|
דולי אליהו-לוי ודרורית רם
|
|
מטרת מחקר איכותני זה להעריך את איכות ההכוונה של השתלמות למחנכים בגיל הרך לילדים יהודים בתפוצות. בהכוונה הכוונה להעדפות חינוכיות הקשורות לתוכנית לימודים, למטרות הלמידה, לצורכי ההתפתחות המקצועית, לתפיסת התפקיד המקצועי ולאמונות והערכים המקצועיים (Anders, 2015). ההשתלמות נערכה בשנת 2015 במשך סמסטר אחד במכללה לחינוך בישראל וכללה קורסים במכללה והתנסות בהוראה בגני ילדים.
באמצעות ראיונות שנערכו בתום ההשתלמות נבחנו תפיסותיהם של תשעה מחנכים ושל שבעה מרצים שלימדו בהשתלמות. נערך ניתוח תוכן ונמצא כי הן המרצים והן המחנכים התייחסו לשלושה מרכיבים של ההשתלמות: תכנים תיאורטיים, דרכי הוראה, ותכנים דיסציפלינריים.
ביחס לדרכי הוראה ולתכנים דיסציפלינריים נמצא דמיון בין תפיסות המחנכים והמרצים. הן המחנכים והן המרצים צידדו בדרכי הוראה המדגימות פרקטיקות המתבססות על התיאוריה החברתית-תרבותית וביטאו העדפה לתרבות ישראל ולשפה העברית. לעומת זאת, ביחס לתכנים התיאורטיים נמצא הבדל בין תפיסות המחנכים, שביטאו חוסר שביעות רצון כלפי ההיצע הדל בתחום זה ורצון לרכוש ידע רב יותר בתיאוריות הוראה-למידה המתאימות לגיל הרך, לבין תפיסות המרצים, שלא ייחסו משקל רב לתיאוריות למידה והעדיפו להתמקד בפרקטיקה. לפיכך מומלץ לכלול תכנים תיאורטיים בהשתלמות מחנכים בגיל הרך, ובכך לחזק את הקשר בין התיאוריה לפרקטיקה.
מילות מפתח: חינוך בגיל הרך, השתלמות, מחנכים בתפוצות.
|
| למאמר המלא |
|
ד"ר דולי אליהו-לוי
ד"ר אליהו-לוי היא ראש תוכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה לסטודנטים מצטיינים, ראש התוכנית לתעודה להוראת עברית כשפה נוספת ומרצה בפקולטה לחינוך ובפקולטה הרב-תחומית במכללת לוינסקי לחינוך. נוסף על כך היא חברה בצוות הפיקוח של תחום דעת "עברית" בגן הילדים ובבית הספר היסודי במזכירות הפדגוגית. תחומי מחקריה העיקריים הם רטוריקה והאופנות הדבורה, הוראת עברית כשפה נוספת, סביבות חינוכיות רב-תרבותיות ורב-לשוניות.
ד"ר דרורית רם
ד"ר דרורית רם מרצה בתוכנית M.Teach (מוסמך בהוראה) ובתואר השני לחינוך לשוני בחברה רב-תרבותית במכללת לוינסקי לחינוך, ומכשירה מורים להוראת האנגלית בבית הספר העל-יסודי. בין תחומי העניין והמחקר שלה מדיניות לשונית בעברית ובאנגלית, אוריינות, תוכניות הכשרה והתפתחות מקצועית של מורים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל) |
|
נגה מגן-נגר ואסתר פירסטטר
|
|
מטרת המחקר הייתה לזהות את המכשולים הטמונים בהטמעת התקשוב בסביבת גן ילדים באמצעות ניתוח תפיסות של גננות. במחקר השתתפו 30 גננות-אם בישראל. כלי המחקר היה ראיון חצי-מובנה. מניתוח התוכן של הראיונות עולות שלוש קטגוריות מרכזיות של מכשולים: (א) היבט פדגוגי – למרות שהגננות מכירות בערך המדיה, הן חושבות כי לתקשוב אין תפקיד מרכזי בגן הילדים; (ב) היבט דידקטי – התקשוב משמש בעיקר כלי לאיסוף מידע ואמצעי הוראה מתקדם להמחשה ויזואלית של תכני הלימוד; (ג) היבט התפתחותי – התקשוב תורם בעיקר לאינטראקציה החברתית בין הילדים, אם כי לא תמיד באופן חיובי, ובמיוחד לאלה המתקשים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהמכשולים הם מסדר שני. הגננות אינן מציבות מטרות פדגוגיות משולבות תקשוב ואינן מממשות את הפוטנציאל הפדגוגי של התקשוב, אלא משתמשות בו בעיקר להמחשה, לגיוון ולהעשרה. ההמלצה המרכזית היא כי יש להציע לגננות הכשרה מקצועית המשלבת התנסות פעילה בשילוב בין נושאי הלימוד בגן לבין האמצעים הטכנולוגיים, כך שתוביל אותן לאמץ פדגוגיות חדשניות בדרכים המתאימות לעולם הגן, תוך שימת דגש על שינוי התפיסות המסורתיות. מילות מפתח: הטמעת התקשוב, תפיסות של גננות, תפקיד הגננת. |
| למאמר המלא |
|
ד"ר נגה מגן-נגר ד"ר אסתר פירסטטר (עריכה לשונית – שירה דניאל) |
|
אילה רביב וילנה דרובישבסקי
|
|
במחקר זה נבדקו עמדות של גננות כלפי הוראת מדע וטכנולוגיה בגני ילדים, וכלפי תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה )להלן: תוה"ל במו"ט( של משרד החינוך. לבחינת עמדות הגננות בנושא חשיבות הוראת המדעים לילדי גן הילדים ויישומה על ידן, השתמשנו בשאלון עמדות שכלל היגדים מדורגים לפי סולם ליקרט ועליו ענו 42 גננות. בהמשך קיימנו ריאיון אישי חצי- מובנה עם שמונה גננות. הריאיון התייחס לתכנים מדעיים, לשיטות הוראת מדעים שהגננות משתמשות בהן, ולעמדות הגננות כלפי יישום תוה"ל במו"ט בגניהן. תוצאות המחקר מראות שהגננות סוברות שהן אינן מיישמות בפועל את תוה"ל במו"ט בגן הילדים, ולמרות שרובן עוסקות בפעילות בנושא מדעים בגן, הרי שזו מתבצעת בעיקר בהתבסס על הידע האישי של הגננות. כל הגננות ביטאו עמדות חיוביות כלפי הוראת מדעים בגן, הן רואות חשיבות גדולה בעיסוק במדעים בגן ומוצאות את הנושא מתאים לילדים. לדברי הגננות הוראת תכנים מדעיים בגן נעשית למרות שהן נאלצות להתמודד עם קשיים הנובעים מאילוצי זמן ועם היעדר ידע מספק בהוראת מדעים בגן. הן מעידות שאינן מכירות באופן מניח את הדעת את תוה"ל במו"ט ולדעתן פיתוח מקצועי יכול לתרום לניצול טוב יותר של זמן ומשאבים, להגברת שיתוף פעולה עם אנשי חינוך אחרים ולקידום עמדות חיוביות של הגננות כלפי הוראת מו"ט בגן.
מילות מפתח: עמדות גננות, הוראת מדעים בגן הילדים, תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה בגן הילדים.
|
| למאמר המלא |
|
ד"ר אילה רביב
מרצה בבית הספר לתואר שני ובחוג לחינוך מדעי במכללת חמדת הדרום, וכן מרצה בחוג למדעים במכללת גבעת וושינגטון.
ילנה דרובישבסקי
מנהלת גן ילדים בדרום הארץ. המחקר הנוכחי בוצע במסגרת לימודיה לתואר שני בחינוך מדעי במכללת חמדת הדרום.
(עריכה לשונית – שירה דניאל) |
|
יעקבה סצ'רדוטי
|
|
בעשור האחרון ראו אור בישראל כמה וכמה ספרי שואה לגיל הרך, המפגישים בין הילד מ"כאן" ובין הילד "משם" במטרה לבנות גשר בין-דורי בין דור הניצולים לדור הצעיר, המתבסס על זיכרונות ילדות דינמיים ומרוככים.
מאמר זה מבקש לדון בשלוש יצירות כאלה: "אוטו – אוטוביוגרפיה של דובון צעצוע" (אונגרר, 2014), "הדובי של פרד" (ארגמן, 2016) ו"חיבוק של אהבה" (מצליח-ליברמן, 2015). המחבר את היצירות הללו לכדי אלומה ספרותית אחת הוא מירכוזו של אובייקט מעבר שניוני מונפש, שבאמצעותו מסוננים אירועים טראומטיים לכדי נרטיב מרוכך תואם נמען.
מילות מפתח: ספרות לגיל הרך, שואה, אובייקט מעבר.
|
| למאמר המלא |
|
ד"ר יעקבה סצ'רדוטי היא ראש החוג לספרות ולספרות ילדים במכללת לוינסקי לחינוך ומדריכה פדגוגית לסטודנטים במסלול העל-יסודי בתואר הראשון ובתואר השני. הייתה מרצה בכירה בחוג ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת פיניקס שבארצות הברית. ד"ר סצ'רדוטי היא מחברת הספר "ביחד וכל אחד לחוד – על הנמען הילד והנמען המבוגר בספרות הילדים" (הקיבוץ המאוחד, 2000), המהווה אבן דרך במחקר הספרות לילדים. כמו כן, חיברה שישה ספרים להוראת הספרות והלשון העברית שראו אור בארצות הברית. מאמריה בנושאי ספרות השואה לגיל הרך, "האחר" בספרות הילדים הישראלית, ספרות, לשון והמרחב האידאולוגי וכפל הנמענים בספרות הילדים, ראו אור בכתבי עת אקדמיים בישראל ובעולם.
(עריכה לשונית – שירה דניאל) |
