חוקרים את גיל הרך

גיליון 17

למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בגן הילדים: מאפיינים, דרכי הערכה והיבטים רפלקטיביים

פורסם בתאריך 7 באוגוסט 2022


מירב אייזנברג ויאיר צדוק
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) נחשבת לשיטת למידה המתאימה לרוח הזמן והתקופה, בשל יכולותיה לקדם אצל הלומדים את רכישת המיומנויות הנדרשות במאה ה-21. בשנים האחרונות שיטה זו זוכה ליותר ביטויים במערכת החינוך העולמית וגם במערכת החינוך הישראלית.

מטרתו של המחקר הנוכחי היא לנסות לענות על השאלה: מהם המאפיינים, דרכי ההערכה וההיבטים הרפלקטיביים בהערכת למידה מבוססת פרויקטים בגן הילדים מנקודת מבטן של מנהלות הגנים?

במחקר השתתפו 16 מנהלות גן מנוסות שלהן ותק של 10 שנים ויותר ממחוז צפון, ממחוז דרום וממחוז מרכז. המחקר נעשה בשיטה איכותנית שבה איסוף הנתונים בוצע באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה.

הממצאים העיקריים של המחקר חושפים שתי תמות עיקריות. האחת, מאפיינים של למידה מבוססת פרויקטים בגני הילדים, והשנייה, תהליכי הערכה והיבטים רפלקטיביים בהערכת למידה והוראה מבוססת פרויקטים בגן הילדים.

המסקנות העיקריות ממחקר זה הן שישנה הלימה בין עבודת מנהלת הגן לבין שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים, שנעשית הבנייה של הפרויקט עד להגעה לתוצר הסופי ולהצגתו ושלשיטת הלמידה המבוססת פרויקטים ישנה תרומה רבה לתפקודי הלומד במאה ה-21.

 

מילות מפתח: למידה מבוססת פרויקטים (PBL), מנהלות גן, גן ילדים, מאפיינים, הערכה ורפלקציה

למאמר המלא
ד"ר מירב אייזנברג, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית אחוה ומרצה במגמה לתואר שני במנהל חינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אחוה. חוקרת סוגיות בהכשרת סטודנטים בגיל הרך הנוגעות להשלכות של מגפת קורונה ובסוגיות במנהל חינוך בגיל הרך הנוגעות למנהיגות, לבדידות מקצועית, להתפתחות הקריירה, לגני יער, לשימוש בטכנולוגיה בגן הילדים, וללמידה מבוססת פרויקטים (PBL) בגני הילדים.

ד"ר יאיר צדוק, מרצה במחלקה למערכות למידה במכללה האקדמית אחוה. חוקר בתחומי הידע הקשורים לעולמות רובוטיקה, IOT, חינוך, למידה מבוססת פרויקטים וטכנולוגיה מתקדמת.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: אייזנברג, מ' וצדוק, י' (2022). למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בגן הילדים: מאפיינים, דרכי הערכה והיבטים רפלקטיביים. חוקרים @ הגיל הרך, 17, 28-1.


היענות רגשית של מטפלות ומעורבות הילדים במסגרות טיפול לגיל הרך

פורסם בתאריך 13 בספטמבר 2022


אפי סטולרסקי, דינה כהן, אבי שגיא-שורץ *
פרסום זה מבוסס על עבודת הדוקטור של אפי סטולרסקי בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה.
הגישות העכשוויות להבנת האיכות התהליכית של מסגרות חינוך-טיפול בגיל הרך מדגישות כי התנהגות רגישה של המטפלת, הכרוכה במודעות ובהיענות לצורכי הילדים, תגרום להם להרגיש נוח ולהיות מעורבים בפעילות (Hamre et al., 2014; Harms et al., 2017; La Paro et al., 2012). מעורבות הילדים באינטראקציות ובפעילויות משמעה השתתפות בהן והתעניינות במתרחש. גודל הקבוצה והיחס המספרי בין ילדים למטפלת הם שני מרכיבי איכות מעון משמעותיים, הקשורים להיענות הרגשית של המטפלות כלפי הילדים ולמעורבותם בפעילות. המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין ההיענות הרגשית של המטפלת לבין מעורבות הילד ב-88 מסגרות שמתוכן 30 באיכות מבנית תקנית ו-58 באיכות שאינה תקנית. על פני המדגם כולו נמצא, כי ככל שמידת ההיענות של המטפלת כלפי הילד גבוהה יותר, כך מידת מעורבותו גבוהה יותר. עם זאת, כאשר נבדק ההקשר של האיכות המבנית, נמצא מתאם חיובי מובהק בין היענות רגשית לבין מעורבות הילד במסגרות באיכות התקנית בלבד ולא באלו שאיכותן אינה תקנית. ממצאי המחקר הנוכחי מצטרפים למעט המחקרים שנערכו מחוץ לישראל ומצאו קשר בין היענות רגשית של המטפלת לבין מעורבות הילד בעת משחק חופשי. הליך ההערכה שבוצע במחקר זה משקף התבוננות רחבה יותר על יכולת ההיענות הרגשית של המטפלת, מעבר להקשר או לילד ספציפי. ייתכן שההיענות הרגשית כלפי הקבוצה כולה עשויה לספק לכלל ילדי הקבוצה חוויה בסיסית של ביטחון המשתקפת גם במעורבות הילד בפעילות משחק חופשי. הממצאים מצביעים על צורך במחקר המשך שיבדוק את התרומה האפשרית של גורמים מבניים ותהליכיים לקשר בין היענות רגשית ומעורבות הילד.

 

מילות מפתח: היענות רגשית, מעורבות הילד, מעונות-יום, איכות טיפול, איכות מבנית, תינוקות ופעוטות

למאמר המלא
ד"ר אפי סטולרסקי, מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג לגיל הרך בתואר הראשון ומרצה בתוכנית לגיל הרך בתואר השני במכללת אורנים. מנחת עבודות גמר בתואר השני ועוסקת בקידום איכות טיפול במסגרות טיפול לגיל הרך. מוסמכת להכשרה ולהדרכה בכלי איטרס-3 בישראל.

 

ד"ר דינה כהן, מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג לגיל הרך במכללת אורנים. מלמדת קורסים שונים באוניברסיטת חיפה. עובדת סוציאלית ובעלת קליניקה פרטית. שני תחומי המחקר המרכזיים שלה עוסקים בפיתוח וקידום אקלים מיטבי במסגרות לגיל הרך וויסות דפוסי שינה. מוסמכת להכשרה ולהדרכה בכלי איטרס-3 בישראל.

 

פרופ' אבי שגיא-שורץ,Ph.D.  בעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה מאוניברסיטת מישיגן. פרופסור מן המניין בפסיכולוגיה והתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. חקר התפתחות רגשית והתקשרות לאורך מעגל החיים ובהקשר רב-תרבותי, ואיכות מסגרות לגיל הרך והשפעתן על התפתחות רגשית-חברתית של ילדים ועל תפקודי הורים.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: סטולרסקי, א', כהן, ד' ושגיא-שורץ, א' (2022). היענות רגשית של מטפלות ומעורבות הילדים במסגרות טיפול לגיל הרך. חוקרים @ הגיל הרך, 17, 56-29.