פורסם בתאריך 11 בנובמבר 2022
| עדנה אור, גבריאלה קאשי-רוזנבאום, איילת וינשטוק |
| מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את טיב היחסים בין אח בוגר (שגילו פחות מחמש שנים) לאחיו הפעוט או התינוק, כפונקציה של גיל האחים ושל יכולת הוויסות הרגשי של האח הבוגר. לשם כך גויסו 85 משפחות שהסכימו להשתתף במחקר ולהשיב על שאלון SIB (The Sibling Inventory of Behavior) ועל שאלון נוסף הבוחן את יכולת הוויסות הרגשי של האח הבוגר. ברוב המקרים האימהות הן שמילאו את השאלון. מניתוח הנתונים עולה כי ככל שהתנהגות האח הבוגר כלפי אחיו הצעיר נוטה יותר ליחסי חברות, כך היא נוטה גם לאמפתיה ולתמיכה, אולם במידה מסוימת גם ליריבות. עוד נמצא כי ככל שהאח הבוגר מבוגר יותר, כך התנהגותו נוטה פחות לאמפתיה ולתמיכה. יתר על כן, ככל שהפעוט בוגר יותר וקרוב יותר לגילו של אחיו, כך מתחזקת החברות בין האחים, אך יחד איתה מתחזקת גם היריבות. יכולת הוויסות הרגשי היא משתנה מתווך בקשר שבין גיל האח הבוגר ליחסי הרעות בין האחים. ככל שגילו של האח הבוגר עולה, כך יורדת יכולת הוויסות הרגשי שלו והתנהגותו מבטאת פחות רעות כלפי אחיו הפעוט. מסקנות המחקר מתייחסות לחשיבות של קבלת האמביוולנטיות בקשר בין אחים בגיל הרך. ממצאי המחקר עשויים לתרום למודעות הורית לנושא האמביוולנטיות הקיימת ביחסי אחים, במיוחד ביחסים בין אחים בגילים קרובים. כמו כן, ממצאי המחקר מדגישים את התפקיד שממלאת יכולת הוויסות הרגשי ביחסים בין אחים, והם מוכיחים את חשיבותו של פיתוח מיומנות הוויסות הרגשי כאמצעי לפתרון קונפליקטים בקרב ילדי המשפחה.
מילות מפתח:יריבות בין אחים, ויסות רגשי, אחים, אמביוולנטיות, יחסי רעות, התפתחות חברתית |
| למאמר המלא |
| ד"ר עדנה אור, מרצה בכירה וראש יחידת עבודות הגמר הכמותיות בלימודי תואר שני במכללה האקדמית גורדון בחיפה, חוקרת ומלמדת את הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני את הביטויים והמאפיינים של ההתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות, של פעוטות ושל ילדים ממבט רב-מערכתי.
ד"ר גבריאלה קאשי-רוזנבאום, מרצה בכירה וראש המסלול לחינוך בחוג המשולב למדעי החברה במכללה האקדמית אשקלון. מרצה ומנחה במסלול התזה בפקולטה למנהל עסקים במכללה למנהל. בעלת תואר דוקטור בתחום החינוך עם התמחות בהתפתחות הילד מאוניברסיטת בר-אילן. תחומי התמחות מדעיים: פיתוח חשיבה וקידום מיומנויות למידה, רווחה נפשית וחוסן. איילת וינשטוק, בעלת תואר שני, עוזרת מחקר ומתמחה באיסוף נתונים ובניתוחם בתחום ההתפתחות של תינוקות ופעוטות. (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: אור, ע', קאשי-רוזנבאום, ג' ווינשטוק, א' (2022). טיב מערכת היחסים בין אח בוגר ואחיו הפעוט בזיקה ליכולת ויסות רגשי ולמשתני גיל. חוקרים @ הגיל הרך, 17, 114-83. |
פורסם בתאריך 30 באוקטובר 2022
| ליאורה דרעי וענת בארט |
| גנים חרדיים משתייכים למעמד המשפטי המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר). לשיוך זה השפעה על תנאי ההעסקה של הגננות. מאחר שהן אינן מועסקות על ידי משרד החינוך, אלא על ידי גורמים פרטיים, תנאי העסקתן ירודים ונוסף על כך, פיתוחן המקצועי מצומצם בהיקפו ובאורכו. בקרב החברה החרדית מעמד המקצוע יורד, וניכרת ירידה בהרשמה של מועמדות להכשרה להוראה בגיל הרך, דבר המוביל לסגירה של מסלולי ההכשרה. בשנת 2014 הוקם המחוז החרדי והזרם הממלכתי-חרדי (ממ"ח), שבו תנאי ההעסקה של הגננות מוגנים והפיתוח המקצועי שלהן עדכני ומתמשך.
לנוכח שינוי זה, המחקר הנוכחי בוחן את ההבדלים בין גננות ממ"ח לגננות מוכ"שר בתפיסת תנאי העסקתן, בתפיסתן את המקצוע ובתפיסתן את הערכת עבודתן על ידי המפקחת. במחקר השתתפו 61 גננות מאזורים שונים בארץ, 30 ממוכש"ר ו-31 מממ"ח, שמילאו שאלון הבוחן את תפיסת מעמד המקצוע ושאלון תנאי העסקה, ובמקביל נדלתה הערכת תפקוד רוטינית של המפקחת. ממצאי המחקר מראים כי תפיסת תנאי העבודה והמקצוע והערכת המפקחת גבוהות יותר בקרב גננות ממ"ח מאשר בקרב גננות מוכש"ר. מסקנות המחקר מצביעות על כך שההבדלים החדים בין גננות במעמדות משפטיים שונים, מחייבים נקיטת צעדים של הרגולטור לשיפור תנאי עבודת גננות המוכש"ר. המעמד המשפטי משפיע משמעותית על איכות הוראת הגננת, ומתוך כך גם על ההתפתחות בגיל הרך, שלב קריטי בהתפתחות הילד.
מילות מפתח: גני ילדים, חרדים, ממלכתי-חרדי, תפיסת פרופסיה, תנאי העסקה |
| למאמר המלא |
| ליאורה דרעי, מפקחת גני ילדים במחוז החרדי של משרד החינוך. בוגרת תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים מאוניברסיטת בן-גוריון. בעבר גננת ומדירכת גננות וכיום מפקחת על 200 גני ילדים במחוז החרדי, רפרנטית הערכת גננות וחברה בוועדת יזמות של המחוז החרדי.
ד"ר ענת בארט, מרצה בכירה במכללה ירושלים במסגרת התואר השני לניהול וארגון מערכות חינוך. מחקריה עוסקים בחברה החרדית בישראל במיקוד על תחום החינוך, תחום התעסוקה ותחום המשפחה. בשנת 2020 התפרסם ספרה "אחד מחמישה תלמידים: החינוך החרדי בישראל" בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: דרעי, ל' ובארט, ע' (2022). הבדלים בין גננות ממ"ח לגננות מוכש"ר בתפקוד ובתפיסות העסקה ופרופסיה: מחקר חלוץ. חוקרים @ הגיל הרך, 17, 82-57. |
פורסם בתאריך 7 באוגוסט 2022
| מירב אייזנברג ויאיר צדוק |
| למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) נחשבת לשיטת למידה המתאימה לרוח הזמן והתקופה, בשל יכולותיה לקדם אצל הלומדים את רכישת המיומנויות הנדרשות במאה ה-21. בשנים האחרונות שיטה זו זוכה ליותר ביטויים במערכת החינוך העולמית וגם במערכת החינוך הישראלית.
מטרתו של המחקר הנוכחי היא לנסות לענות על השאלה: מהם המאפיינים, דרכי ההערכה וההיבטים הרפלקטיביים בהערכת למידה מבוססת פרויקטים בגן הילדים מנקודת מבטן של מנהלות הגנים? במחקר השתתפו 16 מנהלות גן מנוסות שלהן ותק של 10 שנים ויותר ממחוז צפון, ממחוז דרום וממחוז מרכז. המחקר נעשה בשיטה איכותנית שבה איסוף הנתונים בוצע באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה. הממצאים העיקריים של המחקר חושפים שתי תמות עיקריות. האחת, מאפיינים של למידה מבוססת פרויקטים בגני הילדים, והשנייה, תהליכי הערכה והיבטים רפלקטיביים בהערכת למידה והוראה מבוססת פרויקטים בגן הילדים. המסקנות העיקריות ממחקר זה הן שישנה הלימה בין עבודת מנהלת הגן לבין שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים, שנעשית הבנייה של הפרויקט עד להגעה לתוצר הסופי ולהצגתו ושלשיטת הלמידה המבוססת פרויקטים ישנה תרומה רבה לתפקודי הלומד במאה ה-21.
מילות מפתח: למידה מבוססת פרויקטים (PBL), מנהלות גן, גן ילדים, מאפיינים, הערכה ורפלקציה |
| למאמר המלא |
| ד"ר מירב אייזנברג, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית אחוה ומרצה במגמה לתואר שני במנהל חינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אחוה. חוקרת סוגיות בהכשרת סטודנטים בגיל הרך הנוגעות להשלכות של מגפת קורונה ובסוגיות במנהל חינוך בגיל הרך הנוגעות למנהיגות, לבדידות מקצועית, להתפתחות הקריירה, לגני יער, לשימוש בטכנולוגיה בגן הילדים, וללמידה מבוססת פרויקטים (PBL) בגני הילדים.
ד"ר יאיר צדוק, מרצה במחלקה למערכות למידה במכללה האקדמית אחוה. חוקר בתחומי הידע הקשורים לעולמות רובוטיקה, IOT, חינוך, למידה מבוססת פרויקטים וטכנולוגיה מתקדמת. (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: אייזנברג, מ' וצדוק, י' (2022). למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בגן הילדים: מאפיינים, דרכי הערכה והיבטים רפלקטיביים. חוקרים @ הגיל הרך, 17, 28-1. |
פורסם בתאריך 13 בספטמבר 2022
| אפי סטולרסקי, דינה כהן, אבי שגיא-שורץ * פרסום זה מבוסס על עבודת הדוקטור של אפי סטולרסקי בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. |
| הגישות העכשוויות להבנת האיכות התהליכית של מסגרות חינוך-טיפול בגיל הרך מדגישות כי התנהגות רגישה של המטפלת, הכרוכה במודעות ובהיענות לצורכי הילדים, תגרום להם להרגיש נוח ולהיות מעורבים בפעילות (Hamre et al., 2014; Harms et al., 2017; La Paro et al., 2012). מעורבות הילדים באינטראקציות ובפעילויות משמעה השתתפות בהן והתעניינות במתרחש. גודל הקבוצה והיחס המספרי בין ילדים למטפלת הם שני מרכיבי איכות מעון משמעותיים, הקשורים להיענות הרגשית של המטפלות כלפי הילדים ולמעורבותם בפעילות. המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין ההיענות הרגשית של המטפלת לבין מעורבות הילד ב-88 מסגרות שמתוכן 30 באיכות מבנית תקנית ו-58 באיכות שאינה תקנית. על פני המדגם כולו נמצא, כי ככל שמידת ההיענות של המטפלת כלפי הילד גבוהה יותר, כך מידת מעורבותו גבוהה יותר. עם זאת, כאשר נבדק ההקשר של האיכות המבנית, נמצא מתאם חיובי מובהק בין היענות רגשית לבין מעורבות הילד במסגרות באיכות התקנית בלבד ולא באלו שאיכותן אינה תקנית. ממצאי המחקר הנוכחי מצטרפים למעט המחקרים שנערכו מחוץ לישראל ומצאו קשר בין היענות רגשית של המטפלת לבין מעורבות הילד בעת משחק חופשי. הליך ההערכה שבוצע במחקר זה משקף התבוננות רחבה יותר על יכולת ההיענות הרגשית של המטפלת, מעבר להקשר או לילד ספציפי. ייתכן שההיענות הרגשית כלפי הקבוצה כולה עשויה לספק לכלל ילדי הקבוצה חוויה בסיסית של ביטחון המשתקפת גם במעורבות הילד בפעילות משחק חופשי. הממצאים מצביעים על צורך במחקר המשך שיבדוק את התרומה האפשרית של גורמים מבניים ותהליכיים לקשר בין היענות רגשית ומעורבות הילד.
מילות מפתח: היענות רגשית, מעורבות הילד, מעונות-יום, איכות טיפול, איכות מבנית, תינוקות ופעוטות |
| למאמר המלא |
| ד"ר אפי סטולרסקי, מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג לגיל הרך בתואר הראשון ומרצה בתוכנית לגיל הרך בתואר השני במכללת אורנים. מנחת עבודות גמר בתואר השני ועוסקת בקידום איכות טיפול במסגרות טיפול לגיל הרך. מוסמכת להכשרה ולהדרכה בכלי איטרס-3 בישראל.
ד"ר דינה כהן, מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג לגיל הרך במכללת אורנים. מלמדת קורסים שונים באוניברסיטת חיפה. עובדת סוציאלית ובעלת קליניקה פרטית. שני תחומי המחקר המרכזיים שלה עוסקים בפיתוח וקידום אקלים מיטבי במסגרות לגיל הרך וויסות דפוסי שינה. מוסמכת להכשרה ולהדרכה בכלי איטרס-3 בישראל.
פרופ' אבי שגיא-שורץ,Ph.D. בעבודה סוציאלית ופסיכולוגיה מאוניברסיטת מישיגן. פרופסור מן המניין בפסיכולוגיה והתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. חקר התפתחות רגשית והתקשרות לאורך מעגל החיים ובהקשר רב-תרבותי, ואיכות מסגרות לגיל הרך והשפעתן על התפתחות רגשית-חברתית של ילדים ועל תפקודי הורים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: סטולרסקי, א', כהן, ד' ושגיא-שורץ, א' (2022). היענות רגשית של מטפלות ומעורבות הילדים במסגרות טיפול לגיל הרך. חוקרים @ הגיל הרך, 17, 56-29. |
