פורסם בתאריך 12 במרץ 2023
| סיגל אחיטוב ורות דנינו ליכטנשטיין |
| המאמר מתאר מחקר על פעילות שבוצעה במשך כמה שנים במסגרת קורסים בתנ"ך בחוגים לחינוך בגיל הרך בשתי מכללות ממלכתיות להוראה. מטרת הפעילות הייתה לעורר בקרב הסטודנטיות תחושת אמפטיה והזדהות עם סיפורי התנ"ך, תוך חיבור להיבטים אישיים בחייהן, מתוך רצון לקרב אותן לנושא ולהפחית את תחושות הניכור והחשש שהפגינו כלפיו. במסגרת הפעילות הסטודנטיות התבקשו להעלות מזיכרונן סיפור תנכי אחד ולציירו. מטרת המחקר הייתה לנסות לברר אילו סיפורים נבחרו על ידי הסטודנטיות כמשמעותיים במיוחד, ואילו הסברים הן נתנו לבחירתן.
המחקר התבצע בגישה האיכותנית על פי הסוגה של חקר מקרה. במשך חמש שנים נבחנה הפעילות המתוארת בקורסים בהוראת המקרא בגן הילדים בקרב תשעים סטודנטיות בשתי מכללות ממלכתיות. ממצאי המחקר העלו דפוס קבוע שבו רוב הסטודנטיות בחרו לצייר תמונות מספר בראשית ומתחילת ספר שמות הכוללים את סיפורי הבריאה, גן עדן, תיבת נוח, סיפורי האבות והיווצרותו של עם ישראל עד למעמד הר סיני. הסטודנטיות הסבירו שבחרו בסיפורים הללו כי זכרו אותם מתקופת ילדותן כמשמעותיים ובעלי ערך בעיניהן. הממצאים משקפים היבטים ממרכיבי הזהות האישית של הסטודנטיות, כמו גם מרכיבים קהילתיים ולאומיים רחבים יותר. חשיבות המחקר היא בממצאיו, המצביעים על מרכזיותם של סיפורי התנ"ך מספר בראשית ומתחילת ספר שמות בזיכרונן של הסטודנטיות לחינוך בגיל הרך. קולן של הסטודנטיות, שנשמע דרך ההסברים שנתנו לבחירותיהן בסיפורים השונים, פותח צוהר לבחינת הזהות האישית, התרבותית והמקצועית שלהן. זהות זו מתבטאת באמונותיהן, בעולם הערכים שלהן, בזיכרונות הילדות שלהן ובתפיסה העצמית שלהן כנשים יהודיות. ממצאי המחקר, המלמדים כי בקרב חלק מהמשתתפות הסיפורים שנבחרו הם אלו הזכורים להן מתקופת הילדות המוקדמת, ואלו שיש להם משמעות ערכית מבחינתן, עשויים לבטא את תפקידן המשמעותי של גננות בהוראת סיפורי התנ"ך, בהיותן לעיתים, הראשונות המספרות סיפורים אלו לילדים. מילות מפתח: סיפורי תנ"ך, סטודנטיות לחינוך בגיל הרך, זהות אישית, הוראת התנ"ך בגני ילדים |
| למאמר המלא |
| ד"ר סיגל אחיטוב, ראש התוכנית לתואר שני במרכז האקדמי לחינוך וחברה אורנים ומרצה בחוגים לחינוך בגיל הרך בתוכניות לתואר ראשון ושני. תחומי הוראתה כוללים מגוון נושאים הנוגעים לגיל הרך: מדיניות חינוכית בגיל הרך, עבודת צוות בגני ילדים, סיפורי המקרא, חגים וטקסים בגן ומחקר איכותני. מחקריה מתמקדים בזהותן של מחנכות בגיל הרך לנוכח השינויים החלים בתחום הגיל הרך בארץ ובעולם.
ד"ר רות דנינו ליכטנשטיין, מרצה בגמלאות במרכז האקדמי לחינוך וחברה אורנים ובמכללה האקדמית לחינוך אוהלו. (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: |
פורסם בתאריך 09 בפברואר 2023
| אפרת בנג'ו וסאאיד בשארה |
| במחקר זה נבחן הקשר בין חוסן אישי, מסוגלות עצמית ושחיקה בהוראה בקרב גננות בתקופת קורונה. לצורך המחקר נדגמו 98 גננות אשר נבדקו באמצעות שלושה כלים: שאלון לבדיקת רמת חוסן אישי, שאלון לבדיקת רמת מסוגלות עצמית ושאלון לבדיקת רמת שחיקה בהוראה בקרב הגננות. הממצאים הראו כי קיים קשר מובהק בין חוסן אישי ובין מסוגלות עצמית, אך לא נמצא קשר בין חוסן אישי ובין שחיקה בהוראה (פרט למדד אי-הגשמה), וכן בין מסוגלות עצמית ובין שחיקה בהוראה. עם זאת, כאשר מצרפים יחד את שני המשתנים – חוסן אישי ומסוגלות עצמית – ניכר כי לשניהם תרומה מובהקת לשחיקה בהוראה. ממצאים אלה עשויים לסייע בחיפוש אחר דרכים ושיטות להפחתת רמת שחיקה בהוראה בקרב הגננות, בפרט בעתות משבר דוגמת משבר קורונה. כמו כן, הממצאים עשויים לתרום לפיתוח תוכניות להכשרת אנשי חינוך שיתמקדו בהקניית שיטות יעילות להעלאת רמות החוסן האישי והמסוגלות העצמית, ולהביא בכך להפחתה ברמת השחיקה בהוראה בשגרה ובעתות משבר. לממצאי המחקר ולמסקנותיו השלכות על מגוון תופעות הקשורות לתחום הפדגוגי, ובכלל זה צמצום תופעת הנשירה של הגננות, קידום מוטיבציה בעבודה וקידום התפתחות התלמידים.
מילות מפתח: חוסן אישי, מסוגלות עצמית, שחיקה בהוראה, גננות, עתות משבר, תקופת קורונה |
| למאמר המלא |
| ד"ר אפרת בנג'ו, מרצה וחוקרת בחוג לגיל הרך ובחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון ובמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה מתמקדים בתפקודם של ילדים עם התפתחות נורמטיבית, של ילדים עם מוגבלות ושל ילדים מחוננים, וכן בתפקוד המשפחות ואנשי החינוך.
ד"ר סאאיד בשארה, עוסק זה שנים רבות בטיפול בבעיותיהם של תלמידים עם לקויות למידה. החל את דרכו בבתי ספר לחינוך מיוחד ומילא שורה של תפקידים: מורה ומחנך, יועץ חינוכי ומדריך, וכן מנהל בית ספר לתלמידים עם לקויות למידה. כיום מרצה בכיר במסלול לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל ובמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, שם כיהן בעבר כראש המסלול לחינוך מיוחד. שדה מחקרו הוא אוריינות ומתמטיקה בקרב תלמידים בחינוך המיוחד ותלמידים עם לקויות למידה. (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: |
פורסם בתאריך 03 בינואר 2023
| אלה שובל ומירי שחף |
| המאמר מציג שינויים שחלו בידע ובהבנה ביחס לגוף ולתנועה וכן שינויים שחלו באורח החיים ובתפיסה החברתית-החינוכית, במטרה לבדוק את הכישורים הפסיכומוטוריים שעל הילדים לרכוש בגן הילדים בימינו. הכישורים הפסיכומוטוריים הנחוצים לילדים כדי שיוכלו לעמוד בשינויים שהוצגו במאמר זה מרוכזים בשתי קבוצות. האחת, רכישת יכולות-על מוטוריות המאפשרות הסתגלות לשינויים: (א) תיאום תנועה; (ב) שיווי משקל; (ג) העברה; (ד) הקשבה לגוף. השנייה, שכלול יכולות המשותפות לתנועה בממד הפיזי ולממדים אנושיים נוספים המאפשרים למידה משמעותית: (א) היכולת להשיג מידע תנועתי הממחיש את הנלמד; (ב) היכולת ליצור דימוי מנטלי של הנלמד; (ג) היכולת לעבור מידע אינטואיטיבי לידע פורמלי; (ד) היכולת לתרגל הכוונה עצמית ללמידה; (ה) היכולת ליצור וליזום; (ו) היכולת לפעול עם אחרים; (ז) היכולת להשתמש באינטליגנציה הגופנית-התנועתית לשיפור אינטליגנציות אחרות.נראה שבתהליכי הכשרת הגננות להוראה ובתהליכי ההוראה בגן לא ניתנת תשומת לב מספקת לפן הפסיכומוטורי בכלל ולפוטנציאל שלו להשפיע על איכות החיים של ילדינו בפרט. יש לברר את הסיבות לכך ולנסות להתמודד איתן, כדי לאפשר לילדינו הווה ועתיד טובים יותר.מילות מפתח: חינוך גופני, יכולות-על, תיאום תנועה, העברה, הקשבה לגוף |
| למאמר המלא |
| ד"ר אלה שובל, יו"ר ועדת מקצוע של החינוך הגופני במשרד החינוך. הייתה מדריכה פדגוגית ועמדה בראש החוג לגיל הרך במכללה האקדמית בווינגייט. במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון ריכזה את המגמה לגיל הרך במסלול החינוך הגופני והייתה רכזת התוכנית לתואר שני. במרכז מחקרה עומדת שאלת ההשפעה של פעילות גופנית על למידה אקדמית וחברתית. עורכת מחקרי שדה בניסיון לאתר התנהגויות פרטניות וחברתיות של ילדים המאפשרות למידה במהלך תנועתם, ולבנות תוכניות לימודים ומודלים שיעודדו את ההתנהגויות האלו.
ד"ר מירי שחף, מורה לחינוך גופני ומרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון בתחומי הפדגוגיה, משחקי תנועה ולמידה מוטורית, ורכזת פרויקט "יזמים צעירים". בעבר מדריכה מחוזית וארצית לחינוך גופני. חוקרת סוגיות העוסקות בקשר בין עיסוק בספורט לבין מאפייני אישיות והישגים אקדמיים, בשיפור אקלים כיתה באמצעות תוכניות התערבות חברתיות, בקשר בין שיווי משקל והישגים וכן הלאה. חברה בוועדת המקצוע של החינוך הגופני ושותפה בוועדה לכתיבת תוכנית הלימודים. חברת דירקטוריון להסמכת מאמנים ומדריכים מחוץ לארץ מטעם משרד התרבות והספורט. (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: |
פורסם בתאריך 19 בינואר 2023
| יעל ברק לוי ובלהה פריינטה |
| מחקר זה בחן את ההתמודדות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך במהלך תהליך האבחון. שישים הורים לילדים בני 5-4 על הרצף האוטיסטי או עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, שעברו עם ילדם את האבחון הראשון בשנתיים האחרונות, השתתפו בריאיון הבודק תגובה לאבחון (Reaction to the Diagnosis Interview – RDI) וכן בריאיון עומק מובנה-למחצה. הניתוח הקטגוריאלי, שהתבסס על גישת ההמשכיות, הראה ש-59.7% מההורים הגיעו להשלמה. מתוכם, כ-40% ביטאו השלמה ממוקדת-רגש, 40% ביטאו השלמה ממוקדת-מחשבה ו-20% ביטאו השלמה ממוקדת-פעולה.
ניתוח התוכן חשף שלוש תמות: רגשות – הורים הזכירו רגשות אשמה, בושה והתמוטטות; מחשבות – הורים ציינו שהוטרדו מתיוג ילדיהם ומשאלות בנוגע לעתידם; פעולות – הורים הזכירו הסתרה, חיפוש עזרה ותמיכה וניסיון לשנות את תוצאות האבחנה. בעוד רוב ההורים הגיעו לבסוף להשלמה, תוכן הראיונות הציף קשיים וייתכן שאפשר להסיק ממנו שגם כאשר הורים מגיעים להשלמה עם האבחון של ילדיהם, עדיין מלווים אותם מחשבות ורגשות מורכבים. לממצאי מחקר זה השלכות תיאורטיות ויישומיות לעבודה עם הורים בגיל הרך שמתמודדים עם השלבים הראשונים של קבלת האבחון ועם השלכותיו על עתיד ילדם.
מילות מפתח: הורות בגיל הרך, ילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך, התמודדות עם קבלת האבחנה, ניתוח קטגוריאלי, ניתוח איכותני |
| למאמר המלא |
| ד"ר יעל ברק לוי, ראש המחלקה לגיל הרך במכללה האקדמית אחוה, יועצת חינוכית וחוקרת בתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית, בדגש על הורות לילדים במצבי מצוקה. בעבר גננת בגני תקשורת, יועצת חינוכית במסגרות חינוך מיוחד ומתאמת שילוב לילדים עם אוטיזם.
ד"ר בלהה פריינטה, מרצה בכירה במחלקה לגיל הרך במכללה האקדמית אחוה. בעבר ראש המחלקה לגיל הרך ומדריכה פדגוגית בגני הילדים. תחומי מחקרה המרכזיים הם חקר ההורות במצבי טראומה ולחץ מתמשך וחקר פרספקטיבת הילד בגיל הרך.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
