גיליון 16

המחקר הנוכחי בוחן את המאפיינים של שיטת התערבות קצרת מועד – מעטפ"ת (מערך טיפול תומך), שנועדה לסייע לילד ולילדה שהתקשו להצטרף למשחק. לשם כך, נדגמו שתיים מתוך שמונה התערבויות שערכו גננות שלמדו את תוכנית מעטפ"ת במכללה להוראה. שתי גננות יחד עם פסיכולוג חינוכי תכננו התערבות עם רכיבים פרטניים וקבוצתיים. במהלך חודשיים הגננות ערכו מגוון פעילויות שהובילו לשיפור ניכר בתפקוד החברתי של הילד ושל הילדה. ניתוח של הדוחות המפורטים שהגישו הגננות מצביע על חמישה עקרונות, שהם תנאים הכרחיים לתכנון וניהול התערבות מסוג זה.

מילות מפתח: למידה חברתית-רגשית, גן הילדים, פסיכולוג חינוכי, התערבות טיפולית

אביטל אהרון יצחקי, גננת, משרד החינוך.

גלית גולדבלט, גננת, משרד החינוך.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: יריב, א', אהרון יצחקי, א' וגולדבלט, ג' (2022). "אפשר לשחק איתך?" התערבות מעטפ"ת עם ילדי גן החווים קשיים חברתיים. חוקרים @ הגיל הרך, 16, 123-91.

מטרתו של המחקר הנוכחי היא להתחקות אחר חוויית ההדרכה הפדגוגית מרחוק בגן הילדים בזמן מגפת קורונה מנקודת מבטן של סטודנטיות בהתנסות המעשית אחרי הסגר השלישי. במחקר השתתפו 26 סטודנטיות להוראה בגני הילדים במחוז דרום ובמחוז מרכז. המחקר נעשה בשיטה איכותנית והנתונים בו נאספו באמצעות משובים שמילאו הסטודנטיות בסיום שנת ההתנסות הראשונה בגן הילדים, שבמהלכה חוו בעיקר הדרכה פדגוגית מרחוק.

הממצאים העיקריים של המחקר מצביעים על חלוקה דיכוטומית בין הסטודנטיות לגבי שביעות רצונן מההדרכה הפדגוגית מרחוק ולגבי יחסן לקשיים ולתרומות שלה להכשרתן המקצועית. מרבית המשתתפות, 84.6% מהסטודנטיות שהשיבו לשאלון, הביעו אי-שביעות רצון מההדרכה הפדגוגית מרחוק ובשל כך כולן גם התייחסו לקשיים הרבים והמגוונים שעלו. לעומת זאת, רק 15.4% מהסטודנטיות הביעו שביעות רצון מההדרכה הפדגוגית מרחוק ובשל כך גם התייחסו רק לתרומות שלה. המסקנות העיקריות הן שהטכנולוגיה מהווה חסם פוטנציאלי בהתנסות המעשית, שהנוכחות הפיזית והתמיכה הרגשית של המדריכה הפדגוגית הן מרכיבים פוטנציאליים המשליכים על תחושת המסוגלות של הסטודנטית בהתנסות המעשית ועל חוויית ההצלחה שלה, ושלרוב הסטודנטיות לא היה כושר השתנות במציאות שבה ההדרכה הפדגוגית נעשתה מרחוק.

מילות מפתח: הדרכה פדגוגית מרחוק, סטודנטיות בהתנסות המעשית, גני ילדים, מגפת קורונה

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: אייזנברג, מ' (2022). "היא לא רואה אותי פנימה!" – הדרכה פדגוגית בעידן טכנולוגי. חוקרים @ הגיל הרך, 16, 90-65.

המחקר הנוכחי בחן את העמדות והתפיסות כלפי הוראת מדעים בקרב 292 סטודנטיות שלמדו  בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך בשנים א-ג במכללת לוינסקי לחינוך בשנת הלימודים תשע"ט (2020-2019).

במחקר נעשה שימוש בגרסה העברית של שאלון P-TABS הבודק עמדות ותפיסות כלפי הוראת מדעים בגיל הרך. תחילה נעשתה חלוקה של השאלות לשלושה גורמים: מידת הנוחות ללמד נושאים מדעיים בגיל הגן (= 'נוחות'), מידת התועלת לילדים בהוראת מדעים בגיל הגן (= 'תועלת') ומידת הקושי בהוראת נושאים מדעיים בגיל הגן (= 'קושי'). ניתוח הגורמים המאשש הראה כי החלוקה לשלושה גורמים הצביעה על עקביות פנימית בינונית-גבוהה בכל אחד מהגורמים.

ממצאי המחקר הראו כי בגורמים מידת הנוחות ללמד נושאים מדעיים בגיל הגן ומידת התועלת לילדים בהוראת מדעים בגיל הגן הייתה עלייה בתפיסות ובעמדות הסטודנטיות עם התקדמות תהליך הכשרתן. כמו כן, עמדות ותפיסות הסטודנטיות המתמחות במדעים היו חיוביות יותר מאלו של הסטודנטיות שאינן מתמחות במדעים.

בהתייחס למידת הקושי שהסטודנטיות חשו כלפי הוראת נושאים מדעיים בגיל הגן, ניתן היה לראות כי ישנה ירידה מסוימת במידת הקשיים שהסטודנטיות חשו בהוראת נושאים מדעיים בגיל הגן עם העלייה בשנות הלימודים. כמו כן, נמצא כי סטודנטיות המתמחות במדעים חשו פחות קושי ללמד נושאים מדעיים בגיל הגן מאשר סטודנטיות שאינן מתמחות במדעים.

מתוך הממצאים אפשר להניח שההתנסות המעשית בהוראה בגני הילדים ובייחוד ההתנסות בהוראת-למידת הנושאים המדעיים תרמה לעמדות החיוביות של הסטודנטיות כלפי הוראת מדעים בגיל הרך.

במאמר יתוארו השלכות יישומיות והמלצות למחקרי המשך במטרה לדייק בשינוי שחל בעמדות ובתפיסות הסטודנטיות כלפי הוראת מדעים בגיל הרך ולהבין אותו, תוך התייחסות להתנסותן המעשית בהוראה ולקורסים המדעיים שהן לומדות.

מילות מפתח: הגיל הרך, סטודנטיות להוראה, הוראת מדעים בגיל הרך

ד"ר יעל קסנר ברוך, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך ובמכללה האקדמית בית ברל.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: כדורי-שלזק, מ' וקסנר ברוך, י' (2022). עמדות ותפיסות של סטודנטיות לחינוך לגיל הרך בשנים א-ג כלפי הוראת מדעים. חוקרים @ הגיל הרך, 16, 64-39.

מיומנויות חברתיות-רגשיות SEL (Social Emotional Learning) מאפשרות לאדם לפתח ולטפח את יכולותיו העצמיות, להבין ולנהל את רגשותיו תוך אינטראקציה עם אחרים ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלו. תוכניות חברתיות-רגשיות עשויות לתרום לתלמידים ולהשפיע על הצלחתם בבית הספר. תלמידים העולים לכיתה א נאלצים להתמודד עם מגוון של קשיים הקשורים בהסתגלות למצב החדש מבחינה רגשית, לימודית, חברתית ופיזית. המשימה הגדולה העומדת בפניהם היא ללמוד לקרוא.

המחקר הנוכחי בדק את השפעתה של תוכנית התערבות רגשית על הוויסות הרגשי, על המוטיבציה ללמידה ועל יכולתם של תלמידי כיתה א לקרוא באופן מדויק. תוכנית ההתערבות הופעלה בשיעורי קריאה והיא כללה שיעורים ייעודיים להכרת הרגשות ולהקניה של אסטרטגיות חלופיות לוויסות רגשי. המחקר נערך בשנה שבה חלה התפרצות נגיף קורונה (תש"ף) וחלק מההתערבות הועברה בלמידה מרחוק.

המחקר נערך בקרב 44 ילדים משתי כיתות א בבית ספר בצפון הארץ, שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות – ניסוי וביקורת. לפני ההתערבות הועברו שלושה כלי מחקר – שאלון ויסות רגשי, שאלון מוטיבציה ומבחני המודעות הפונולוגית. לאחר ההתערבות, שארכה כארבעה חודשים, הועברו השאלונים שוב, נוסף על מבחנים הבודקים דיוק בקריאה.

ממצאי המחקר הדגימו שבקבוצת הניסוי חלו שינויים מובהקים בוויסות הרגשי במדד 'הערכה מחדש' ובכל מדדי המוטיבציה ללמידה והדיוק בקריאה. הממצאים מלמדים על חשיבות הטיפוח של מיומנויות ויסות רגשי בקרב תלמידי כיתה א באמצעות תוכניות ייעודיות המשלבות פיתוח מיומנויות אלה עם הקניית מיומנויות יסוד בקריאה.

מילות מפתח: ויסות רגשי, רכישת קריאה, תוכנית חברתית-רגשית, מוטיבציה, כיתה א'

 עדי ג'ויה חיים, מורה ומחנכת בבית ספר יסודי זה 15 שנה. בוגרת תואר ראשון בחינוך היסודי ובוגרת תואר שני בתחום הכלה והשתלבות. במסגרת התואר השני חקרה בעבודת הגמר את נושא המיומנויות הרגשיות-החברתיות בהוראת הקריאה בכיתה א'.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: גידלביץ', ס' וחיים, ע"ג (2022). השפעת תוכנית התערבות רגשית על ויסות רגשי, על מוטיבציה ללמידה ועל דיוק בקריאה בקרב תלמידי כיתה א'. חוקרים @ הגיל הרך, 16, 38-1.