| עדנה אור, גבריאלה קאשי-רוזנבאום, אורית מועלם |
| אמונות מוקדמות בעניין אופן הטיפול בילדים מינקותם מעצבות במידה רבה את דרכי הפעולה ואת ההתנהגויות שאימהות נוקטות הלכה למעשה. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת הקשר בין אמונות אימהיות מוקדמות על חשיבותן של מוזיקה ושל הפעילות המוזיקלית בסביבת הבית (שירה ונגינה), לבין מידת ההשתתפות של ילדים בשיעור מוזיקה במעון־היום. ידוע כי מוזיקה ומתמטיקה הן תחומים קרובים מפני ששניהם מבוססים על הבנת מבנים. לפיכך, מטרה נוספת היא לבחון אם החשיפה למוזיקה בבית וטיב הפעילות המוזיקלית של הילדים במעון־היום קשורים לניצנים ראשונים של הבנה מתמטית. במחקר השתתפו 41 ילדים מגיל 18 חודשים עד 36 חודשים ואימהותיהם. כמחציתם של הילדים (48.8%) השתייכו לשכבה הצעירה במעון־היום וכמחציתם (51.2%) לשכבה הבוגרת. הילדים תועדו בווידאו במהלך שיעור מוזיקה. האימהות מילאו שאלונים לבחינת מידת החשיבות שייחסו למוזיקה ורמת החשיפה למוזיקה בסביבת הבית וכן שאלונים להערכת מידת ההבנה המתמטית והשימוש בשפה מתמטית של ילדיהן. נמצא כי ילדים שאימהותיהם מחזיקות באמונה שפעילות מוזיקלית היא חשובה ויכולה לשמש כלי לוויסות רגשות היו פעילים יותר באופן מובהק בשיעור המוזיקה, במיוחד בחלק הראשון והאחרון. עוד נמצא, כי הן אמונות אימהיות בדבר חשיבות המוזיקה הן פעילות מוזיקלית אקטיבית בנגינה ובשירה בסביבת הבית קשורות להבנה המתמטית של הילדים. כמו כן, נמצא קשר בין ההשתתפות בפעילות המוזיקלית במעון, במיוחד בחלקה האחרון, להיבטים מסוימים בהבנה מתמטית. מהמחקר עלו שלוש מסקנות: הראשונה מתייחסת למקומן של אמונות מוקדמות בכלל ואמונות בעניין מוזיקה בפרט בקביעת מידת ההעשרה המוזיקלית שיקבלו הילדים בבית. המסקנה השנייה מתייחסת לתרומתה של הפעילות המוזיקלית המשותפת בבית להשתתפות הפעילה בשיעור המוזיקה במסגרת החינוכית. המסקנה השלישית מתייחסת לפוטנציאל של ההעשרה המוזיקלית לתמיכה ביכולות מתמטיות של ילדים צעירים.
מילות מפתח: גן ילדים, בסיס צבאי, קהילה, מיליטריזם. |
| למאמר המלא |
|
פרופ' עדנה אור, מומחית בהתפתחות קוגניטיבית, ראש יחידת עבודות הגמר הכמותיות בלימודי תואר שני במכללה האקדמית גורדון. חוקרת ומלמדת את תלמידי התואר הראשון והשני את הביטויים והמאפיינים של ההתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות, של פעוטות ושל ילדים ממבט רב־מערכתי.
ד"ר גבריאלה קאשי-רוזנבאום, מרצה בכירה וראש מסלול חינוך בחוג הרב־תחומי במדעי החברה, המכללה האקדמית אשקלון. בעלת תואר דוקטור בתחום החינוך עם התמחות בהתפתחות הילד מאוניברסיטת בר־אילן. תחומי התמחות מדעיים: פיתוח חשיבה וקידום מיומנויות למידה, רווחה נפשית וחוסן.
ד"ר אורית מועלם, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מתמחה בחינוך לגיל הרך ובחינוך מוזיקלי. מחקריה העיקריים עוסקים באינטראקציות מוזיקליות בגיל הרך במסגרת המשפחתית ובמסגרת החינוכית, בפסיכולוגיה של המוזיקה, בהשפעת המוזיקה על ההתפתחות, במשחק בגיל הרך ובהכשרת מחנכים ומחנכות לגיל הרך.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
| עדית בליט-כהן, סיון אביאלי, דורית רואר-סטריאר |
| מטרת מחקר זה לתעד תפיסות של ילדים ושל מבוגרים בסביבת גן ילדים בבסיס צבאי לגבי היבטים קהילתיים של הגן וסביבותיו. בבסיסים צבאיים גן הילדים נמצא בתוך "שיכון המשפחות", יישוב מוניציפלי בתוך בסיס צבאי, שבו מתגוררים אנשי קבע בחיל האוויר, רובם הורים לילדים המשרתים בתפקיד צבאי המצריך זמינות גבוהה. המחקר הונחה על ידי התיאוריה הקהילתית והפרספקטיבה מודעת־ההקשר. שאלת המחקר הייתה: מהן תפיסות הילדים, ההורים, בעלי התפקידים וצוות הגן בבסיס לגבי היבטים קהילתיים בגן ובסביבותיו?
המחקר התבצע בשיטת המחקר האיכותני (חקר מקרה) בהתבסס על הצלבת מידע מ־33 משתתפים בשיטות מחקר מגוונות ומותאמות לילדים ולמבוגרים. בקרב הילדים נעשה שימוש בציורים ובמפות, שהוכח במחקרים קודמים שהם כלי מחקר שבאמצעותם ילדים יכולים להביא לידי ביטוי את מחשבותיהם, את תפיסותיהם ואת עולמם הפנימי. נוסף על כך, התבצעו ראיונות מובנים למחצה עם קבוצות קטנות של ילדי הגן, עם בעלי תפקידים בבסיס, וכן עם קבוצת מיקוד שכללה את צוות הגן. ההורים שהשתתפו במחקר ענו על שאלון. ממצאי המחקר העלו שלוש תמות: (1) ההצטלבויות בין הגן לקהילה: גן הילדים כגורם שייכות לקהילה, מעברים והשפעתם על הגן ועל הקהילה, גבולות מטושטשים בין הבית לגן ושיכון המשפחות והבסיס כמרחב למידה ושייכות לגן; (2) פעילות מבצעית לצד פעילות חינוכית: התפקיד הצבאי של הגן כשומר על הרצף המבצעי בבסיס, במודל הניהול הצבאי/האזרחי הייחודי שלו ובאופן שבו זמני לחימה מפגישים את הילדים עם השפעות הלחימה; הדיון מתעמק בדרך שבה מאפייני הגן, הקהילה (שיכון המשפחות) ומאפייני הסביבה הצבאית מצטלבים. אף על פי שגן הילדים עמד במרכזו של מחקר זה, הצבא עומד במרכז ציר ההצטלבויות, כשלרוב תוכני הגן מותאמים לצורכי הצבא. ממצאי המחקר תורמים להרחבת גוף הידע של אנשי מקצוע שונים העובדים עם ילדים בגיל הרך בסביבה צבאית ולפיתוח תוכניות מותאמות לקידום רווחתם של הילדים.
מילות מפתח: גן ילדים, בסיס צבאי, קהילה, מיליטריזם. |
| למאמר המלא |
| פרופ' עדית בליט-כהן, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. עובדת סוציאלית קהילתית, מרצה וחוקרת איכותנית. לפרופ' בליט-כהן ניסיון מעשי בעבודה עם קהילות ועם מיעוטים ובייעוץ ארגוני. מחקריה מתמקדים בקהילות, בקבוצות אוכלוסייה מודרות, בפוליטיקה של זהויות ובעבודה קהילתית.
סיון אביאלי, בוגרת תוכנית שוורץ ללימודים בגיל הרך בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע״ש פול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת ניסיון רב בעבודה בגיל הרך במערכות חינוך קהילתיות. כיום עובדת בשירות הציבורי כעוזרת של ראש המועצה האזורית גן־רווה.
פרופ' דורית רואר-סטריאר, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. הקימה ומנהלת את חממת נבט. חוקרת איכותנית ומתמחה במחקר ופרקטיקה מבוססת־הקשר בתחום משפחות וילדים בהקשרים תרבותיים מגוונים. בעלת הכשרה קלינית וניסיון מעשי בתחומי הטיפול המשפחתי והטיפול בילדים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
