כתב עת גיליון 8

גיליון 9

 


אוריינות ושיח אצל ילדי גן חובה ממיצב סוציואקונומי שונה: מחקר השוואתי

פורסם בתאריך 3 ביולי 2019


איריס אלפי-שבתאי ומיטל מזרחי

אוריינות ושיח הם מרכיבים מהותיים בהתפתחות הלשונית של ילדים בגיל הרך (Ravid & Tolchinsky, 2002). הפוטנציאל להתפתחות האוריינות קיים אצל כולם, אולם מימושו תלוי בסביבה. סביבה מקדמת ומעשירה מתווכת בין העולם לילד ומשכללת את תפיסתו, ואילו סביבה מעוטת אוריינות חוסמת תהליכי התפתחות (קליין, 1986). מחקר זה עומד על הקשר בין הסביבה של הילד לבין יכולת האוריינות והשיח שלו.המחקר התמקד ב-20 ילדי גן חובה ממיצב סוציואקונומי שונה והשווה בין יכולת ההפקה הנרטיבית-הסיפורית של הילדים לבין היכולת האקספוזיטורית-העיונית שלהם. הממצאים הראו יכולות דומות אצל הילדים בהפקת השיח הנרטיבי, לעומת הבדלים מובהקים בהפקה האקספוזיטורית. סביר להניח, שמסוגלות ההפקה הנרטיבית הדומה בשתי האוכלוסיות נובעת מעצם קיומה של היכולת הנרטיבית-האוניברסלית, שמשלבת בין שפה ושיח לבין התפתחות קוגניטיבית (Berman & Slobin, 1994). לעומתה, השיח האקספוזיטורי חשף הבדלים בין הילדים, שכן הוא מאלץ את הילד להתמודד עם הפקה של שיח אקדמי, עיוני ומסומנן ומהווה חלק מהתפתחות השפה המאוחרת.

בעוד שהילדים מהמיצב הבינוני-הנמוך הפיקו טקסטים אקספוזיטוריים קצרים ותבניתיים, הילדים מהמיצב הבינוני-הגבוה הביעו טקסטים יצירתיים, הכוללים הסקת מסקנות והבנת תהליכים. מכך נובע, שהשיח האקספוזיטורי הוא צוהר להתבוננות בפערים הצפויים אצל הילדים משתי האוכלוסיות בשנות לימודיהם בבית הספר, כאשר יידרשו לחשיבה מופשטת בעת קריאת טקסטים אקדמיים.

הממצאים ממחישים את מקומה המהותי של הסביבה בהתפתחות האוריינות והשיח של ילדים צעירים, ומעלים צורך במתן העדפה מתקנת לאוכלוסיית הילדים שבסיכון כבר בגיל הגן כדי לצמצם את הפערים העתידיים בינם לבין הילדים מהמיצב הבינוני-הגבוה. הוראה תואמת המעודדת את הילד לחשוב ולהביע רעיונות מופשטים באופן מאורגן וקוהרנטי שתחל בגן ותימשך בבית-הספר עשויה להקל על התמודדותם עם הדרישות האקדמיות המורכבות שלהן הם יידרשו.

 

מילות מפתח: אוריינות, שיח, הגיל הרך, נרטיב, שיח אקספוזיטורי, התפתחות שפה, מיצב סוציואקונומי.

למאמר המלא

ד״ר איריס אלפי-שבתאי, מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך. תחומי מחקרה העיקריים הם רכישת שפה וקידום האוריינות, רכישת שפה שנייה של מהגרים וגורם הגיל, הוראת שפה זרה, תהליכי התערבות לקידום שפה ואוריינות בשפה ראשונה ובשפה זרה, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה וקידומם, פיגומים בהוראת שפה ושיח.

מיטל מזרחי, מוסמכת התוכנית לתואר שני בחינוך בגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך ולייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים. יועצת חינוכית בגני ילדים בפיקוח משרד החינוך בצפון הארץ ומדריכה פדגוגית של סטודנטים לחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית "אוהלו".

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל-ארז)

 

 


תפיסות של מטפלות לגבי התפתחות רגשית וחברתית של תינוקות  במעונות היום של החברה למתנ"סים בישראל

פורסם בתאריך 18 ביולי 2019


גלית זנו

מאמר זה מתבסס על מחקר שליווה תוכנית התערבות לקידום ההבנה של מטפלות במעונות יום בישראל את נושא ההתפתחות הרגשית והחברתית של פעוטות. במחקר השתתפו 23 נשות צוות, מתוכן ארבע מנהלות מעונות ו-19 מטפלות חינוכיות שעובדות בכיתת תינוקות במעונות יום של רשת "התחלה חכמה".

התוכנית כללה הרחבה של הלמידה בנושאים מתוך חיי היום יום במעון: סוגיות בנושא רעב – אוכל, עייפות – שינה, מצוקה – בכי, קונפליקטים – יחסים חברתיים. הלמידה בנושאים אלה התבססה על הרלוונטיות והאותנטיות של אירועים מחיי היום יום, שהיו בסיס ללמידה ולהרחבת הידע של המטפלות על אודות היבטים בהתפתחות רגשית וחברתית של הפעוטות במעון.

מטרת מחקר זה לעקוב אחרי שינויים שחלו בעמדותיהן ובהתנהגותן של המטפלות החינוכיות במעונות היום ביחס להתפתחות רגשית וחברתית של פעוטות שבטיפולן בעקבות ההשתתפות בתוכנית. לפני תחילת התוכנית המשתתפות מילאו שאלון שכלל 22 היגדים הקשורים להתפתחות רגשית וחברתית של פעוטות ואפשר לזהות את עמדותיהן לפני הכניסה לתוכנית. נוסף על כך, ארבע משתתפות רואיינו בראיונות עומק חצי-מובנים.

במסגרת התוכנית ניתנה למשתתפות אפשרות לשתף בחוויות אישיות, לחלוק אותן עם הקבוצה ולרכוש ידע בנושא התפתחות רגשית וחברתית של פעוטות שהתבסס על מחקרים
(Burchinal, Kainz & Cai, 2011; Rosenthal & Gatt, 2010; Shin, 2010; Yonhee, 2016; Bowlby, 1969). בסיומה של התוכנית נבדקו שוב עמדותיהן של המשתתפות בתחום ההתפתחות הרגשית והחברתית של פעוטות באמצעות מילוי אותו שאלון שמילאו לפני הכניסה לתוכנית.

הגישה המחקרית שננקטה במחקר זה היא מחקר פעולה שליווה את כל שלבי התוכנית. מחקר פעולה מוגדר כתהליך העוסק בפיתוח ידע מעשי למען מטרות ראויות בדרך דמוקרטית ומשתפת (Reason & Bradbury, 2008). בניתוח הממצאים נעשה שימוש באסטרטגיות כמותיות ואיכותניות.

ממצאי המחקר חושפים את השינוי שחל בעמדות המטפלות החינוכיות ביחס להתפתחות הרגשית-החברתית של הפעוטות בעקבות השתתפותן בתוכנית ההתערבות. שינוי זה בולט בעיקר באופן התיווך שלהן בסיטואציות שונות, במסרים שהן מעבירות לפעוטות שבטיפולן, וברגישות לצורכיהם.

תרומת המחקר היא בבניית תוכנית התערבות בתחום ההתפתחות הרגשית-החברתית, תוכנית שהוכחה במחקר זה כיעילה, אשר יכולה להוות בסיס לתוכנית הדרכה מעמיקה שתעלה את איכות התיווך של המטפלות החינוכיות בכיתת התינוקות שבטיפולן ובכך תתמוך בהתפתחות הרגשית-החברתית שלהם.

 

מילות מפתח: מטפלות חינוכיות, תינוקות, התפתחות רגשית חברתית, עמדות.

למאמר המלא

ד"ר גלית זנו, מנהלת פדגוגית ומו"פ ברשת "התחלה חכמה" של החברה למתנ"סים. תחום מחקרה העיקרי הוא ינקות – השנתיים הראשונות לחיים בקבוצה גדולה במעונות יום.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל-ארז)