים שהיו חשופים לנפילת טילים ושמעו אזעקות העדיפו להציג את האזעקה על ידי השמעת קול המחקה את צלילהּ, בעוד שילדי קבוצת הביקורת לא התייחסו כלל לצליל האזעקה, אלא התייחסו בעיקר לאירוע הגורם להפעלת האזעקה, כמו גנבה או שרפה. בהיבט הטכנולוגי הילדים משתי הקבוצות הבינו כי תפקיד האזעקה הוא להתריע על מצב חריג, וכי היא מופעלת בצורה מכנית או בעזרת בני אדם. בהיבט החברתי נמצא שילדי קבוצת הביקורת חשו אמפתיה כלפי ילדי קבוצת הניסוי ובירכו אותם בברכות שונות, בעוד שילדי קבוצת הניסוי רצו למסור מידע מניסיונם לילדי קבוצת הביקורת. הילדים ממקומות היישוב השונים גילו נכונות להזמין את חבריהם להתארח אצלם. כלל תשובות הילדים מצביעות על הביטחון שאותו חשים ילדים כאשר הוריהם או מבוגרים אחרים נמצאים לידם בעת האזעקה, ועל היותם של חדרי ביטחון גורמים המקלים את חששות הילדים בעת פחד קיומי. המחקר עשוי להעיד על אווירה של סולידריות ששררה בארץ בתקופת המבצע, ואשר השפיעה על הילדים והייתה עבורם מודל לחיקוי.

מילות מפתח: אזעקה, תפיסת ילדי גן, חיים בתקופת מלחמה

למאמר המלא

ד"ר חנה צימרמן –  בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים. מרצה ומדריכה פדגוגית במכללה האקדמית בית ברל. חוקרת בנושאים של שפה מדעית, תפיסות עולם וחשיבה מוסרית של ילדי גן.ד"ר אורית הוד-שמר – בוגרת אוניברסיטת בר-אילן. מרצה במכללה האקדמית ע"ש קיי ובמכללה האקדמית בית ברל. חוקרת בתחום חשיבה של ילדי גן, תפיסות חינוכיות, חשיבה יצירתית והערכת איכות ההוראה.  oritshemer@gmail.com

 

(עריכה לשונית  – יעל רינגולד)

 


 

הספר האלקטרוני ככלי לקידום אוריינות ושפה בגיל הרך

פורסם בתאריך 15 בדצמבר 2014
אורה סגל-דרורי ועפרה קורת

במאמר זה מוצגת סקירת מחקרים שנערכו בישראל בעשור האחרון, ובהם נבחנה תרומת הספר האלקטרוני ככלי לקידום אוריינות ושפה בקרב ילדים בגיל הרך. מחקרים אלו בחנו פעילות של ילדים עם ספרים אלקטרוניים שהוגדרו כתומכי אוריינות ושפה, ואשר נבנו במטרה לקדם היבטים אלה בקרב ילדים צעירים. סקירת המחקרים בוחנת את התרומה של ספרים אלה למודעות פונולוגית, להכרת שמות האותיות, לקריאת מילים ולכתיבת מילים (אוריינות) וכן להבנת מילים חדשות, להבנת סיפור ולהפקת סיפור (שפה דבורה). הסקירה מתמקדת בפעילות של ילדים בגיל הרך עם ספרים אלקטרוניים: פעילות פרטנית ובפעילות משותפת של הילד עם הורה או מבוגר (חוקר). מן הסקירה עולה שהקריאה העצמאית בספרים תרמה לשיפור רמת האוריינות והשפה של הילדים כמעט בכל תחומי האוריינות והשפה. התקדמות הילדים במרבית המיומנויות ניכרה לאחר קריאה חוזרת של שלוש פעמים בספר. נוסף לכך פעילות ההורה–ילד הראתה שההורים שימשו כמתווכים לילדם ברמה גבוהה יותר בקריאת הספר האלקטרוני לעומת הקריאה בספר המודפס, וששני המקרים תרמו במידה דומה לאוריינות הילד ולשפתו ברוב המדדים שנבדקו. כמו כן הישגיהם האורייניים של ילדים שקראו ספר אלקטרוני עם תיווך מבוגר (חוקר), היו גבוהים מהישגיהם של ילדים שקראו ספר מודפס עם תיווך מבוגר (חוקר) ומהישגיהם של ילדים שקראו את הספר האלקטרוני ללא תיווך מבוגר. בדיון מובא הסבר לממצאים, הצעות למחקרי המשך והשלכות פדגוגיות לאנשי חינוך ולמפתחי ספרים אלקטרוניים לילדים בגיל הרך.

מילות מפתח: אוריינות בגיל הרך, שפה בגיל הרך, ספרים אלקטרוניים. 

למאמר המלא

ד"ר אורה סגל-דרורי–  ד"ר אורה סגל-דרורי היא מרצה ומדריכה פדגוגית במחלקה לגיל הרך ובחוג לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך וחוקרת במרכז המחקר לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. תחומי המחקר וההוראה שלה הם: תהליכי שיח ותיווך בגיל הרך, ניצני אוריינות, טכנולוגיה בגיל הרך, ניהול גן ומשחק בגיל הרך.  ora.segal.drori@gmail.comפרופ' עפרה קורת– פרופ' עפרה קורת היא ראש המגמה להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. היא חוקרת התפתחות שפה ואוריינות בגיל הרך, במשפחה בגן הילדים ובראשית בית הספר. עבודתה מתמקדת בסביבה האוריינית, בתהליכי אינטראקציה מבוגר-ילד, בתיווך המבוגר, באמונות פדגוגיות ובמערכת הקשרים בין היבטים אלה. בשנים האחרונות,  פרופ' קורת חוקרת טכנולוגיות מתקדמות כמסייעות לקידום שפה ואוריינות בגיל הרך.

 

(עריכה לשונית  – ד"ר אסיה שרון, אסיף)