פורסם בתאריך 9 באוקטובר 2018
| ד"ר אבישג אדרי ופרופ' הנרייט דהאן כלב |
| הבחירה בחינוך ביתי היא בחירה אידיאולוגית של הורים שבחרו לקחת אחריות מלאה על חינוך ילדיהם, אך נראה כי קיימות דרכים שונות לחנך את הילדים בבית. חינוך ביתי נתפס לעיתים בעיני החברה כמשימה קשה במיוחד, בשל הצורך לכאורה ללמד את הילדים בהתאם למקובל במערכת החינוכית. אולם כפי שנראה במחקר הנוכחי החינוך הביתי לא מחייב לימודים "כמו בבית הספר", אלא פותח אפשרות לחינוך אחר. מטרת המחקר הנוכחי לתאר את הגישות השונות לחינוך הילדים, ולדון בחוויית ההוראה של האימהות וביחסן להשכלה הגבוהה. הגישה שננקטה במחקר זה היא איכותנית פנומנולוגית הרמנויטית, במסגרתה נערכו 27 ראיונות עם אימהות בחינוך ביתי. ממצאי המחקר מצביעים על דרכי הוראה שונות ומגוונות. חוויית האימהות נעה בין הנאה מהחינוך הביתי להתמודדות הכוללת קשיים לא מעטים בעצם לקיחת האחריות המלאה על חינוך הילדים. תפיסת עולמן של האימהות מעידה על אמון ביכולות של הילדים מצד אחד, ועל חוסר הערכה כלפי ההשכלה הגבוהה מצד שני. מהדיון עלה שהחינוך הביתי מותאם יותר לגישות המבקשות לפתח את החשיבה והיכולות של הילד.מילות מפתח: חינוך ביתי, תפיסות של אימהות בחינוך ביתי, דרכי הוראה בחינוך ביתי. |
| למאמר המלא |
|
ד"ר אבישג אדרי היא חוקרת ומרצה בחוג לגיל הרך במכללת חמדת הדרום ובמכללת לוינסקי לחינוך, ומנחה עבודות גמר במכללת גורדון. תחומי ההוראה והמחקר שלה הם חינוך ביתי, אימהות ופיתוח היכולות של הילד. פרופ' הנרייט דהאן כלב מתמחה במדע המדינה ובחינוך לדמוקרטיה. ייסדה את תוכנית המגדר באוניברסיטת בן גוריון ועמדה בראשה. מפרסומיה האחרונים הספר "נשים בישימון" בהוצאת רסלינג (2018). פרופסור כלב מחלקת את זמנה בין מחקר אקדמי ופעילות ציבורית למען צדק חברתי. בין הפרסים שהוענקו לה פרס הקונגרס האמריקני לנשים שחוללו שינוי ופרס הכנסת לקידום מעמד הנשים בישראל.
(עריכה לשונית – שירה דניאל) |
פורסם בתאריך 1 בנובמבר 2018
| ערגה הלר |
| ספרי התמונה של אנתוני בראון, המיועדים לגיל הרך, נודעים בעושרם החזותי הרב. לכאורה, עושר חזותי זה אינו תואם את אוצר ידיעותיו של ילד בגיל שספרים אלה מיועדים לו, אולם הסופר והמאייר אנתוני בראון מציע לקוראים בספריו מפתחות פנים-טקסטואליים לזיהוי הטקסטים התרבותיים שהוא רומז אליהם ביצירתו. קריאה חוזרת ונשנית ביצירתו מאפשרת גם לקורא הצעיר לקחת חלק בפרשנות החזותית המושתתת על הון תרבותי, המגיעה לשיאה בזיהוי מבנים של " abîme-en-mise ", כתמונה בתוך תמונה, המתקיימים במכלול יצירתו. זיהוי מבנים אלה ופיענוחם מתאפשר גם לקורא צעיר הודות לקשרים החזותיים ולשפה החזותית המשותפת שבונה בראון בין יצירותיו.מילות מפתח: הון תרבותי, ספרי-תמונה, איור לילדים, פרשנות חזותית, abîme-en-mise. |
| למאמר המלא |
|
ד"ר ערגה הלר היא ראש ההתמחות בספרות וראש ההתמחות באומנות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע וחוקרת תרבות ותרגום. בשנים האחרונות עיקר מחקרה מתמקד בפנטזיה לילדים ולנוער ומתפרסם בעברית ובאנגלית.
(עריכה לשונית – שירה דניאל) |
פורסם בתאריך 5 בפברואר 2019
| דורית ארם ואיריס לוין (ז"ל) |
| בחברה אוריינית ילדי גן מביעים עניין בשפה הכתובה עוד בטרם למדו קרוא וכתוב בבית הספר. כתיבה היא משימה מאתגרת הכרוכה בהפיכת מילה דבורה לסמלים. כאשר ילדי גן מנסים לכתוב הם זקוקים לעיתים קרובות לסיוע מהוריהם אשר מתגייסים ומתווכים את הכתיבה לילדיהם. מאמר זה מציג סדרה של מחקרים שנערכו בישראל, המתארים את אופי התיווך של הורים בכתיבה לילדיהם הצעירים ואת משמעותו להתפתחות אוריינות הילדים עברית ובערבית. המחקרים בוחנים את האופן שבו הורים מסייעים לילדיהם להבין ולהפנים את מערכת הכתב תוך התייחסות לאופי משימות הכתיבה וכלי הכתיבה השונים. הם בוחנים גם את האופן שבו מגדר ההורים ואמונותיהם בנוגע לניצני אוריינות, כמו גם מאפיינים של הילדים (ויסות עצמי, לקות שמיעה או לקות קשב) משמעותיים לתיווך של ההורים בכתיבה של הילדים. נוסף על כך, המאמר מבהיר את האופנים שבהם כדאי להורים לקדם תיווך כתיבה של ילדי גן. ממצאי המחקרים המתוארים במאמר מאירים את התועלת המושגת מתיווך הורי יעיל של כתיבה בגיל הרך ומעודדים יוזמה להדרכת הורים מסודרת בתחום זה.מילות מפתח: הורות, אינטראקציה הורה-ילד, למידה בגיל הרך, פעילות עם ילדים, אוריינות במשפחה. |
| למאמר המלא |
|
פרופ' דורית ארם היא ראש המגמה לייעוץ חינוכי בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. מחקרה מתמקד בהבנת מקומו של תיווך המבוגרים בהתפתחותם של ילדי גן וקידומו בחברה היהודית והערבית. היא מתמקדת בחקר של אופי האינטראקציה של הורים וגננות עם ילדים בעת קריאת ספר ובעת כתיבה ומעריכה את משמעותו להתפתחות ניצני האוריינות ולהתפתחות הרגשית-החברתית של הילדים. בשנת 2018 פרופ' ארם נבחרה להיכנס ל-Reading Hall of Fame פרופ' איריס לוין (ז"ל) מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב הייתה פסיכולוגית חינוכית-התפתחותית, שחקרה במשך שנים התפתחות וטיפוח של ילדים בבית ובמסגרת החינוכית. תחום הדעת שמחקריה התמקדו בו הוא אוריינות ושפה, בעיקר בגיל הרך. היא הייתה אישה המחויבת לחברה ומאמציה הושקעו בעיקר בקידום ילדים משכבות מצוקה המצויים בסיכון ללימודים. עמדה בראש ועדה אשר חיברה את תוכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" המיועדת לילדים בני 6-3 . בשנת 2010 זכתה פרופ' לוין בפרס לנדאו למדעים ומחקר.
(עריכה לשונית – שירה דניאל) |
פורסם בתאריך 27 במאי 2019
| רונית אפרתי-חקוק |
|
פער הדורות הוא תופעה נפוצה ומוכרת. למרות זאת, נדמה כי בשנים האחרונות, ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות גורמות לפער זה להתרחב ולהעמיק. מופע שירי הילדים "פסטיגל" הוא מקרה מבחן מעניין, המאפשר לבדוק את הפער התרבותי שנוצר בין הילדים להורים, מאחר שהמבוגרים "גדלו" על מופע הפסטיגל בילדותם, וכיום ילדיהם צופים באותו המופע, שחלו בו תמורות תרבותיות משמעותיות במהלך השנים. סרטון ביקורת שהופץ באינטרנט ובו השוואה בין שיר מהפסטיגל משנת 1984 לשיר מהפסטיגל משנת 2014, הצית מחאה ציבורית שבה הובעו עמדות שונות של הורים וילדים כלפי המופע, תכניו, הנושא הטכנולוגי, ורמת השירים במופע מבחינה לשונית ומוזיקלית. כדי לבדוק כיצד ההורים והילדים ממצבים את עצמם ביחס לפסטיגל, נותחו סרטון וידיאו ושתי עצומות אינטרנטיות. שיטת המחקר כללה ניתוח תוכן ויזואלי של הסרטון וניתוח שיח מילולי של התגובות בשתי העצומות לפי שיטת "ארבעת הרמות", הכוללת חיפוש בטקסט של רמת העבר (רמה 1), רמת ההווה (רמה 2) ורמת העתיד (רמה 3). ברמה הרביעית בוצע הזיהוי, התיאור והפירוש של מיצוב המשתתפים בשיח (קופפרברג, 2016; Kupferberg & Green, 2005). ממצאים מניתוח זה מצביעים על שינויים תרבותיים משמעותיים שחלו בישראל בשלושים השנים האחרונות. חלק מההורים הביעו ביקורת כלפי תכני המופע הרדודים, והורים אחרים קראו שלא להחרים את הפסטיגל והציעו לשפר את התכנים. ממצא נוסף הדגיש את מיצוב הילדים את עצמם כ"דור העתיד". לטענתם, המופע משקף את תרבות הדור העכשווי, כולל הטכנולוגיה וה"סלפי". הממצא השלישי מתייחס לאינטראקציה בין ההורים לילדים כפי שהביעו אותה ההורים בעצומה. אומנם בסופו של דבר, המופע לא הוחרם, אולם המחאה מעידה על מחלוקת לגבי דמותו של המופע והמוזיקה שהוא כולל, ועל הצורך להציב גבולות כאשר מדובר בתכנים המיועדים לילדים.
מילות מפתח: פער הדורות, תכנים מוזיקליים, פסטיגל, ניתוח שיח. |
| למאמר המלא |
|
רונית אפרתי-חקוק, סטודנטית לתואר שני בתוכנית לתרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני M.Ed. בחינוך מוזיקלי ממכללת לוינסקי לחינוך. מפתחת אתר אינטרנט של תוכנית לימודים לגיל הרך בנושא שירים מתוכניות הטלוויזיה הקלסיות (כתובת האתר: www.tv-songs.com). תחומי המחקר שלה הם מוזיקה, תרבות פופולרית, מדיה וטלוויזיה לילדים.
(עריכה לשונית: שירה דניאל-ארז) |
