פורסם בתאריך 01 במרץ 2024
| שולמית חשן (מנצורה) |
| המאמר מציג את הפרקטיקה החינוכית של השבת והחגים בגני־ילדים בישראל דרך הפריזמה הריטואלית, הכוללת טקסים, חגיגות, תהלוכות וכדומה. נתוני המחקר נאספו בין השנים 2016–2018 במגוון מסגרות חינוך בגיל הרך בחינוך הממלכתי, הממלכתי־הדתי והחרדי. המחקר נערך בפרדיגמה האיכותנית כחקר מקרה וכלי המחקר הם תצפיות וראיונות עם הגננות. בפתח המאמר מובאת סקירה היסטורית קצרה על העשייה החינוכית בנושא השבת והחג בגני־הילדים בישראל מתקופת היישוב בראשית המאה העשרים ומשנות הקמת המדינה ועד לעשורים האחרונים. במרכז המאמר מובאים הממצאים המציגים את טקסי שבת וחג שבועות כמקרי מבחן המדגימים את הדמיון ואת השונות בין הגנים בפרקטיקה הריטואלית. הדיון בוחן את ממצאי המחקר לאור השאלה: באיזו מידה טקסי הגנים משקפים את זיקתה של החברה הישראלית בת זמננו לתרבות היהודית? שכן התפיסות העומדות בבסיס הפרקטיקה הריטואלית בגן מהדהדות עמדות של קבוצות שונות ואף מקוטבות בחברה היהודית בישראל כלפי התרבות היהודית. הדיון ייערך דרך שתי פרספקטיבות: פרדיגמה סוציולוגית ביקורתית, הבוחנת את תפקיד הטקסים במערכת החינוך, לצד גישות סוציולוגיות, הרואות במסורת החג והשבת בישראל מסורת אזרחית הנובעת מתהליכים המתרחשים מלמטה ללא הכוונה של ממסדים חברתיים ופוליטיים.
מילות מפתח: שבת, חגים, ריטואל, גן־ילדים, החברה הישראלית |
| למאמר המלא |
| ד"ר שולמית חשן (מנצורה), מרצה בתואר הראשון במסלול הגיל הרך במכללת אפרתה, מרצה ומדריכה פדגוגית במסלול הגיל הרך במכללת אורנים, ומנחה עבודות גמר בתואר השני במסלול הגיל הרך במכללת אורנים. תחומי מחקרה כוללים: מחקר איכותני בגיל הרך, מגדר, חינוך חרדי ודתי, טקסים, תפיסות מרצים להוראת מקרא, חקר הפרספקטיבה של הילד.(עריכה לשונית – שירה דניאל)לציטוט: חשן (מנצורה), ש' (2024). טקסי שבת וחג בגן־הילדים הישראלי כמשל לזיקתה של החברה הישראלית לתרבות היהודית. חוקרים @ הגיל הרך, 21, 29-1. |
* המחקר נערך בתמיכת מרכז מהות לחקר יחסי צוותי חינוך-הורים.
פורסם בתאריך 25 במרץ 2024
| יצחק גילת, רחל שגיא וענת כורם |
| מעורבות הורים בגני־ילדים עשויה להיות נכס רב־ערך לילדים ולצוות החינוכי, אך מנגד, עלולה ליצור מתחים וקונפליקטים הפוגעים ברווחתם של כל השותפים בעשייה החינוכית (שפרלינג, 2019 ;Sapungan & Sapungan, 2014). השפעתה של המעורבות תלויה במידה רבה בעמדות ההורים כלפי גננות (Biberman-Shalev et al., 2023) ולכן יש חשיבות להכיר אותן. המחקר הנוכחי בחן מקורות לשביעות רצון ומקורות לאי־נחת של הורים בישראל מעבודת הגננת ואת הקשר שלהם למאפיינים של הגן, של הילד ושל ההורים בעידן של שינויים חינוכיים וחברתיים.
משתתפי המחקר הם 402 הורים לילדים בגני טרום־חובה וחובה, המהווים מדגם מייצג של הורים לילדים בגיל הגן באוכלוסייה היהודית. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שפותח לצורך המחקר, ובחן את שביעות הרצון הכללית של ההורים מהגננת ואת שביעות הרצון מתחומים שונים של עבודתה. הממצאים מעידים על כך ששביעות הרצון הכללית היא גבוהה מאוד (כ־90%). עוד עולה ששביעות הרצון מקידום הילד מבחינה קוגניטיבית ורגשית, מההקפדה על בטיחות ומהמסירות של הגננת היא גבוהה, ואילו שביעות הרצון מהתקשורת עם ההורים היא בינונית. מבין כל המאפיינים של הגן, של הילדים ושל ההורים, רק רמת הדתיות נמצאה קשורה לשביעות הרצון, כך שהורים דתיים מרוצים יותר מהגננת מאשר עמיתיהם הלא־דתיים. הבדל נוסף בין הקבוצות מתבטא בכך, שבקרב הורים דתיים, הטיפוח הקוגניטיבי מנבא את שביעות הרצון מהגננת ובקרב ההורים הלא־דתיים הטיפוח הרגשי־החברתי מנבא את שביעות הרצון הכללית. בדיון מוצעים הסברים לממצאים אלו על רקע המאפיינים של החברה הדתית והחרדית. כמו כן, מוצע הסבר לפער בין שביעות הרצון הגבוהה במחקר הנוכחי לבין המתחים והקונפליקטים המאפיינים את הקשר בין גננות להורים, כפי שמדווח בספרות בתחום זה.
מילות מפתח: מעורבות הורים, קשר הורים-גננות, טיפוח רגשי, טיפוח קוגניטיבי |
| למאמר המלא |
| פרופ' יצחק גילת, ראש רשות המחקר בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מחקריו עוסקים בסוגיות הנמצאות בממשק שבין חינוך לחברה, כגון רב־תרבותיות, מעורבות הורים, מעמד המורה. מרצה לפסיכולוגיה ולשיטות מחקר.
ד"ר רחל שגיא, חוקרת בכירה ברשות המחקר בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מחקריה עוסקים ברב־תרבותיות, בהכשרת מורים וביחסי הורים עם מערכת החינוך.
ד"ר ענת כורם, עומדת בראש מרכז מחקר ארצי ליחסים שבין צוותי חינוך להורים (מהות). יועצת חינוכית, מרצה בכירה לחינוך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט וחברת סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. עורכת את כתב העת חוקרים@צוותי חינוך-הורים. מחקריה עוסקים בפיתוח כשירות חברתית, ביחסים בין צוותי חינוך להורים וברב־תרבותיות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
[1] מחקר זה התאפשר הודות להשתתפותן ולשיתופן של אימהות ממשפחות מפונים, אשר סייעו בידנו ללמוד על מצבן ועל מצב משפחתן. אנו מבקשות להודות לחוקרות המעבדה לחקר הגיל הרך באוניברסיטת תל־אביב על הסיוע והמחשבה, על הכלים ועל איסוף הנתונים.
פורסם בתאריך 11 בנובמבר 2024
| גליה מעודד קראבאנוב ודורית ארם |
| המחקר בחן את מאפייני התנהגותם של הורים מפונים לילדים בגיל הרך כ־150 ימים מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". במחקר הוערכו התנהגות ההורים, רווחתם הכללית וההורית והלחץ של ילדיהם, תוך השוואה בין הורים מהצפון להורים מהדרום. במחקר השתתפו 202 הורים (109 מהצפון ו־93 מהדרום), שלהם ילד אחד לפחות מתחת לגיל שמונה. בשאלוני המחקר ההורים דיווחו על התנהגויות יומיומיות שלהם (על פי מודל מחומש ההורות), על מידת הרווחה הכללית וההורית שלהם ועל מידת הלחץ שחשים ילדיהם. ההורים השיבו גם לשאלת רשות פתוחה, שבה התבקשו לתאר את קורות משפחתם מאז הפינוי. ממצאי המחקר הראו שהורים מהצפון ומהדרום אינם נבדלים בהתנהגויות הוריות. מדיווחי ההורים בלטו התנהגויות של אהבה ומנהיגות הורית. עם זאת, הורים מהדרום דיווחו על פחות רווחה כללית והורית בהשוואה להורים מהצפון. הם גם דיווחו על יותר לחץ בקרב ילדיהם בהשוואה להורים מהצפון. נמצאו מתאמים מובהקים בין התנהגויות הורים לבין הרווחה הכללית, הרווחה ההורית ורמת הלחץ של הילדים. מספר הילדים במשפחה שגילם פחות מ־8 קשור ליותר רווחה כללית והורית. צפיפות פתרונות הדיור של משפחות המפונים קשורה באופן שלילי לרווחה ההורית. סדרת רגרסיות לניבוי הרווחה הכללית וההורית של הורים מפונים חשפה, שמעבר למשתני הרקע, התנהגויות הוריות מיטיבות (על פי מחומש ההורות) תורמות לרווחת ההורים. הנתונים האיכותניים תמכו בממצאי המחקר הכמותי, והעמיקו את ההבנה של עוצמת השבר בתא המשפחתי לעומת החוסן ההורי התורם לרווחת המשפחה. נדרשת הדרכת הורים לביסוסן של התנהגויות מיטיבות התומכות ברווחתם וברווחת ילדיהם.
מילות מפתח: מלחמה, הורות, רווחה (wellbeing), רווחה הורית |
| למאמר המלא |
| גליה מעודד קראבאנוב, סטודנטית לתואר שלישי וחוקרת במעבדה לחקר הגיל הרך באוניברסיטת תל־אביב. מחקרה מתמקד בהורות, בהתנהגויות הוריות ובפעילויות אורייניות עם ילדים צעירים. תחומי העניין שלה כוללים סביבות למידה ביתיות והיא חוקרת את הקשר בין התנהגויות הוריות ופעילויות הורים-ילדים בתרבויות שונות בעתות משבר ובימי שגרה. יועצת חינוכית במעונות־היום ברשת ויצו, עוסקת בהכשרת מחנכות לגיל הרך, מרצה ומדריכה פדגוגית במסלול לגיל הרך במכללת תלפיות.
פרופ' דורית ארם, פרופ' מן המניין באוניברסיטת תל־אביב. עומדת בראש המגמה לייעוץ חינוכי ובראש המעבדה לחקר הגיל הרך בבית הספר לחינוך. מחקרה מתמקד בהבנת מקומם של המבוגרים בהתפתחות של ילדים בגיל הרך. חוקרת מאפיינים של הורות מיטיבה ומעריכה את משמעותן של אינטראקציות עם ילדים (בעיקר בעת קריאת ספר וכתיבה) להתפתחות הילדים. פרופ' ארם היא חברה בהנהלת העמותה למען הגיל הרך (OMEP ישראל) וכחוקרת אוריינות מובילה נבחרה לReading Hall of Fame-.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: מעודד קראבאנוב, ג' וארם, ד' (2024). פליטים בארצם: הורות ורווחה של הורים מפונים |
פורסם בתאריך 10 בדצמבר 2024
| שלומית שניצר-מאירוביץ', ענבל בכר-כץ, לירז חן והגר ארליך-ממן |
| הקניית ערכים היא חובה חינוכית במוסדות החינוך ואחת מהחובות הנדרשות במאה ה־21 ממחנכים בישראל. העמדה של גננות ומורים כלפי החשיבות של הקניית ערכים אוניברסליים, אישיים וחברתיים היא מפתח להבנת תהליכים קוגניטיביים ורגשיים במסגרות חינוכיות רבות (בר-לב, 2020; גרינבוים-גוטמן, 2014; מסלובטי ועירם, 2002; שחר, 2019).
המחקר הנוכחי בוחן כמה סוגיות חינוכיות אשר נוגעות לחשיבות של הקניית ערכים אוניברסליים, אישיים וחברתיים בגנים ובבתי ספר יסודיים במסגרות חינוך רגיל ומיוחד. במחקר השתתפו 182 נשות ואנשי חינוך במסגרות חינוכיות שונות מאזורים שונים ברחבי הארץ, חמישה מהם גברים ו־177 נשים, שמילאו שלושה שאלונים: שאלון דמוגרפי קצר, שאלון לגבי החשיבות של הקניית ערכים שונים בשדה החינוכי ושאלון ערכים אישיים. ממצאי המחקר משקפים שאנשי חינוך מקנים חשיבות רבה להקניית ערכים בעבודתם ותופסים את עצמם כמי שיש להם אישיות ערכית. המסגרת החינוכית ושכבת הגיל שבה עובדים אנשי החינוך אינן משפיעות על מידת החשיבות המוקנית לערכים אוניברסליים, אישיים וחברתיים, ובמדדי האישיות הערכית. זאת, למעט השפעה קלה בערך תרומה לקהילה בקרב מורים בבית ספר יסודי, אשר העידו על עצמם כמחזיקים במידה רבה יותר בערך זה בהשוואה לגננות. נוסף על כך, נראה כי ככל שאנשי החינוך מעידים על כך שיש להם ערכים אישיים רבים, דוגמת אהבת האדם ואחריות חברתית, כך הם מעניקים חשיבות רבה יותר להקניה של ערכים שונים במסגרתם החינוכית. לבסוף, המחקר מראה שאישיותם הערכית של אנשי החינוך משפיעה על החשיבות שהם רואים בהקניית ערכים במסגרת החינוכית מעבר למאפייניהם הדמוגרפיים, למעט בערכים אוניברסליים שבהם נמצאה השפעה של מאפייני דת וגיל. מחקר זה העריך את החשיבות של הקניית ערכים בעיני אנשי חינוך שונים, את המידה שבה אנשי החינוך תופסים את עצמם כערכיים, ואת השפעת תפיסתם על מסגרתם החינוכית. למחקר זה השלכות על השיח בנושא החינוך לערכים וממצאיו משקפים את הצורך לפתח תוכניות הכשרה לאנשי חינוך להעמקת הידע במושג ערכים, ולטיפוח השיח הערכי בקרב התלמידים והעמקה בו.
מילות מפתח: ערכים, חינוך לערכים, המחנך כגורם מעצב, חינוך מיוחד |
| למאמר המלא |
| ד"ר שלומית שניצר-מאירוביץ', חוקרת בתחום הפסיכולוגיה ובתחום Educational Neuroscience. עיקר מחקריה מתמקדים בתרומתם של לימודים גבוהים באקדמיה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ובאופן התפתחותה של האינטליגנציה במעגל החיים בקרב אינדיבידואלים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן, מחקריה עוסקים בהיבטים של הוראה יצירתית וחינוך לערכים בחינוך המיוחד ובהיבטים פסיכולוגיים של מסוגלות הורית, שחיקה הורית וחוסן הורי בקרב הורים שילדיהם מאובחנים עם צרכים מיוחדים.
ד"ר ענבל בכר-כץ, ראש המגמה לחינוך מיוחד ולתרפיה בספורט במרכז האקדמי לוינסקי־ וינגייט. חוקרת בתחום משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים: הורים, אחאים, סבים וסבתות. כמו כן, מחקריה עוסקים בתחום הספורט בקרב אנשים עם צרכים מיוחדים: בניית תוכנית אימונים מותאמת למוגבלות, והיבטים סוציולוגיים המשפיעים על קידומם בתחום המוטורי, וכן מחקר העוסק במערכת הפרופריוצפטיבית בקרב אנשים עם ADHD.
לירז חן, בוגרת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך בחינוך רגיל ומיוחד ומוסמכת תואר שני בחינוך מיוחד מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מומחית בתחום הוראה מתקנת־מאמנת וגננת זה חמש שנים, שבהן עבדה כגננת משלימה, כגננת שילוב וכמנהלת גן בחינוך המיוחד (עיכוב התפתחותי). במסגרת עבודת הגמר בתואר השני חקרה את נושא החשיבות להקניית ערכים בקרב אנשי חינוך במסגרות חינוכיות מגוונות.
הגר ארליך ממן, מוסמכת תואר שני בלקויות למידה והתערבות חינוכית. מתמחה באוכלוסייה עם לקויות למידה והפרעת קשב. עוסקת בחינוך כיתה בכיתות חינוך מיוחד בחטיבה עליונה בבית ספר בחינוך הרגיל ובהוראת מתמטיקה לבגרות בהן. נוסף על כך, מייעצת למורים בחינוך הרגיל באשר להתמודדות עם קשיים של תלמידות ותלמידים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
פורסם בתאריך 11 בדצמבר 2024
| איתי הס, נעמה עוגן ואיילת יפעתי בזוק |
| מאמר זה מתאר תוכנית חינוכית שלוותה במחקר והופעלה בגן לתלמידים עם עיכוב התפתחותי ובגן תקשורת. העקרונות בבסיסה של התוכנית "איכות חיים – הכנה לחיים" עולים מתוך פרדיגמת איכות החיים ההומניסטית־החינוכית. עיקרון חינוכי מוביל לפי תפיסה זו הוא החתירה למודעות לסביבתו של הילד, ליכולותיו ונטיותיו, לפוטנציאל שלו לממש אותן ולהיכרות עם כל הגורמים הללו, כאשר השלב הבא הוא טיפוחן בפועל. זאת, בשונה מהעקרונות המסורתיים של תמיכה בילדים בגיל הרך, שהציבו בעיקר את התפקוד הנורמטיבי כיעד העיקרי בחינוך. התוכנית פותחה לגני החינוך המיוחד במתי״א (מרכז תמיכה יישובי אזורי) חפר־שרון וחלק ממנה נגזר מתוך התוכנית כישורי חיים – איכות חיים "מתאים במיוחד" של משרד החינוך. התוכנית הופעלה בגן לילדים עם עיכוב התפתחותי ובגן תקשורת במשך שנת לימודים אחת. המחקר המלווה נועד להעריך אם חל שינוי בהערכות ההורים את פוטנציאל יכולות ילדיהם ואת תפקודם בפועל לאחר הפעלת התוכנית בגנים. שאלות המחקר היו: (1) האם יימצאו הבדלים בהערכות ההורים את פוטנציאל היכולות של ילדיהם לפני ואחרי השתתפות התלמידים בתוכנית "איכות חיים – הכנה לחיים?" (2) האם יימצאו הבדלים בהערכות ההורים את תפקוד ילדיהם ב־15 מיומנויות הנדרשות לתפקוד בחיים עצמאיים לפני ואחרי השתתפות התלמידים בתוכנית?
השערות המחקר היו כי הערכות ההורים בסיום התוכנית יהיו גבוהות יותר מאשר בתחילתה. במחקר השתתפו תשעה הורים לילדים בגן לתלמידים עם עיכוב התפתחותי ותשעה הורים לילדים בגן תקשורת. כלי המחקר היו שאלון סגור לבחינה של הערכת הפוטנציאל של יכולות התלמידים ושאלון סגור להערכת התפקוד של הילדים. השאלונים מולאו על ידי ההורים לפני ואחרי הפעלת התוכנית. בשל מאפייני גודל המדגם נערכו מבחנים אפרמטריים לבדיקת הפרשי הממוצעים של המשתנים שהוערכו. הממצאים שיקפו שהערכת ההורים עלתה, אך לא באופן מובהק סטטיסטית. עם זאת, העלייה בעמדות ההורים הייתה לאורך כל המדדים, הן בהערכת פוטנציאל היכולות של התלמידים הן בהערכת תפקודם. מגמה זו של עלייה כללית בהערכות נמצאה הן בקרב ההורים לילדים עם העיכוב ההתפתחותי הן בקרב הורי הילדים בגן התקשורת. לכן, מוצע להמשיך ולבחון בהפעלת תוכניות אלו את השינוי בעמדות ההורים ביחס לפוטנציאל של יכולות ילדיהם ושל מיומנויות התפקוד השונות שלהם.
מילות מפתח: איכות חיים של ילדים בגיל הרך, גני חינוך מיוחד, עמדות הורים כלפי ילדים בחינוך המיוחד, עיכוב התפתחותי, אוטיזם |
| למאמר המלא |
| פרופ' איתי הס, פרופ' חבר בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני בחינוך מיוחד במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. תחום התמחותו העיקרי הוא איכות חיים של ילדים, תלמידים ובגירים עם ליקויי ראייה ועיוורון.
נעמה עוגן, מנהלת גן לתלמידים עם עיכוב התפתחותי במסגרת החינוך המיוחד, ומומחית תחום איכות חיים בגיל הרך מטעם מתי"א חפר־שרון.
איילת יפעתי בזוק, מנהלת גן לתלמידים עם ASD במסגרת החינוך המיוחד.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: הס, א', עוגן נ' ויפעתי בזוק, א' (2024). עמדות הורים כלפי פוטנציאל יכולתם ותפקודם של ילדיהם בגני החינוך המיוחד לפני ואחרי השתתפות בתוכנית "איכות חיים – הכנה לחיים." חוקרים@הגיל הרך, 21, 162-132. |
