פורסם בתאריך 01 בינואר 2024
| קלודי טל |
| מטרת המחקר המוצג במאמר זה היא חשיפה של עמדות ופרקטיקות של גננות לגבי השתתפותם של הורי הילדים במסיבות יום ההולדת של ילדיהם בגני הילדים. המחקר התבצע בעקבות התכתבות בין החוקרת לבין גננות שהביעו עניין בסוגייה זו. כדי לבדוק את עמדות הגננות חובר שאלון סקר קצר, שכלל שאלה ישירה: האם הגננות בעד או נגד השתתפות הורים במסיבות יום ההולדת של ילדיהם? המשיבות התבקשו לכתוב הנמקות לעמדתן. הסקר בוצע בסתיו של שנת 2022 בשלהי משבר קורונה, שהשפיע בשלביו השונים על כניסת הורים למסגרות החינוך של ילדיהם. בשל עובדה זו, הסקר כלל שתי שאלות נוספות. הראשונה הייתה: האם הורי הילדים השתתפו במסיבות ימי ההולדת של ילדיהם בגנים של המשיבות לפני משבר קורונה? והשאלה השנייה הייתה: מה מתוכנן לגבי השתתפות ההורים בשנת הלימודים תשפ"ג (2023-2022)? הסקר הופץ באמצעות פייסבוק בקבוצות של גננות ובתוך חמישה ימים מפרסומו, 204 גננות ענו עליו. מניתוח הנתונים עלה ש־70% מהגננות שהשתתפו במחקר דוגלות בעמדה התומכת בימי הולדת בגני הילדים ללא השתתפות ההורים. עוד עלה מהסקר כי ב־83% מהגנים שבהם עובדות המשיבות מתוכננות מסיבות יום הולדת בהיעדר ההורים בשנת הלימודים תשפ"ג. כמו כן, הסתמנה ירידה מובהקת בשיעור המסיבות בהשתתפות ההורים שנערכו לפני משבר קורונה. מניתוח התגובות המילוליות בלטה ההתייחסות למסיבה בהשתתפות ההורים כהזדמנות למפגש משותף ילד-גן-הורים בקרב מיעוט הגננות התומכות בסוג כזה של מסיבה. זאת לעומת המשיבות הרבות המתנגדות למסיבה מסוג זה, שרואות את השתתפות ההורים כהפרעה לילד, ליתר הילדים או לצוות הגן. ממצאי המחקר מחייבים חשיבה מחודשת לגבי המשמעות המיוחסת על ידי הגננות למעורבות הורים בכלל ולהשתתפותם באירועים במסגרות החינוך בפרט. מניתוח הנתונים עולה שמשבר קורונה היווה הזדמנות לבחינת עמדות הגננות באשר להשתתפות הורי הילדים במסיבות יום ההולדת של ילדיהם בגני הילדים.
מילות מפתח: מסיבות יום הולדת, מעורבות הורים, השתתפות הורים במסיבות יום הולדת, גני ילדים, משבר קורונה |
| למאמר המלא |
| פרופ' קלודי טל, תואר שלישי בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר־אילן, פסיכולוגית התפתחותית, פרופסור אמריטה, המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. שימשה ראש התוכנית לתואר שני בחינוך בגיל הרך, וראש התוכנית והחוג לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך בשנים 2021-2007. מרצה במכללה האקדמית חמדת. תחומי המחקר וההוראה כוללים חינוך לגיל הרך, הכשרת גננות, כישורים ופרקטיקות־ליבה בהוראה לגיל הרך, עבודה עם הורים, כשירות חברתית, למידה מתווכת וניהול כיתה.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
פורסם בתאריך 07 בינואר 2024
| שירי אייבזו, לילך לוי-שני, מיכל סגור |
| ויסות וניהול עצמי הם שני גורמים חיוניים למוכנותם של ילדים צעירים לציפיות ולדרישות העומדות בפניהם בגן הילדים ובבית הספר ולהתמודדותם עם העולם. ניהול עצמי מורכב ממקבץ של מיומנויות נלמדות, ניתנות לשינוי, מתווכות ומעודדות בילדות המוקדמת באמצעות ההורים, שתפקידם ראשוני וחיוני לקידום מיומנויות אלו. לוח זמנים של פעילות היא אסטרטגיית התערבות שפותחה לקידום הניהול העצמי של ילדים, לשם הפחתת הישענותם על תמיכה ורמיזה ולשם הגברת מעורבותם העצמאית בהשלמת פעילויות לאורך זמן. קיים מידע מועט על קידום מיומנויות של ניהול עצמי בסביבת הבית באמצעות ההורים. מטרת מחקר החלוץ הניסויי הנוכחי הייתה להעריך את השפעת השימוש בלוח זמנים אלקטרוני של פעילות על השלמה עצמאית של שגרת התארגנות בוקר. המשתתפות היו שתי אחיות בנות 4.5 ו-6.5 המתגוררות באותו בית אב. המחקר יישם מתודולוגיית מחקר יחיד בדגם מערך מחקר נסוג. המשתנה התלוי, השלמה עצמאית, נמדד בצפייה ישירה באמצעות קידוד אירוע והוצג באופן גרפי כאחוז השלמה עצמאית מתוך שלבי התארגנות הבוקר. כמו כן, נאספו נתונים איכותניים של תקפות חברתית בקרב המשתתפות ואימן. הממצאים הראו שרמת ההשלמה העצמאית של שלבי התארגנות הבוקר של שתי המשתתפות הייתה נמוכה ומשתנה (ממוצע 14% ו-11%) ועלתה מיידית אצל שתיהן לרמה יציבה של 100% תחת התערבות. כמו כן, הן שיפרו את תפקודן והתנסו בחוויה אוטונומית מוצלחת. בדיקת תקפות חברתית העלתה שהמשתתפות ואימן היו שבעות רצון מהליכי ההתערבות ומתוצאותיהם. מסקנות המחקר הן שלוח זמנים אלקטרוני של פעילות עשוי לשפר את האיכות של שגרת הבוקר. הדיון מתייחס למשמעויות של כינון שגרה של התארגנות בוקר מובנית ועקבית כמסגרת לקידום ניהול עצמי ואוטונומיה, ליתרונות השימוש בלוח זמנים אלקטרוני של פעילות ולתרומת המחקר לספרות הקיימת.
מילות מפתח: ניהול עצמי, קידס טיימר, שגרת התארגנות בוקר, לוח זמנים של פעילות, עצמאות |
| למאמר המלא |
| ד"ר שירי אייבזו, מרצה בכירה במכללה האקדמית כנרת ובמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ומנתחת התנהגות מוסמכת. מתמחה בתחומי הכשרת מורים, הוראה, טיפול וקידום ילדים עם התנהגויות מאתגרות. עוסקת במחקר ותיקוף של תוכניות התערבות ואסטרטגיות התנהגותיות, כגון ניהול עצמי לקידום ושיפור של יכולות אקדמיות וחברתיות של ילדים בסיכון.
לילך לוי-שני, תואר שני בניתוח התנהגות. מנתחת התנהגות במתי"א חיפה, רכזת תחום ניתוח התנהגות במתי"א כרמל וחוף ורכזת תחום ניתוח התנהגות במרכז לקידום למידה הכולל גני תקשורת בתוכנית הטב"ם (טיפול בריאותי מקדם), בתוכניות בית ספריות השייכות לתחום הכלה והשתלבות במערכת גפ"ן של משרד החינוך ובתוכניות ביתיות. מדריכה צוותי חינוך, צוותים פרה־רפואיים ומנתחי התנהגות. מתרגלת בקורסים בתואר השני בניתוח התנהגות במכללה האקדמית כנרת. מיכל סגור, המכללה האקדמית כנרת. מנתחת התנהגות ועורכת דין, תואר שני בניתוח התנהגות ותואר שני במשפטים. מתמחה בניתוח התנהגות בארגונים ובחוק ואתיקה למנתחי התנהגות. מרצה בתחומי האתיקה למנתחי התנהגות במסגרות שונות, כגון תוכניות לימוד לניתוח התנהגות, משרד החינוך, עמותות וארגונים המעסיקים מנתחי התנהגות. (עריכת לשון – שירה דניאל)
לציטוט: |
פורסם בתאריך 17 בינואר 2024
| איריס לוי, סיגל טיש, אלונה פלג ופנינת טל |
| התפרצות מגפת קורונה והסגר שנאכף בעקבותיה אילצו את צוותי החינוך לגיל הרך להתמודד לראשונה עם אתגרי למידה ותקשורת מרחוק עם ילדים והוריהם. מחקר זה בחן את האופן שבו תפסו סטודנטיות להוראה לגיל הרך את מערכות היחסים של הגננות ושלהן עם ההורים בתקופת קורונה.
נערך מחקר מעורב, שהשתתפו בו 48 סטודנטיות להוראה שלמדו בשנה השלישית ללימודיהן בתוכנית לתואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה לגיל הרך. על פי הממצאים, 56% מהמשתתפות דיווחו כי מערכת היחסים שלהן ושל הגננת עם ההורים התחזקה במהלך הסגר הראשון. הן ייחסו לכך גורמים כמו הרצון של ההורים לשמור על שגרה ועל הקשר של ילדיהם עם החברים ועם הגננת, וכן הרצון לקדם את ילדיהם. מנגד, הסטודנטיות ציינו גורמים שערערו את הקשר עם ההורים. גורמים אלו כללו מצד ההורים לחצים כלכליים ונפשיים, קושי להשתמש בטכנולוגיה, טרדות בעבודה והצורך להתמודד עם ילדים נוספים בבית. נוסף על כך, הממצאים הצביעו על חיזוק הקשר בין הגננות לסטודנטיות ועל שינוי לטובה בתפיסות הסטודנטיות את הקשר עם ההורים. ממצאי המחקר מלמדים כי שותפות, שקיפות ודיאלוג הם קריטיים לטיפוח מערכת יחסים מקדמת בין צוותי החינוך להורים בתקופת משבר ובעת שגרה.
מילות מפתח: תפיסות של סטודנטיות להוראה לגיל הרך, יחסי גננות-הורים, גורמים מעכבים ומקדמים, קורונה |
| למאמר המלא |
| ד"ר איריס לוי, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך וראש החטיבה לאומנות במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. תחומי מחקרה בחינוך הם עבודה עם הורים ותוכנית למידה בצמיחה בגיל הרך. באומנות מתמחה בחקר האומנות הפוסט-ביזנטית בכנסייה היוונית האורתודוקסית בארץ ישראל במאה התשע־עשרה. כתבה את הספר איקונות מוזהבות: פטרונות וקהילה בכנסיית גיאורגיוס ברמלה (2020).
ד"ר סיגל טיש, מדריכה פדגוגית, חוקרת ומרצה בתוכנית לתואר ראשון בגיל הרך ולכיתות ד"ר אלונה פלג, ראש החוג והתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך וכן מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתוכנית לתואר ראשון ובתוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מרצה ומנחת פרקטיקום בלימודי תואר שני בחוג לייעוץ חינוכי במכללה למינהל. עבדה שנים רבות כיועצת חינוכית וארגונית במשרד החינוך ובמסגרות פרטיות, וכמדריכת יועצות חינוכיות בשירות הפסיכולוגי־ייעוצי של משרד החינוך. מחקריה ומומחיותה מתמקדים בנושאים של ייעוץ חינוכי, למידה רגשית־חברתית, תקשורת בין גננות ומורים להורים, ניהול גן/כיתה וטיפוח אקלים חינוכי מיטבי במסגרות חינוך לגיל הרך, חינוך לשוויון מגדרי ולמיניות בריאה, הכלה ורב־תרבותיות. כתבה את הספר: אימהות לסבית בישראל: סיפורים של הורות תחת חובת הוכחה (2020). ד"ר פנינת טל, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. בעבר ראש החוג והתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. בוגרת התוכנית למנהיגות חינוכית באקדמיה של מכון מנדל. מחקריה ומומחיותה מתמקדים בפיתוח תוכניות לימודים ייחודיות, בביסוס תכנון לימודים צומח בגיל הרך (מבוסס Reggio Children), בחקר תפיסות הערכה של מורים בזיקה לתפיסותיהם האפיסטמולוגיות ובהתפתחות מקצועית. בתפקידה האחרון שימשה רכזת סגל ומרצה בתוכנית חותם (Teach First) ובעבר מרצה מובילה בחוג להוראת הפסיכולוגיה ולתכנון לימודים באוניברסיטת תל־אביב. מחברת (בשותפות) ספר המחקר מפיקוח למנהיגות (2018). (עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
פורסם בתאריך 18 בפברואר 2024
| יעל קסנר ברוך, איריס לוי, סיגל חן |
| החברה הישראלית מורכבת כפסיפס חברתי־תרבותי־דתי־לאומי עשיר ומגוון של זהויות קבוצתיות, לאומיות, דתיות ואתניות, שלכל אחת מהן שפה, סמלים, מנהגים וזיכרון קולקטיבי המאפיינים אותה. נובע מכך, שהיחסים והמתחים בין זהויות אלו נמצאים תמיד על סדר היום הציבורי (הראבן, 1999). יום העצמאות הוא חג לאומי, המסמל את תחיית עם ישראל בעת החדשה והוא מבטא חיבור למדינה וחיבור לזהות לאומית המתבטאת בחידוד הערכים האזרחיים, המסורתיים והלאומיים.
התפיסה הרווחת מצביעה על גן הילדים כצומת ראשוני וחשוב להיכרות עם מאפייני החברה, עם אזרחיה ועם ערכיה (ליטמנוביץ, 2019). תפיסה זו מדגישה את חשיבות החינוך לגיל הרך בביסוס מערכת של עמדות, אמונות, רגשות, דעות והתנהגויות שילוו את הילדים עם התפתחותם והתבגרותם. מכאן, שקיימת חשיבות רבה לתוכניות לימודים לגיל הצעיר, המשקפות מגוון של זהויות קבוצתיות ועוסקות בבניית מורשת לאומית. תוכניות אלו חשובות גם מבחינת הגננות המחנכות לערכים אזרחיים, מסורתיים ולאומיים. לפי חן ואחרים (2020), גן הילדים מהווה מקום מרכזי לטיפוח חברה ישראלית מגוונת, המשמרת ערכי מסורת, תרבות ולאומיות מחד גיסא, ומתעדכנת בהתאם לצרכים עכשוויים משתנים מאידך גיסא. לכן, מתוקף תפקידה של הגננת ביישום תוכנית הלימודים הכללית בגן ובנושא חגי ישראל בפרט, הגננות משתמשות בחגיגות הגן כדי להעביר את הקוד הקהילתי־התרבותי המקומי. לפיכך, תפיסתן את הלמידה של נושא יום העצמאות בגן עשויה להשפיע על תפיסת הילדים ויכולה ליצור אצלם חוויות חיוביות ומשמעותיות. כמו כן, הוכח כי עבודה דיאלוגית משמעותית עם ילדים, עם משפחות ועם צוות הגן מטפחת סביבה חינוכית המשקפת את התרבות, את הערכים ואת הייחודיות של כל שותפיה. מטרת מחקר זה היא לבחון את האופן שבו גננות תופסות את תפקידן כסוכנות תרבות (ערכי מסורת ולאומיות), בנוגע למהותה של חגיגת יום העצמאות בגן הילדים, בד בבד עם תפקידן במתן מענה לצרכים הפדגוגיים הנדרשים בגן. לפיכך, מאמר זה ירחיב תחילה על מאפייני תחושת זהות והתפתחותה באופן כללי, בהמשך תתמקד הסקירה בהיבט המקומי של החברה הישראלית – ייחודה הדמוגרפי והקבוצתי, ולבסוף תתמקד הסקירה בגן הילדים כבבואה של החברה הישראלית ובתפקיד הגננת בתיווך הלמידה לילדי הגן. תרומת המחקר היא בחשיפת הזהות והערכים האזרחיים, המסורתיים והלאומיים של הגננות עצמן כגורמים המשפיעים על עיצוב חגיגת יום העצמאות בגן הילדים. חשיפה זו עשויה להרחיב ולהעמיק את נקודת המבט הרפלקטיבית של גננות באשר לתפיסות המניעות ומבססות את עבודתן החינוכית בגן. במחקר השתתפו 39 גננות מהחינוך הממלכתי היהודי. המחקר מעורב, ונעשה בו שימוש בשאלון מתוקף המכיל שאלות סגורות מסוג ליקרט ושאלות פתוחות, אשר הותאמו למחקר זה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שלתפיסות הערכיות, המוסריות והלאומיות של הגננות יש השפעה על עיצוב תוכנית הלימודים ביום העצמאות בגן. כמו כן, הגננות מייחסות חשיבה רבה לעיצוב תוכנית הלימודים בגן העוסקת בגיבוש הזהות הלאומית ובבניית המורשת התרבותית, ובד בבד בחידוד הערכים האזרחיים והמסורתיים של החברה הישראלית. עם זאת, הן ממעטות להדגיש היבטים רב־תרבותיים ורבגוניים המאפיינים את קהילת ילדי הגן. מבחינת השלכות המחקר, חשוב שהגננות יהיו מודעות לתפיסות הערכיות, המוסריות והלאומיות שלהן וכן שיתייחסו ברגישות תרבותית לילדים ולמשפחותיהם כאשר הן מבנות את התכנים ואת הפעילויות בתוכנית הלימודים בנושא יום העצמאות בגן.
מילות מפתח: יום העצמאות, גן ילדים, ערכים, רב־תרבותיות, תפיסות |
| למאמר המלא |
| ד"ר יעל קסנר ברוך, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. בין תחומי מחקריה בחינוך: הוראת מדעים בגיל הרך, מוח וחינוך, תוכנית למידה בצמיחה בגיל הרך, למידה חברתית־רגשית, חשיבה יצירתית ופרספקטיבה של ילדים.
ד"ר איריס לוי, ראש חטיבת האומנות, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. בין תחומי מחקריה בחינוך: עבודה עם הורים, אקדמיה־גן ותוכנית למידה בצמיחה בגיל הרך. באומנות מתמחה בחקר האומנות הפוסט־ביזנטית בכנסייה היוונית האורתודוקסית בארץ ישראל במאה התשע־עשרה. ד"ר סיגל חן, מרצה בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. בעשרים השנים האחרונות ממלא תחום ההערכה בחינוך תפקיד משמעותי בחייה המקצועיים כחוקרת, כמרצה וכמעריכה של פרויקטים. פרסומיה עוסקים בתחום הערכת תוכניות בסביבה רב־תרבותית, אמונות אפיסטמולוגיות ותפיסות בנוגע לתהליכי למידה והערכה בזהותם המקצועית של פרחי הוראה, של מורים וגננות ושל מנהלי בתי ספר.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
