גיליון 9

אוריינות ושיח הם מרכיבים מהותיים בהתפתחות הלשונית של ילדים בגיל הרך (Ravid & Tolchinsky, 2002). הפוטנציאל להתפתחות האוריינות קיים אצל כולם, אולם מימושו תלוי בסביבה. סביבה מקדמת ומעשירה מתווכת בין העולם לילד ומשכללת את תפיסתו, ואילו סביבה מעוטת אוריינות חוסמת תהליכי התפתחות (קליין, 1986). מחקר זה עומד על הקשר בין הסביבה של הילד לבין יכולת האוריינות והשיח שלו.המחקר התמקד ב-20 ילדי גן חובה ממיצב סוציואקונומי שונה והשווה בין יכולת ההפקה הנרטיבית-הסיפורית של הילדים לבין היכולת האקספוזיטורית-העיונית שלהם. הממצאים הראו יכולות דומות אצל הילדים בהפקת השיח הנרטיבי, לעומת הבדלים מובהקים בהפקה האקספוזיטורית. סביר להניח, שמסוגלות ההפקה הנרטיבית הדומה בשתי האוכלוסיות נובעת מעצם קיומה של היכולת הנרטיבית-האוניברסלית, שמשלבת בין שפה ושיח לבין התפתחות קוגניטיבית (Berman & Slobin, 1994). לעומתה, השיח האקספוזיטורי חשף הבדלים בין הילדים, שכן הוא מאלץ את הילד להתמודד עם הפקה של שיח אקדמי, עיוני ומסומנן ומהווה חלק מהתפתחות השפה המאוחרת.

בעוד שהילדים מהמיצב הבינוני-הנמוך הפיקו טקסטים אקספוזיטוריים קצרים ותבניתיים, הילדים מהמיצב הבינוני-הגבוה הביעו טקסטים יצירתיים, הכוללים הסקת מסקנות והבנת תהליכים. מכך נובע, שהשיח האקספוזיטורי הוא צוהר להתבוננות בפערים הצפויים אצל הילדים משתי האוכלוסיות בשנות לימודיהם בבית הספר, כאשר יידרשו לחשיבה מופשטת בעת קריאת טקסטים אקדמיים.

הממצאים ממחישים את מקומה המהותי של הסביבה בהתפתחות האוריינות והשיח של ילדים צעירים, ומעלים צורך במתן העדפה מתקנת לאוכלוסיית הילדים שבסיכון כבר בגיל הגן כדי לצמצם את הפערים העתידיים בינם לבין הילדים מהמיצב הבינוני-הגבוה. הוראה תואמת המעודדת את הילד לחשוב ולהביע רעיונות מופשטים באופן מאורגן וקוהרנטי שתחל בגן ותימשך בבית-הספר עשויה להקל על התמודדותם עם הדרישות האקדמיות המורכבות שלהן הם יידרשו.

מילות מפתח: אוריינות, שיח, הגיל הרך, נרטיב, שיח אקספוזיטורי, התפתחות שפה, מיצב סוציואקונומי.

ד״ר איריס אלפי-שבתאי, מרצה בכירה במכללת לוינסקי לחינוך. תחומי מחקרה העיקריים הם רכישת שפה וקידום האוריינות, רכישת שפה שנייה של מהגרים וגורם הגיל, הוראת שפה זרה, תהליכי התערבות לקידום שפה ואוריינות בשפה ראשונה ובשפה זרה, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה וקידומם, פיגומים בהוראת שפה ושיח.

מיטל מזרחי, מוסמכת התוכנית לתואר שני בחינוך בגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך ולייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים. יועצת חינוכית בגני ילדים בפיקוח משרד החינוך בצפון הארץ ומדריכה פדגוגית של סטודנטים לחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית "אוהלו".

(עריכה לשונית – שירה דניאל-ארז)

מאמר זה מתבסס על מחקר שליווה תוכנית התערבות לקידום ההבנה של מטפלות במעונות יום בישראל את נושא ההתפתחות הרגשית והחברתית של פעוטות. במחקר השתתפו 23 נשות צוות, מתוכן ארבע מנהלות מעונות ו-19 מטפלות חינוכיות שעובדות בכיתת תינוקות במעונות יום של רשת "התחלה חכמה".

התוכנית כללה הרחבה של הלמידה בנושאים מתוך חיי היום יום במעון: סוגיות בנושא רעב – אוכל, עייפות – שינה, מצוקה – בכי, קונפליקטים – יחסים חברתיים. הלמידה בנושאים אלה התבססה על הרלוונטיות והאותנטיות של אירועים מחיי היום יום, שהיו בסיס ללמידה ולהרחבת הידע של המטפלות על אודות היבטים בהתפתחות רגשית וחברתית של הפעוטות במעון.

מטרת מחקר זה לעקוב אחרי שינויים שחלו בעמדותיהן ובהתנהגותן של המטפלות החינוכיות במעונות היום ביחס להתפתחות רגשית וחברתית של פעוטות שבטיפולן בעקבות ההשתתפות בתוכנית. לפני תחילת התוכנית המשתתפות מילאו שאלון שכלל 22 היגדים הקשורים להתפתחות רגשית וחברתית של פעוטות ואפשר לזהות את עמדותיהן לפני הכניסה לתוכנית. נוסף על כך, ארבע משתתפות רואיינו בראיונות עומק חצי-מובנים.

במסגרת התוכנית ניתנה למשתתפות אפשרות לשתף בחוויות אישיות, לחלוק אותן עם הקבוצה ולרכוש ידע בנושא התפתחות רגשית וחברתית של פעוטות שהתבסס על מחקרים
(Burchinal, Kainz & Cai, 2011; Rosenthal & Gatt, 2010; Shin, 2010; Yonhee, 2016; Bowlby, 1969). בסיומה של התוכנית נבדקו שוב עמדותיהן של המשתתפות בתחום ההתפתחות הרגשית והחברתית של פעוטות באמצעות מילוי אותו שאלון שמילאו לפני הכניסה לתוכנית.

הגישה המחקרית שננקטה במחקר זה היא מחקר פעולה שליווה את כל שלבי התוכנית. מחקר פעולה מוגדר כתהליך העוסק בפיתוח ידע מעשי למען מטרות ראויות בדרך דמוקרטית ומשתפת (Reason & Bradbury, 2008). בניתוח הממצאים נעשה שימוש באסטרטגיות כמותיות ואיכותניות.

ממצאי המחקר חושפים את השינוי שחל בעמדות המטפלות החינוכיות ביחס להתפתחות הרגשית-החברתית של הפעוטות בעקבות השתתפותן בתוכנית ההתערבות. שינוי זה בולט בעיקר באופן התיווך שלהן בסיטואציות שונות, במסרים שהן מעבירות לפעוטות שבטיפולן, וברגישות לצורכיהם.

תרומת המחקר היא בבניית תוכנית התערבות בתחום ההתפתחות הרגשית-החברתית, תוכנית שהוכחה במחקר זה כיעילה, אשר יכולה להוות בסיס לתוכנית הדרכה מעמיקה שתעלה את איכות התיווך של המטפלות החינוכיות בכיתת התינוקות שבטיפולן ובכך תתמוך בהתפתחות הרגשית-החברתית שלהם.

מילות מפתח: מטפלות חינוכיות, תינוקות, התפתחות רגשית חברתית, עמדות.

ד"ר גלית זנו, מנהלת פדגוגית ומו"פ ברשת "התחלה חכמה" של החברה למתנ"סים. תחום מחקרה העיקרי הוא ינקות – השנתיים הראשונות לחיים בקבוצה גדולה במעונות יום.

(עריכה לשונית – שירה דניאל-ארז)

ילדים חווים תופעות אסטרונומיות המוכרות להם מחיי היומיום כמו תנועת גרמי השמים או חילופי יום ולילה. חוויות אלה נקשרות למושגים אסטרונומיים מופשטים כמו כוח המשיכה או מהות הזמן. המחקר הנוכחי בדק באיזו מידה ילדים בגן חובה מבינים מושגים מופשטים הקשורים לגופים ולתהליכים בחלל, ואם השתנו אצלם תפיסות קיימות בנוגע למושגים אלה בעקבות הפעלת תוכנית התערבות.

המחקר שילב שתי שיטות מחקר, כמותנית ואיכותנית, והוא נערך בגן חובה ממלכתי המונה 32 ילדים בעיר בדרום הארץ. הגננת העבירה את תוכנית ההתערבות באמצעות מבנית[1] לימודית שהיא פיתחה בהנחיה מקצועית. הילדים ענו על שאלוני ידע לפני הלמידה ואחריה. כמו כן נערכו בגן תצפיות וראיונות אישיים עם הילדים תוך כדי הלמידה, והילדים הכינו עבודות יצירה הנוגעות לנושא הלימוד. הממצאים נותחו באופן כמותי ואיכותני.

הממצאים מראים שרק חלק מהילדים גילו ידע במושגים באסטרונומיה לפני תהליך הלמידה, וחלקם ביטאו תפיסות שגויות לגבי מושגים אלה. לאחר סיום הלמידה נמצאה עלייה מובהקת בידע הילדים וביכולתם להסביר מושגים באסטרונומיה. נמצא גם שתפיסות שגויות שהציגו הילדים תוקנו והם ביטאו תפיסות מדעיות מקובלות.

תוצאותיו של מחקר זה מצביעות על כך שילדי הגן מסוגלים ללמוד נושאים באסטרונומיה, על אף שהם מופשטים, ועל אף הקשיים הכרוכים בהמחשתם. מסקנת המחקר היא שיש לעודד את הגננות להטמיע את לימודי האסטרונומיה והחלל כחלק מתוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה בגן הילדים.

[1] תוכנית הוראה בת כמה שיעורים ופעילויות העוסקת בנושא מוגדר ומתארת בפירוט את מערכי השיעורים.

מילות מפתח: הוראת מדעים בגיל הרך, לימודי אסטרונומיה וחלל בגן הילדים.

ד"ר אילה רביב, חוקרת ומרצה בחוג למדעים ובבית הספר לתואר שני בחינוך מדעי במכללת חמדת הדרום. מרצה בחוג למדעים במכללת גבעת וושינגטון. תחומי מחקרה מתמקדים באספקטים שונים של חינוך מדעי ומתמטי.

מירי דדון, מנהלת גן ממלכתי-דתי בבאר שבע ותלמידת מחקר בבית הספר לתואר שני בחינוך מדעי במכללת חמדת הדרום.

(עריכה לשונית – שירה דניאל-ארז)

מטרת מחקר זה הייתה לבחון את תפיסותיהן של גננות בחברה הערבית את תרומת הרפורמה "אופק חדש", ולבדוק באיזו מידה הרפורמה היטיבה עם פעילותן, עם עבודתן ועם התפתחותן המקצועית, כמו גם עם הילדים בגנים.

בחינת תפיסותיהם של אנשי חינוך את הרפורמה מאפשרת ללמוד על מידת יעילותה והשגת יעדיה, אולם מחקרים קודמים העידו על חוסר עקביות בסוגיה זו והצביעו על תפיסות חיוביות לצד תפיסות שליליות של רכיבים שונים ברפורמה.

במחקר השתתפו 16 גננות ערביות, והוא נערך באמצעות ריאיון חצי מובנה. הממצאים הצביעו על אי שביעות רצון כללית מהרפורמה אשר מקורותיה העיקריים הם עומס בעבודה, אינטנסיביות, היעדר אוטונומיה, אי התאמת התוכנית לסדר יום העבודה בגנים ולמבנהו, השפעה על חיי המשפחה ושעות הפנאי ושכר לא הולם. עוד עולה כי לרפורמה השפעה חיובית על הישגי הילדים ועל התקדמותם, אך בו זמנית היא גם גורמת להם לתחושת לחץ.

ממצאי המחקר עשויים לשפוך אור על תפיסותיהן של הגננות את הרפורמה ומדגישים את הצורך במחקרים נוספים שייבחנו אוכלוסייה זו.

מילות מפתח: רפורמת "אופק חדש", תפיסות, גננות, החברה הערבית.

ד"ר מרואה סרסור, סגנית ראש המכון ומרצה במכון האקדמי הערבי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. תחומי התמחותה הם אוריינות ורכישת שפה בגיל הרך, לקות שמיעה ולקות קריאה-כתיבה והכשרת גננות, מורות ומורים ערביים. בתחום האוריינות וניצני אוריינות מחקריה עוסקים בהתפתחות ניצני אוריינות וברכישת קריאה וכתיבה בשפה הערבית בקרב ילדים שומעים, חירשים וכבדי שמיעה ולקויי קריאה וכתיבה, וכן בעמדות גננות והורים כלפי היבטים שונים של התפתחות האוריינות וניצני אוריינות ומידת מעורבות הגננות והורים בתחום זה. בתחום הכשרת מורים, מורות וגננות מחקריה עוסקים בעמדות אנשי חינוך כלפי סוגיות חינוכיות המשפיעות על הכשרתם ועל התפתחותם המקצועית.

היבה אמארה, בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך ושפה ערבית ותואר שני בהערכה ומדידה. גננת ומנהלת גן זה 16 שנים, ומדריכה בתחום הערכה ומדידה ופיתוח מקצועי.

פרופ' קוסאי חאג' יחיא, ראש המכון האקדמי הערבי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל ומרצה ביחידה ללימודים מתקדמים במכללת סכנין. מחקריו עוסקים בנושא ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית בישראל ובמיוחד בנושא ניידות סטודנטים ערבים למטרת רכישת השכלה גבוהה בחו"ל.

(עריכה לשונית – שירה דניאל-ארז)