פורסם בתאריך 25 באפריל 2021
אלונה פלג, איריס לוי, נעמי פרצ'יק, קלודי טל, פנינת טל, אורלי ליכט וייניש, עינת סקרה אטר ויעל שלזינגר |
המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו סטודנטיות מתמחות להוראה בגיל הרך פירשו תקשורת עם הורים ואת הקשיים והאתגרים שהעסיקו אותן. במחקר השתתפו 143 סטודנטיות במכללה ותיקה להכשרת מורים, שכתבו על אירוע אותנטי הקשור ליחסים בין מורים או גננות להורים. האירועים נותחו לפי ניתוח תוכן, בשילוב חישובים כמותיים. ניתוח הנתונים העלה שש תמות שהתייחסו לקשיים בטיפוח אמון ויחסי קרבה עם הורים, מחד גיסא, וקשיים בהצבת גבולות, מאידך גיסא. נוסף על כך, נחשפו שני צירים שבאו לידי ביטוי בכל התמות, רב-תרבותיות והבדלים מגדריים במעורבות ההורים. הממצאים מצביעים על צורך בניסוח מודל חינוכי חדש לעבודה עם הורים בחברה מגוונת ומשתנה, המחייב מעבר ממצב של "עיוורון תרבותי" לפיתוח מודעות וכשירות תרבותית של הצוות החינוכי וחיזוק השותפות החינוכית עם האבות.
מילות מפתח: יחסי הורים-גננות ומורים, הכלה וחינוך רב-תרבותי, רב-תרבותיות, כשירות תרבותית, הבדלי מגדר, מעורבות אבות, הכשרת עובדי הוראה. |
למאמר המלא |
ד"ר אלונה פלג, יועצת חינוכית וארגונית, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מרצה ומנחת פרקטיקום בלימודי מוסמך בחוג לייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחקריה ומומחיותה מתמקדים בנושאים של ייעוץ חינוכי, מגדר ומיניות בריאה, סטיגמה חברתית, הכלה ורב-תרבותיות, טיפוח אקלים חינוכי מיטבי, ויחסים בין גננות ומורים להורים. כתבה את הספר אימהות לסבית בישראל: סיפורים של הורות תחת חובת הוכחה (2020). ד"ר איריס לוי, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך, מרצה בחוג לאומנות במכללת לוינסקי לחינוך ובעבר ראש החוג לאומנות במכללה. תחומי מחקריה בחינוך מתמקדים בעבודה עם הורים ותוכנית למידה בצמיחה בגיל הרך. באומנות מתמחה בחקר האומנות הפוסט-ביזנטית בכנסייה היוונית האורתודוקסית בארץ ישראל במאה ה-19. כתבה את הספר איקונות מוזהבות: פטרונות וקהילה בכנסיית גיאורגיוס ברמלה (2020). ד"ר נעמי פרצ'יק, פסיכולוגית חינוכית, מרצה במכללת לוינסקי לחינוך ובמכללת תלפיות. מתמקדת בעבודתה בנושאים של תפקוד הורי ותפקיד הורי, תהליכי סוציאליזציה של התמודדות וחוסן, תקשורת ושותפות בין ההורים והמערכת החינוכית, תהליכי חניכה בהוראה. פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית וראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. בעבר ראש התוכנית וראש החוג לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללה. חוקרת ומרצה בתחומים הקשורים לכישורים ולפרקטיקות ליבה בחינוך לגיל הרך: ערכים, קשרים בין-אישיים, למידה מתווכת בהקשר אורייני, כשירות חברתית, עבודה עם הורים במסגרות חינוך לגיל הרך, סביבות למידה וניהול גן/כיתה, התנהגות, הכלה ומגדר במסגרות חינוך לגיל הרך. ד"ר פנינת טל, ראש החוג והתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מחקריה ומומחיותה מתמקדים בפיתוח תוכניות לימודים ייחודיות, בביסוס תכנון לימודים צומח בגיל הרך, בחקר תפיסות הערכה של מורים בזיקה לתפיסותיהם האפיסטמולוגיות, התפתחות מנהיגות וזהות מקצועית. שימשה מרצה מובילה בתוכנית "חותם נעמי" ובחוג להוראת הפסיכולוגיה ולתכנון לימודים באוניברסיטת תל-אביב. ד"ר אורלי ליכט וייניש, פסיכותרפיסטית ומטפלת משפחתית, מדריכה ומרצה בתוכנית לתואר הראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. עוסקת בנושאים הנוגעים להתפתחות רגשית-חברתית של הילד ובתהליכי הורות בזיקה להתפתחות זו. מתמקדת בעיקר בהיבטים תיאורטיים וקליניים הנוגעים להתמודדויות הורים עם קשיים בתפקודי הילד במסגרת החינוכית. ד"ר עינת סקרה אטר, פסיכולוגית קלינית ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך. חוקרת יחסי זוגיות ומשפחה, מאפייני הורות, והתפתחות בגיל הרך. ד"ר יעל שלזינגר, פסיכולוגית קלינית, מרצה בקריה האקדמית אונו ובעבר מרצה במכללת לוינסקי לחינוך. מתמקדת בעבודתה בנושאים של סוגיות בעבודה עם הורים, הפרעות חרדה וטראומטיזציה עקיפה.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:פלג, א', לוי, א', פרצ'יק, נ', טל, ק', טל, פ', ליכט-וייניש, א', סקרה אטר, ע' ושלזינגר, י' (2021). חשיבות ההכרה במשפחות עם צרכים שונים במסגרות החינוך לגיל הרך. חוקרים@הגיל הרך, 12, 201-165. |
[1] המחקר נתמך על ידי רשות המחקר במכללת חמדת הדרום.
פורסם בתאריך 20 באפריל 2021
אבישג אדרי |
מעורבות הורים תורמת להצלחתו של הילד במערכת החינוכית. למרות זאת, אנשי חינוך רבים חוששים ממעורבות הורים וטוענים שהנזק שהיא גורמת עולה על התועלת המופקת ממנה. מטרת המאמר הנוכחי היא לבחון איך גננות חוות קשר עם הורים ואת תפיסתן כלפי מעורבות הורים. גישת המחקר היא איכותנית פנומנולוגית. המחקר מתבסס על ראיונות שנערכו עם 17 גננות. ממצאי המחקר מראים שהגננות חושבות שמעורבות הורים היא חשובה וטוענות שיש להן מערכת יחסים טובה עם ההורים. הן מציגות מקרים רבים של גילויי תמיכה מצד ההורים. עם זאת, עלו גם סיפורים קשים של חוסר הערכה ותלונות לגורמים חיצוניים אפילו בנושאים שוליים, או תלונות שהוגשו בלי שהעובדות נבדקו לעומק. מסקנות המחקר הן שמעורבות הורים נכונה חשובה לתפקוד מיטבי של הגן. על גננות לעודד מעורבות הורים עם גבולות ברורים, ולהציע להורים דרכי טיפול נאותות בבעיות שמתעוררות.
מילות מפתח: גננות, תפיסות, מעורבות הורים, קשר גננות-הורים. |
למאמר המלא |
ד"ר אבישג אדרי, מרצה וחוקרת במכללת חמדת הדרום. תחומי מחקרה הם חינוך ביתי, אימהות, תקשורת הורים-גננות ומחקר איכותני.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: אדרי, א' (2021). תפיסת הקשר עם ההורים מנקודת המבט של הגננת. חוקרים@הגיל הרך, 12, 164-141. |
פורסם בתאריך 27 בינואר 2021
יעל כהן-עזריה |
המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו תופסות גננות את מדדי-העל בכלי להערכת גננות שפותח על ידי משרד החינוך בשיתוף עם ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), ואת הערכת עבודתן באמצעותו. לצורך המחקר רואיינו 36 גננות (מנהלות גן) העובדות בגנים בדרום הארץ בראיונות עומק מובנים למחצה, מהן 24 גננות בגנים ממלכתיים ו-12 גננות בגנים ממלכתיים-דתיים. ממצאי המחקר הראו שמתוך חמשת מדדי-העל, שני המדדים שנתפסו בעיני הגננות כחשובים ביותר הם תכנון עבודת הגננת (מדד 1) ואקלים גן (מדד 3). המדד שנתפס כמדד מיותר הוא שיתוף הורים (מדד 4). כמו כן, שליש מהגננות ציינו בתשובותיהן שמבחינתן חסר בכלי מדד החדשנות, שלתפיסתן מורכב מיצירתיות, ממקוריות ומחשיבה עצמאית הן של הגננת, הן של ילדי הגן. נוסף על כך, מן הממצאים עלה שהערכת עבודתן באמצעות שימוש בכלי להערכת גננות נתפסת מנקודת מבטן של הגננות הן כחיובית והן כשלילית. מהפן החיובי תפיסתן כוללת את ראיית הכלי כמחוון מקדים מארגן לגננת, כמקדם ניהול גן מיטבי וכמשפר הישגים לימודיים בקרב ילדי הגן. מהפן השלילי תפיסתן כוללת את ראיית הכלי כמייצג הערכה שאינה שלמה, כגורם לחרדה וכגורם לתחושת עומס בקרב הגננות המוערכות.
מילות מפתח: הגיל הרך, תפיסות גננות, כלי הערכה, הערכת גננות. |
למאמר המלא |
ד"ר יעל כהן-עזריה, מרצה בחוג הרב-תחומי במסלול חינוך במכללה האקדמית אשקלון ובחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו. תחומי העניין והמחקר שלה מתמקדים בהערכה ומדידה בחינוך, הערכת הישגים, רכזי הערכה, הערכת מורים, בעיות משמעת בכיתה וההשכלה הגבוהה.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: כהן-עזריה, י' (2021). 'ברחל בתך הקטנה': תפיסותיהן של גננות את הכלי להערכת עבודתן. חוקרים @ הגיל הרך, 12, 106-79. |
פורסם בתאריך 5 בינואר 2021
מיכל שרייבר-דיבון וגילת לוי |
להשתלבותם של גברים במערכת החינוך הקדם-יסודי בשנים האחרונות איכויות טיפוליות שונות מאלו של גננות. עם זאת, המפגש של גננים עם ילדים בגיל הרך, עם הצוות הנשי ועם הורי הילדים מזמן גם התמודדויות עם סוגיות הקשורות במיניות. מחקר זה בוחן את תפיסתם של הגננים והתמודדותם בהקשר לנושא זה תוך מתן התייחסות לשלוש קבוצות אלו, קרי, הילדים, הצוות וההורים. במחקר הנוכחי השתתפו שישה גננים העובדים כמנהלי גן. הגננים רואיינו בראיונות חצי מובנים שנותחו בניתוח תמטי. הממצאים העולים מהמחקר מצביעים על פרדוקסליות חוזרת ונשנית בעמדתם של הגננים, המשפיעה גם על צורת עבודתם בפועל. נראה שבשל חוסר הכשרה מקצועית המתייחסת להתפתחות המינית התקינה בגיל הרך וכן חוסר דרכי פעולה רשמיות בהתמודדות עם מגע פיזי בין המחנכים לבין ילדים צעירים, הגננים מהלכים בין הטיפות ונוהגים באופן אינטואיטיבי בכל הקשור לסוגיות אלו. עוד נמצא שהגננים מביעים עמדה אמביוולנטית המושתתת על שתי חוויות מנוגדות, כאשר מצד אחד אופפת אותם תחושת ייחודיות וערך מוסף מעצם היותם גברים בסביבת עבודה נשית, ומצד שני הם חווים מהסביבה במסרים סמויים חשדות כלפיהם כפדופילים פוטנציאלים. מסקנות המחקר מורות על נחיצותה של הכשרה מקצועית ראויה בנושא המיניות בגיל הרך והוראתו, לצד מדיניות רשמית באשר להתנהלות הנדרשת מגננים בגן.
מילות מפתח: מיניות, גננים, גן ילדים, הגיל הרך, מגדר. |
למאמר המלא |
ד"ר מיכל שרייבר-דיבון, ראש המינהל האקדמי וראש בית הספר לתארים מתקדמים במכללה האקדמית לחינוך "תלפיות". במשך תשע שנים שימשה ראש המסלול לחינוך בגיל הרך במכללה. מרצה במחלקה לחינוך לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בחינוך מיוחד ובחינוך לגיל הרך. מחקריה העיקריים עוסקים בחינוך החברתי-המיני בקרב ילדים ותלמידים עם צרכים מיוחדים – מוגבלות שכלית ואוטיזם, וכן בחינוך מיני בגיל הרך. גילת לוי, גננת ועוסקת בחינוך לגיל הרך כשבע-עשרה שנים. בעלת תואר ראשון ותואר שני מהמכללה האקדמית לחינוך "תלפיות". משלימה לימודי תזה לדוקטורט במחלקה לפילוסופיה יהודית וקבלה באוניברסיטת בר-אילן.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
פורסם בתאריך 3 בנובמבר 2020
אורית מועלם |
המוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממארג הפעילויות ותחומי הדעת הנלמדים בגן הילדים ומרבית הפעילויות המוזיקליות מתרחשות בעת מפגשי המליאה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים של פעילויות מוזיקליות המתרחשות בין גננות לילדים בשעת מפגשי מליאה. המאפיינים שנבחנו הם משך הזמן המוקדש לפעילויות מוזיקליות במהלך המפגש, תוכן הרפרטואר המוזיקלי וסוגי הפעילויות המוזיקליות וכן מטרות התפתחותיות נלוות הבאות לידי ביטוי במהלך הפעילויות המוזיקליות. נוסף על כך, נבחנו ההבדלים בין גני הבוגרים לגני הצעירים וכן נבחנו אמונות הגננות לגבי חשיבות המוזיקה בגן. במחקר, המשתייך לפרדיגמה של מחקר איכותני ולחקר מקרים מרובים, השתתפו חמש גננות, שלוש גננות בגני חובה ושתי גננות בגני טרום טרום-חובה. בכל גן צולמו 7-5 מפגשי מליאת בוקר ובסך הכול צולמו 30 מפגשים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שגננות מקדישות בממוצע כרבע מזמן המפגש לפעילויות מוזיקליות. הפעילות השכיחה ביותר הייתה האזנה למוזיקה מוקלטת ולאחריה השימוש בקול ובתנועה. שונות רבה בין הגנים נמצאה בהקשר לרפרטואר המוזיקלי שבו השתמשו הגננות. שירי משחק ודקלומים הופיעו בשכיחות הרבה ביותר ולאחריהם שירי זמר עברי ושירי ילדים. לעומת זאת, מוזיקה כלית דוגמת מוזיקה קלסית נשמעה בשכיחות נמוכה. מטרות נלוות רבות באו לידי ביטוי בפעילויות המוזיקליות אשר שימשו את הגננות כאמצעי לפיתוח כישורים חוץ-מוזיקליים יותר מאשר כמטרה אסתטית בפני עצמה. באופן כללי למוזיקה ניתן מקום מרכזי יותר במהלך מפגשי המליאה בקרב גני הצעירים מאשר בגני הבוגרים.
מילות מפתח: פעילות מוזיקלית, מוזיקה בגן הילדים, מפגש מליאה, הכשרת גננות. |
למאמר המלא |
ד"ר אורית מועלם, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. מתמחה בחינוך לגיל הרך ובחינוך מוזיקלי. מחקריה העיקריים עוסקים באינטראקציות מוזיקליות בגיל הרך במסגרת המשפחתית ובמסגרת החינוכית, בפסיכולוגיה של המוזיקה, בהשפעת המוזיקה על ההתפתחות, במשחק בגיל הרך ובהכשרת מחנכים ומחנכות לגיל הרך.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: מועלם, א' (2020). מאפייני פעילויות מוזיקליות בשעת מפגש מליאה בגני ילדים. חוקרים@הגיל הרך, 12, 44-1. |
פורסם בתאריך 23 בפברואר 2021
חגית ענבר-פירסט, שירי אייבזו, הדה מידן |
בישראל כ-15,000 ילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים או עם אוטיזם הלוקים בתפקוד תקשורתי-חברתי. ילדים אלו זקוקים לתוכניות התערבות התומכות בפיתוח של מיומנויות תקשורתיות-חברתיות וזאת כדי לקדם הישגים אקדמיים, הסתגלות ארוכת טווח, קשרים בין-אישיים ומכוונות עצמית. יעילותן של תוכניות התערבות תלויה במידת היותן מבוססות-ראיות ובהפעלתן מוקדם ככל האפשר. הידע, ההכשרה והנגישות שיש להורים, למטפלים ולאנשי מקצוע על התערבויות מבוססות-ראיות לקידום מיומנויות תקשורתיות-חברתיות של ילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים הם מוגבלים עקב חסמים שונים. תוכנית אייפיקס היא תוכנית הכשרה מקוונת המכשירה מבוגרים נותני-טיפול לילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים באסטרטגיות הוראה המעודדות שימוש בתקשורת במהלך אינטראקציה חברתית. מטרת המאמר הנוכחי היא לתאר את האופן שבו תוכנית אייפיקס תורגמה והותאמה תרבותית לאוכלוסייה ישראלית של מטפלים לילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים. להתאמה של תוכני הכשרה ולאופן הגשתם לתת-קבוצות תרבותיות חשיבות מכרעת לקבלה ואימוץ של תוכנית ההתערבות בידי קבוצות אלו. במיזם הנוכחי נערך שעתוק של מודל תהליכי להתאמה תרבותית לפי תשעה שלבים, שתוקפו בספרות מחקרית קודמת. המאמר מתאר את פעולות הגילוי והחקר השיטתיות שנעשו לפי שלבים אלו. כחלק מהתהליך תוכנית המקור תורגמה, הונגשה לציבור ובדיקת התאמתה התבצעה באמצעות קבוצות מיקוד עם קלינאיות תקשורת, מנתחות התנהגות וגננות. הדיון מתייחס לממצאי קבוצות המיקוד, לתהליך התיקוף התרבותי וליישומים עתידיים. מילות מפתח: התאמה תרבותית, תיאוריית למידת מבוגרים, עיכובים התפתחותיים, הכשרה מקוונת. |
למאמר המלא |
ד"ר חגית ענבר-פירסט, יועצת חינוכית, מרצה ומדריכה פדגוגית במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מומחית בהכשרת מורים בחינוך המיוחד בדגש על ניהול כיתה וניווט שיעור, הוראה מותאמת בכיתה ההטרוגנית, הוראה דיפרנציאלית לתלמידים עם צרכים מיוחדים והקניית התערבויות מבוססות-ראיות בקידום תלמידים עם הפרעת למידה ספציפית, הפרעת קשב וקשיים רגשיים-התנהגותיים.
ד"ר שירי אייבזו, מרצה בכירה, מנתחת התנהגות מוסמכת וראש התוכנית לניתוח התנהגות יישומי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מומחית בתחומי הכשרת מורים, בהוראה וטיפול ובקידום ילדים עם התנהגויות מאתגרות. תחומי המחקר שלה מתמקדים בהשפעה של התערבויות מבוססות-מחקר לשיפור יכולות אקדמיות וחברתיות של ילדים בסיכון.
פרופ' הדה מידן, פרופסור לחינוך מיוחד, מנתחת התנהגות מוסמכת ובעלת תואר כבוד לחקר הפרעות תקשורת על שם משפחת גולדסטיק. מפתחת תוכנית האייפיקס. מתמחה בפיתוח תוכניות התערבות לקידום מיומנויות תקשורתיות-חברתיות לילדים צעירים עם עיכובים תקשורתיים ובעיות התנהגות, ובהדרכת מורים, אנשי מקצוע והורים באסטרטגיות מבוססות-מחקר בתוכניות התערבות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: ענבר-פירסט, ח', אייבזו, ש' ומידן, ה' (2021). הכשרה מקוונת לטיפול בילדים צעירים עם עיכובים התפתחותיים. חוקרים @ הגיל הרך, 12, 140-107. |