חוקרים את גיל הרך

גיליון 16

עמדות ותפיסות של סטודנטיות לחינוך לגיל הרך בשנים א-ג כלפי הוראת מדעים

פורסם בתאריך 16 ביוני 2022


מיכאלה כדורי-שלזק ויעל קסנר ברוך
לעיסוק בתחומי המדע והטכנולוגיה בגיל הרך השפעה רבה על התפתחותם של הילדים והוא מקנה להם ידע, הבנה ורצון לעסוק בנושאים אלו בהווה ובעתיד. נמצא כי עמדות של מחנכות כלפי הוראת מדעים משפיעות על הסקרנות המדעית, על האוריינות המדעית ועל עמדותיהם של הילדים כלפי מדע בטווח הקצר ובטווח הארוך. עם זאת, ישנו מחסור במחקר הבוחן את העמדות והתפיסות של סטודנטיות להוראה כלפי הוראת מדעים בגיל הרך, ואת התפתחות עמדות ותפיסות אלו במהלך הכשרתן.

המחקר הנוכחי בחן את העמדות והתפיסות כלפי הוראת מדעים בקרב 292 סטודנטיות שלמדו  בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך בשנים א-ג במכללת לוינסקי לחינוך בשנת הלימודים תשע"ט (2020-2019).

במחקר נעשה שימוש בגרסה העברית של שאלון P-TABS הבודק עמדות ותפיסות כלפי הוראת מדעים בגיל הרך. תחילה נעשתה חלוקה של השאלות לשלושה גורמים: מידת הנוחות ללמד נושאים מדעיים בגיל הגן (= 'נוחות'), מידת התועלת לילדים בהוראת מדעים בגיל הגן (= 'תועלת') ומידת הקושי בהוראת נושאים מדעיים בגיל הגן (= 'קושי'). ניתוח הגורמים המאשש הראה כי החלוקה לשלושה גורמים הצביעה על עקביות פנימית בינונית-גבוהה בכל אחד מהגורמים.

ממצאי המחקר הראו כי בגורמים מידת הנוחות ללמד נושאים מדעיים בגיל הגן ומידת התועלת לילדים בהוראת מדעים בגיל הגן הייתה עלייה בתפיסות ובעמדות הסטודנטיות עם התקדמות תהליך הכשרתן. כמו כן, עמדות ותפיסות הסטודנטיות המתמחות במדעים היו חיוביות יותר מאלו של הסטודנטיות שאינן מתמחות במדעים.

בהתייחס למידת הקושי שהסטודנטיות חשו כלפי הוראת נושאים מדעיים בגיל הגן, ניתן היה לראות כי ישנה ירידה מסוימת במידת הקשיים שהסטודנטיות חשו בהוראת נושאים מדעיים בגיל הגן עם העלייה בשנות הלימודים. כמו כן, נמצא כי סטודנטיות המתמחות במדעים חשו פחות קושי ללמד נושאים מדעיים בגיל הגן מאשר סטודנטיות שאינן מתמחות במדעים.

מתוך הממצאים אפשר להניח שההתנסות המעשית בהוראה בגני הילדים ובייחוד ההתנסות בהוראת-למידת הנושאים המדעיים תרמה לעמדות החיוביות של הסטודנטיות כלפי הוראת מדעים בגיל הרך.

במאמר יתוארו השלכות יישומיות והמלצות למחקרי המשך במטרה לדייק בשינוי שחל בעמדות ובתפיסות הסטודנטיות כלפי הוראת מדעים בגיל הרך ולהבין אותו, תוך התייחסות להתנסותן המעשית בהוראה ולקורסים המדעיים שהן לומדות.

 

מילות מפתח: הגיל הרך, סטודנטיות להוראה, הוראת מדעים בגיל הרך

למאמר המלא
ד"ר מיכאלה כדורי-שלזק, מדריכה פדגוגית בתוכנית לבית הספר היסודי ומרצה ויועצת דיסציפלינרית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך (בהתמחות מדעים) במכללת לוינסקי לחינוך.

ד"ר יעל קסנר ברוך, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך ובמכללה האקדמית בית ברל.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: כדורי-שלזק, מ' וקסנר ברוך, י' (2022). עמדות ותפיסות של סטודנטיות לחינוך לגיל הרך בשנים א-ג כלפי הוראת מדעים. חוקרים @ הגיל הרך, 16, 64-39.


 

השפעת תוכנית התערבות רגשית על ויסות רגשי, על מוטיבציה ללמידה ועל דיוק בקריאה בקרב תלמידי כיתה א'

פורסם בתאריך 17 במאי 2022


סטלה גידלביץ' ועדי ג'ויה חיים
"לילד שלא ידע לקרוא לא יהיה קל בחיים, אבל גם לילד שלא ידע לקרוא את עצמו, לקרוא אחרים, לקרוא מצבים לא יהיה קל" (גילי לייבושור)

מיומנויות חברתיות-רגשיות SEL (Social Emotional Learning) מאפשרות לאדם לפתח ולטפח את יכולותיו העצמיות, להבין ולנהל את רגשותיו תוך אינטראקציה עם אחרים ולשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלו. תוכניות חברתיות-רגשיות עשויות לתרום לתלמידים ולהשפיע על הצלחתם בבית הספר. תלמידים העולים לכיתה א נאלצים להתמודד עם מגוון של קשיים הקשורים בהסתגלות למצב החדש מבחינה רגשית, לימודית, חברתית ופיזית. המשימה הגדולה העומדת בפניהם היא ללמוד לקרוא.

המחקר הנוכחי בדק את השפעתה של תוכנית התערבות רגשית על הוויסות הרגשי, על המוטיבציה ללמידה ועל יכולתם של תלמידי כיתה א לקרוא באופן מדויק. תוכנית ההתערבות הופעלה בשיעורי קריאה והיא כללה שיעורים ייעודיים להכרת הרגשות ולהקניה של אסטרטגיות חלופיות לוויסות רגשי. המחקר נערך בשנה שבה חלה התפרצות נגיף קורונה (תש"ף) וחלק מההתערבות הועברה בלמידה מרחוק.

המחקר נערך בקרב 44 ילדים משתי כיתות א בבית ספר בצפון הארץ, שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות – ניסוי וביקורת. לפני ההתערבות הועברו שלושה כלי מחקר – שאלון ויסות רגשי, שאלון מוטיבציה ומבחני המודעות הפונולוגית. לאחר ההתערבות, שארכה כארבעה חודשים, הועברו השאלונים שוב, נוסף על מבחנים הבודקים דיוק בקריאה.

ממצאי המחקר הדגימו שבקבוצת הניסוי חלו שינויים מובהקים בוויסות הרגשי במדד 'הערכה מחדש' ובכל מדדי המוטיבציה ללמידה והדיוק בקריאה. הממצאים מלמדים על חשיבות הטיפוח של מיומנויות ויסות רגשי בקרב תלמידי כיתה א באמצעות תוכניות ייעודיות המשלבות פיתוח מיומנויות אלה עם הקניית מיומנויות יסוד בקריאה.

 

מילות מפתח: ויסות רגשי, רכישת קריאה, תוכנית חברתית-רגשית, מוטיבציה, כיתה א'

למאמר המלא
ד"ר סטלה גידלביץ', מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג לחינוך מיוחד במכללת אורנים ומרצה בתוכנית לתואר שני בחינוך משלב במכללת שאנן. בין תחומי מחקריה בחינוך: בחינת תוכניות התערבות העוסקות בוויסות עצמי בלמידה ו-SEL.

 עדי ג'ויה חיים, מורה ומחנכת בבית ספר יסודי זה 15 שנה. בוגרת תואר ראשון בחינוך היסודי ובוגרת תואר שני בתחום הכלה והשתלבות. במסגרת התואר השני חקרה בעבודת הגמר את נושא המיומנויות הרגשיות-החברתיות בהוראת הקריאה בכיתה א'.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: גידלביץ', ס' וחיים, ע"ג (2022). השפעת תוכנית התערבות רגשית על ויסות רגשי, על מוטיבציה ללמידה ועל דיוק בקריאה בקרב תלמידי כיתה א'. חוקרים @ הגיל הרך, 16, 38-1.