גיליון 14

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמים סביבתיים ואינדיבידואליים של האם ושל הילד ואת מעורבותם בהישגים קדם-אקדמיים. לשם כך, נבחן בשלב ראשון הקשר בין היקף שעות העבודה של האם, גודל משפחתה, גילה והשכלתה לבין איכות האינטראקציה של האם עם ילדה. בשלב שני נבחן הקשר בין איכות האינטראקציה של האם, מגדר הילד ויכולת התמדתו לבין הישגים קדם-אקדמיים (אוריינות, מוכנות, מוטיבציה לקריאה). מידע על משתני-המחקר נאסף מ-180 ילדי גן חובה (124 בנות; 56 בנים) מ-19 גנים שונים בישראל, מאימהותיהן ומהגננות בגנים אלו. האימהות קיבלו שאלון דמוגרפי ושאלון לדירוג איכות האינטראקציה עם ילדיהן, הגננות העריכו באמצעות שאלון את מידת המוכנות של הילד לבית הספר ואת היכולות האורייניות שלו. צוות המחקר בחן בעזרת שאלון שניתן לילד את המוטיבציה לקריאה, ובעזרת מטלה ייעודית את יכולת ההתמדה שלו.

ניתוח הנתונים בעזרת רגרסיות היררכיות הראו, שאיכות האינטראקציה של האם מוסברת באמצעות שעות העבודה, גודל המשפחה וגיל האם. נוסף על כך, איכות האינטראקציה של האם נמצאה כגורם המסביר את מידת המוכנות לבית הספר והמוטיבציה לקריאה של הילד. בחינת הקשר בין מגדר ויכולת ההתמדה של הילד העלתה שיכולת ההתמדה היא גורם המסביר את ההישגים בתחום האוריינות והמוכנות לבית הספר. מגדר נמצא קשור למוכנות התנהגותית. במסגרת הדיון נידונו שני נושאים מרכזיים – חשיבות חלוקת המשאבים האימהיים ויכולת ההתמדה של הילד כמשתנים מרכזיים בהישגים קדם-אקדמיים.

מילות מפתח: מוכנות לבית הספר, איכות אינטראקציה, אוריינות, מיומנויות קדם-אקדמיות, התמדה

ד"ר עדנה אור, ראש עבודות הגמר הכמותיות לתואר שני במכללה האקדמית גורדון, מרצה בכירה ומנחה עבודות גמר.  תחומי העניין שלה הם חקירת הגורמים המעורבים בהתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות וילדים, בחינת מקומו של המשחק בינקות ובילדות ותרומתו להתפתחות.

ד"ר רינת כספי, ראש החוג לחינוך, משתתפת בוועדה לרשות המחקר, מרצה וחוקרת בגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון. פרסומיה עוסקים באינטראקציה אם-ילד בגיל הרך, בלמידה מתווכת, במוכנות לבית הספר ובהשלכות של שימושי המדיה בקרב ילדים בגיל הרך והוריהם.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: אור, ע' וכספי, ר' (2021). גורמים אקולוגיים ואינדיבידואליים של האם והילד בגיל הרך ומעורבותם בהישגים קדם-אקדמיים. חוקרים@הגיל הרך, 14, 123-87.

מאמר זה מתאר שימוש פרקטי במודל המבוסס על רקע תיאורטי ועל ניסיון אישי רב-שנים בעבודה עם צוותים חינוכיים ועם ילדים, שהוא רלוונטי למבוגר המתערב כמו גם לילד. מטרת המודל להוות כלי מארגן שיסייע לגננת ביצירת אקלים מיטבי, שמעודד הכלה, למידה, התפתחות וחקירה של הילדים ושל הצוות בגן הילדים בעיקר כשמתעורר קושי. שימוש במודל יכול להוביל לצמיחה של אנשי הצוות ושל הילדים, לבניית קשרים בין-אישיים טובים ולהשתלבות מיטבית של כל ילד בגן, גם של ילדים מאתגרים.

במאמר שלושה תיאורי מקרה שבאמצעותם מודגם האופן שבו באים לידי ביטוי כל מרכיבי המודל בחיי היומיום בגן, כדי להמחיש את העבודה עם הילדים, עם ההורים ועם צוות הגן. הטמעת המודל מחייבת עבודה עם הצוות הן ברמת הקניית ידע הכרחי, הן ברמת תמיכה בתהליכים רגשיים של הצוות, כל זאת לצורך העצמתו וגיוסו לתהליך העבודה עם הילדים. יישום נרחב של המודל יכול להצביע על התוקף שלו ועל התרומה הייחודית שלו לשדה החינוכי.

מילות מפתח: התקשרות, יכולת רפלקטיבית, חמלה, קשר ותקשורת, מסוגלות עצמית

תמי שיטרית, בוגרת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך ותואר שני בייעוץ חינוכי. מנהלת גן מכיל, חלוצה בתחום ההכלה בגני ילדים במחוז דרום, מדריכת הכלה מחוזית במחוז דרום, מאמנת סטודנטיות ומנחה סטאז'ריות. מרצה בתחום רווחה רגשית ואקלים גן מיטבי.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: שיטרית, ת' (2021). מודל מארג גני. חוקרים@הגיל הרך, 14, 86-59.

לגן הילדים תפקיד מרכזי בבניית אבני היסוד בכל תחומי ההתפתחות של הילד הצעיר. הגננת היא דמות עיקרית בחיי הילד בגן ומבחינתו היא משמעותית ביותר – הוא פוגש אותה כמעט מדי יום והיא מלווה אותו בהתקדמותו ובהתפתחותו לאורך שהותו בגן. בעשור האחרון הגננת נתפסת כמנהיגה המובילה את התהליך החינוכי, ותפקידה כולל ממד פדגוגי וממד ניהולי. המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו תופסות גננות המנהלות גן את מאפייני דמותה של הגננת הטובה. לצורך המחקר רואיינו בראיונות עומק מובנים למחצה 36 מנהלות גן שעובדות בגנים בדרום הארץ, מהן 24 גננות בגנים ממלכתיים ו-12 גננות בגנים ממלכתיים-דתיים. ממצאי המחקר הראו שגננת טובה נתפסת כגננת הפועלת מתוך שליחות, מתפתחת מקצועית, פועלת להתאמת ההוראה לצרכים של כל ילד בגן, מתווכת ומאתגרת בלמידה, מטפחת אקלים גן מכבד, אכפתית ופועלת בשותפות.

מילות מפתח:הגיל הרך, תפיסות גננות, הערכת גננות, הגננת הטובה

ד"ר יעל כהן-עזריה, מרצה בחוג הרב-תחומי במסלול חינוך במכללה האקדמית אשקלון ובחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. תחומי העניין והמחקר שלה מתמקדים בהערכה ומדידה בחינוך, בהערכת הישגים, ברכזי הערכה, בהערכת מורים, בבעיות משמעת בכיתה ובהשכלה הגבוהה.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: כהן-עזריה, י' (2021). "רחל היא הגננת הכי טובה שפגשתי": תפיסותיהן של גננות את דמות הגננת הטובה. חוקרים@הגיל הרך, 14, 58-31.

מאמר זה מבוסס על מחקר שנערך בקרב מנהלות של מעונות-יום לגיל הרך בישראל, שבהם מתחנכים ילדים מגיל לידה עד שלוש. המחקר התמקד בזהות המקצועית ובזהות הנשית של המנהלות. על רקע הסטנדרטים החינוכיים הנמוכים יחסית המתקיימים במעונות, המחקר שואף להשמיע את קולן של המנהלות.

המחקר נערך בשיטה האיכותנית, וממצאיו מצביעים על כך שזהותן הנשית של המנהלות שהשתתפו בו משוקעת בזהותן המקצועית ובשגרה היומיומית שלהן, אולם הן עצמן אינן מודעות לכך. במאמר נידונים שני הקשרים. האחד הוא היחסים בין המנהלות לבין הצוות וההורים, והשני הוא התמרונים שלהן בין הלחצים הארגוניים-הכלכליים, שמשפיעים במידה רבה על זהותן המקצועית והנשית. ממצאים אלה חשובים כי הם מפנים את הזרקור לאוכלוסייה שכמעט שלא נחקרה עד כה, ומשמיעים את קולה. במובן הרחב, הם עשויים לעזור לקובעי המדיניות שעוסקים בחינוך לגיל הרך.

מילות מפתח: מנהלות מעונות-יום, זהות מקצועית, זהות נשית, מסגרות לידה-שלוש בישראל, אילוצים ארגוניים-כלכליים

ד"ר סיגל אחיטוב, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית אורנים. בעלת תואר שלישי מהחוג למידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. בוגרת מחזור א' של תוכנית הפוסט-דוקטורט במכון מופ"ת. מלמדת בחוגים לחינוך לגיל הרך בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני במכללה האקדמית אורנים. הרצאותיה כוללות מגוון נושאים הנוגעים לגיל הרך, וביניהם סיפורי המקרא, חגים וטקסים בגן, מדיניות חינוכית בגיל הרך, עבודת צוות בגני ילדים ומחקר איכותני. מחקריה ופרסומיה מתמקדים בזהותן של מחנכות בגיל הרך לאור שינויים המתרחשים בתחום הגיל הרך בארץ ובעולם. חברה בצוות הפיתוח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אורנים.

פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, מרצה וחוקרת במכללה האקדמית צפת. תחומי המחקר וההוראה שלה הם ביורוקרטיה ומגדר (בתחומי הרווחה, הקליטה, החינוך, הפוליטיקה, השואה ועוד). הפרסומים העיקריים שלה הם על קליטת עולי אתיופיה וכן על פרויקטים של פיתוח לנשים בנפל. ערכה (בעצמה או בשיתוף) 11 ספרים ופרסמה מאות מאמרי דעה בעיתונות היומית (מעריב ו-YNET) ובמגזינים רבים. פעילה פמיניסטית זה יותר מ-30 שנים ושותפה להקמת תנועת ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים, פרלמנט נשים, פרלמנט נערות ועוד.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: אחיטוב, ס' והרצוג, א' (2021). "לפני שאת מזמינה אורחים את חייבת לנקות את הבית": זהות נשית ומקצועית של מנהלות מעונות-יום בישראל. חוקרים @ הגיל הרך, 14, 30-1.