| אורית מועלם ופנינה קליין |
| מטרות המחקר הנוכחי היו לבחון את התדירות והתכנים של אינטראקציות מוזיקליות בין אימהות לילדיהן בני השנה ולערוך השוואה בין אינטראקציות מוזיקליות לבין אינטראקציות של משחק בצעצועים. במחקר השתתפו 93 זוגות של אימהות ותינוקות בני שנה שהתפתחותם תקינה: 30 מהאימהות היו בעלות השכלה אקדמית מוזיקלית, 32 אימהות היו בעלות השכלה אקדמית אחרת (לא מוזיקלית) ו-31 אימהות היו נטולות השכלה אקדמית. בבתיהן של המשתתפות במחקר צולמו בווידאו אינטראקציה מוזיקלית ולאחריה אינטראקציית משחק. אורכה של כל אינטראקציה היה כעשר דקות. נוסף על כך מילאו האימהות שאלון בנושא תדירות האינטראקציות המוזיקליות. מממצאי המחקר עולה כי אינטראקציה מוזיקלית מוקדמת היא פעילות אשר מתרחשת באופן טבעי, במידה רבה ובמצבים שונים בחיי היום-יום של תינוקות ופעוטות. אינטראקציות מוזיקליות כוללות פעילויות דוגמת האזנה, צפייה, שירה, דקלום, נגינה, תנועה וכן הלאה. במהלך האינטראקציה המוזיקלית כל האימהות השתמשו במידה רבה במדיה (בעיקר במוזיקה מוקלטת). עם זאת, האימהות הלא-אקדמאיות השתמשו במדיה יותר מאשר האימהות בשאר הקבוצות. האימהות המוזיקליות השתמשו יותר בכלי נגינה, והאימהות האקדמאיות השתמשו יותר בקולן. כמו כן נמצא כי בכל קבוצות המחקר משכי הזמן שארכו המגע, קשר העין, ביטויי הרגש החיובי ושרשראות התקשורת היו ארוכים יותר באופן מובהק באינטראקציה המוזיקלית מאשר באינטראקציות המשחק. באינטראקציית המשחק נמצאה שכיחות רבה יותר של התנהגויות תיווך, כמו גם שכיחות רבה יותר של התנהגויות תיווך לא מסונכרנות, מאשר באינטראקציה המוזיקלית.מילות מפתח: אינטראקציה אם – ילד, התפתחות מוזיקלית, משחק, תיווך, התפתחות רגשית |
| למאמר המלא |
| ד"ר אורית מועלם, מרצה בחוג לגיל הרך ובבית הספר לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך. כמו כן, מרצה בחוג לגיל הרך במכללה האקדמית אחוה. orit.mualem@gmail.comפרופ' פנינה קליין, מנהלת מרכז בייקר למחקר וטיפול בילדים עם קשיי התפתחות בגיל הרך, אוניברסיטת בר-אילן וכלת פרס ישראל בחקר החינוך תשע"א.(עריכה לשונית – שמוליק אבידר) |
| מרגלית זיו, מרלין סמדג'ה ודורית ארם |
| תאוריית ה-mind עוסקת בהבנת המצבים המנטליים שקובעים את התנהגות הפרט והזולת. הבנה זו מתפתחת בשש שנות החיים הראשונות. קריאת סיפורים לילדים מאפשרת לשוחח עמם על אודות היבטים של תאוריית ה-mind המופיעים בספרים. 50 הגננות שהשתתפו במחקר, קראו לקבוצת ילדים ספר המתמקד באמונה מוטעית של הדמות הראשית. הממצאים מראים שהגננות עסקו בהיבטים של תאוריית ה- mindובהיבטים לשוניים יותר מאשר באוריינות, בקישור לחיי הילדים ובידע עולם. הגננות השתמשו במונחים קוגניטיביים יותר מאשר במונחים המתארים רגשות ורצונות, והן דנו באמונות מוטעות יותר מאשר בסיבתיות ובנקודות ראות שונות. נמצאה שונוּת גדולה בין הגננות: חלקן היו מודעות לכך שקריאת ספרים לילדים מאפשרת שיחות במגוון נושאים, לרבות מצבים מנטליים, אך לא כולן נהגו כך. אנו ממליצות לכלול בתכניות ההכשרה ובהשתלמויות לגננות לימוד של נושא תאוריית ה-mind ושל עקרונות ודרכים לניהול שיחה עשירה עם ילדים. יש לשמר את ההנאה שבחוויית הקריאה ולשלבה באינטראקציה משמעותית עם מבוגרים הקרובים לילדים.מילות מפתח: תאורית ה- mind הבנה חברתית, קריאת ספרים, גננות |
| למאמר המלא |
|
ד"ר מרגלית זיו, ראש המועצה הפדגוגית במכללה האקדמית אלקאסמי, מקימה ומנהלת אקדמית ופדגוגית של מרכזי בדאיאת (התחלות) לקידום הגיל הרך, בבאקה אלע'רביה, יפו ורמלה; מרצה בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. mziv@post.tau.ac.il מרילין סמדג'ה, דוקטורנטית בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מרצה בחוג לחינוך מיוחד ובחוג לגיל הרך במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. פרופ' דורית ארם היא מרצה בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. מחקרה מתמקד בהבנת מקומו של תיווך המבוגרים בהתפתחות ילדים צעירים ובקידומו. פרופ' ארם חברת הנהלה באגודה למען הילד בגיל הרך והאגודה הישראלית לאוריינות ושפה.
(עריכה לשונית – שמוליק אבידר) |
| קלאודיה גלושנקוף |
|
מחקר זה בוחן כלי חדש – השימוש בצילומים ובסרטוני וידאו "פתוחים לצפייה", כאלה המוצגים באתרי אינטרנט – להכרת החיים המוזיקליים בגן הילדים ולהבנתם מנקודת מבטם של המתעדים והמפיצים את הצילומים והסרטונים הללו. בחינה זו מתמקדת בהערכת סרטוני וידאו המתעדים חגיגות חנוכה בגני ילדים, סרטונים אשר ניתנים לצפייה חופשית ב-YouTube.התפיסה המשתקפת בסרטונים מושתתת על מסורת שפותחה בחינוך הציוני בתחילת דרכו, ולכך נוספים סממנים בולטים של תרבות המדיה העכשווית. ייתכן כי השילוב הזה כולל גם את הדואליות שבין תפיסת הילד כחלק מהקולקטיב לבין תפיסתו כאינדיבידואל. בסרטונים הילד נתפס אך ורק כחלק מהקבוצה, וצורכי חברת המבוגרים קודמים לצורכיהם ולייחודיותם של הילדים בכלל ושל כל ילד בפרט. הקבוצה "מככבת", ועל כולם לבצע באותן הדרכים – דרכים המוכתבות על ידי מבוגר אשר קובע את הרפרטואר המוזיקלי ("השירים הישנים" מופיעים רק בתוך מחרוזת שירי חנוכה ושירים חדשים – כולם בביצוע מוקלט, מסונתז, בהשראת עולם הפופ ותקשורת ההמונים ובשפה לא עשירה), את רפרטואר התנועות, את המפעם, את הפיסוק והעוצמה. דומה שכיום אין לגיטימציה להבעת יכולותיהם של הילדים ואין אמונה בהן, ולעומת זאת יש היענות לצרכים ולטעמים של המבוגרים ואולי אף לכוחות השוק. מילות מפתח: גן הילדים, חנוכה ברשת |
| למאמר המלא |
|
ד"ר קלאודיה גלושנקוף, מרכזת תחום המוזיקה בתוכנית לגיל הרך בבית הספר לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך, ומרצה בתחום החינוך המוזיקלי בבית הספר לחינוך מוזיקלי ובתואר השני בגיל הרך באותו מוסד. חברת הועדה לגיל הרך (ECME) באגודה הבין-לאומית לחינוך מוזיקלי (ISME).claudia.gluschankof@gmail.com
(עריכה לשונית – שמוליק אבידר) |
| יעל דיין |
| הסוגיה של מעורבות הורים במסגרת החינוכית נדונה ונחקרת מאז קיומן של מסגרות חינוכיות. הקשר בין ההורים לבין הגננת מתאפיין בעיקר בחילופי אינפורמציה ביניהם, אך תוכני האינפורמציה לא נדונים כמעט בספרות. מטרת מחקר זה היא להעשיר את הידע הקיים בדבר האינפורמציה שיש להעביר להורים וזאת באמצעות הצגת הפרספקטיבה של ילדים וילדות. המחקר התבצע בתשעה גני ילדים. בכל גן השתתפו חמישה ילדים וילדות. נעשה שימוש בצילומים שצילמו הילדים והילדות ובהסבר שלהם לצילום, כמתודה לאיסוף הנתונים. בניתוח הנתונים נמצאו שתי קטגוריות מרכזיות: סולידריות עם הקולקטיב ואני כאינדיבידואל. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי ילדים וילדות מעוניינים לתאר להורים גן שנעים לשהות בו. מתוך הסבריהם עולה כי יש סולידריות רבה עם הקולקטיב ורצון להרגיע ולהפיג את חששות ההורים. המחקר הנוכחי חושף את רגישותם הרבה של ילדים וילדות להוריהם ולחששם של ההורים מפני המתרחש בעת שהותם בגן של הילד או הילדה שלהם. חשוב "לנצל" את רגישותם של הילדים והילדות כדי להתייעץ עמם בסוגיות שעניינן חיי הגן והבית. הרעיונות והדעות שלהם יכולים לתרום רבות להבנת מציאות חייהם.מילות מפתח: קשר הורים- גן, הפרספקטיבה של ילדים וילדות, צילום, גן |
| למאמר המלא |
|
ד"ר יעל דיין, ראש המסלול לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך במכללה ע"ש דוד ילין, מרצה בלימודי המוסמך לגיל הרך בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. yael.dayan@huji.ac.il
(עריכה לשונית – שמוליק אבידר) |
