| מיכל עציוני-הופנברטל |
|
המאמר מתאר תהליך בניית כלי העוסק בילד המאתגר, המוגדר כילד הנמצא בקצה המנעד הנורמטיבי של ההתפתחות. הילד המאתגר אינו מאובחן כילד עם צרכים מיוחדים ומשום כך אינו זכאי לתמיכה פורמלית. לאור מיעוט המחקרים העוסקים בילד המאתגר, בהשתלבותו בגן הילדים, בעמדות של סטודנטיות לחינוך ושל נשות חינוך כלפיו ובמסוגלות העצמית של סטודנטיות ונשות חינוך בנוגע לעבודה עם ילדים אלה, קיימת חשיבות רבה לבניית כלי מדידה תקף ומהימן, שיאפשר מחקר בנושאים אלה. במאמר מתוארים השלבים השונים של בניית השאלון עד לגיבושו הסופי. בשלב האחרון הועבר השאלון ל-25 סטודנטיות במכללה להכשרת מורים לבדיקת תוקף ומהימנות. נמצא שהשאלון בעל תוקף תוכן ותוקף ניבוי וכן נמצא בעל מהימנות גבוהה בהתאם לרמה המקובלת במדעי החברה. השאלון ייחודי בהתייחסותו לילד המאתגר. נתונים שיתקבלו בעזרתו יסייעו להבאת קולן של נשות חינוך העוסקות בילד המאתגר, ולתרום בכך הן לפרקטיקה בשדה והן לתהליך ההכשרה על ידי התאמת התכניות העוסקות בשילוב ובהכלה בגיל הרך גם לילד המאתגר. מילות מפתח: הילד המאתגר, שילוב והכלה, הכשרת מורים, שאלון עמדות ומסוגלות עצמית, הגיל הרך |
| למאמר המלא |
|
מיכל עציוני-הופנברטל, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד מאוניברסיטת בר-אילן. מרצה ומדריכה פדגוגית בפקולטה לחינוך, המחלקה לחינוך מיוחד בגיל הרך, במכללת סמינר הקיבוצים. עוסקת בהכשרת סטודנטיות לשילוב ולהכלה של ילדים עם צרכים מיוחדים ושל ילדים מאתגרים. Kario1@013.net.il
(עריכה לשונית – ד"ר אסיה שרון, אסיף) |
| עינת ברעם אשל |
|
המאמר מבקש להתבונן בשינויים שחלו בתפיסות התרבותיות והפדגוגיות של הילדוּת במהלך המאה ה-20 ובהשתקפותם בספרות ילדים לגיל הרך. התבוננות זו נעשית באמצעות פרשנות של שתי יצירות ספרות, ספר על ספרים מאת סמואל יקובלביץ' מרשק (1924) ואריה הספריה מאת מישל קנודסן (2006). שתי היצירות נכתבו בהקשרים שונים, אך יש להן מכנה משותף מהותי: בשתיהן מתואר מפגש של ילד צעיר ופראי (או מי שמייצג אותו) עם המרחב הספרייתי, על תכניו של מרחב זה ועל כללי ההתנהגות המאפיינים אותו. הספרייה משמשת אפוא ביצירות אלה זירה פדגוגית שתכליתה הקניית ידע, אקולטורציה וחִברוּת. המאמר מצביע על התפרקותה ההדרגתית של זירה זו ממבנה הכוח ומן השיטות האותוריטטיביות ששימשו אותה בראשית המאה ה-20, לטובת תפיסה גמישה וסובלנית של מבקרי הספרייה ו"מתחנכיה" בראשית המאה ה-21. בעוד היצירה המוקדמת מן השתיים מגלמת תפיסות שמרניות של היררכיה קולוניאליסטית ותפיסות ילדוּת מדירוֹת ומתנשאות, היצירה המאוחרת היא פרי הביקורת על היררכיה זו, והיא מבוססת על הכרה בייחודם של סובייקטים ועל רה-קונסטרוקציה של העשייה הפדגוגית. מילות מפתח: ספרות ילדים, ספריה, פוסט-מודרניזם, מהרשק קנודסן |
| למאמר המלא |
|
ד"ר עינת ברעם אשל היא ראש החוג לספרות עברית וכללית במכללה האקדמית בית ברל, ומרצה לספרות במכללת לוינסקי לחינוך, במכללת סמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים בתולדות הספרות העברית ובפואטיקה של ספרות הילדים. היא פרסמה שני ספרי מחקר העוסקים בתולדות הספרות העברית: בין המשעול לדרך המלך: לפריחתה של הנובלה בספרות העברית בראשית המאה העשרים (הוצאת מאגנס, תשס"א); מלחמת הריאליזם על נפשו: ייצוגי מציאות בספרות ההשכלה העברית 1881-1857 (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ב). נוסף לכך משמשת ד"ר ברעם אשל עורכת בכתב העת עולם קטן: כתב עת לחקר ספרות ילדים ונוער, היוצא לאור מטעם מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער במכללה האקדמית בית ברל (על ידי כנרת, זמורה-ביתן, דביר – מוציאים לאור). einatbaresh@gmail.com
(עריכה לשונית – ד"ר אסיה שרון, אסיף) |
| גילה רוסו-צימט |
| כבר בגיל הרך ניתן להבחין בהבדלים בין הילדים בתגובתם לרעש. חלק מהילדים מגלים רגישות יתר לרעש חיצוני ("אוזניים סתומות", קשיים לתפקד במקומות רועשים וכן הלאה) או לרעש פנימי הפוגע בריכוז. מטרת המחקר אשר מתואר במאמר זה הייתה לחשוף את תפיסותיהם של ילדים צעירים את המושג 'רעש'. המחקר נערך בהתאם לפרדיגמה האיכותנית, והוא נועד לתאר ולהסביר התנהגויות ותפיסות של הילדים מנקודת מבטם. המחקר התבסס על חקר של מקרים רבים, וזאת על מנת לאפשר מיפוי של רבדים עמוקים בתפיסת הילדים את המושג. במחקר השתתפו 60 ילדים. שלושת כלי המחקר שנבחרו, נועדו לעודד שיח. הכלי הראשון היה הקולאז' המטפורי – "טקסט חזותי עשיר בדימויים" (צימט-רוסו, אביבי-דן וגילת, 2009). הכנת הקולאז' כללה הדבקת רכיבים חזותיים על גבי מצע משותף, ולאחר מכן הילדים התבקשו להסביר את בחירתם ברכיבים אלו. הכלי השני היה בחירה והצבעה של הילדים על איבר בגופם אשר מייצג רעש, ולאחר מכן הסבר לבחירתם. הכלי השלישי היה בחירת ארבעה תחומי מקור (source domain) (Lakoff & Johnson, 1980) עשירים בתוכן: צבעים, בעלי חיים, מזון ותופעות טבע. הילדים התבקשו להשלים משפט באמצעות בחירת דימוי מתוך תחום מקור שהוצג להם ולהסביר את בחירתם. בניתוח הממצאים התגלה כי קיימת הבנה רבה של המושג 'רעש' בקרב ילדים בגיל הרך. הילדים לא דנו במורכבות הכוללת של המושג ובהיבטיו הרבים, אלא ציינו שלושה היבטים בתפיסת הרעש: (א)מקורות חיצוניים לרעש – כלי תחבורה, מכונות וכן הלאה; (ב) הגורמים לרעש – פעולת האדם (לנגן, לרקוע, לדפוק, ללכת, להוריד) וריבוי "מרעישים פוטנציאליים"; (ג) תכונות הרעש – הילדים ציינו את עוצמת הרעש (חזק או חלש) ואת תנועת הרעש (אחורה, קדימה וסיבוב) כתכונות אשר מאפיינות את הרעש. עוד נמצא במחקר כי הרעש נתפס כתופעה שלילית, והילדים נוטים להתמודד עִמו באמצעות התעלמות ממנו. תרומתו העיקרית של המחקר היא בהבנת גבולות יכולת ההבנה של ילדים בני חמש את המושג 'רעש'. השימוש בכלי המחקר שנבחרו מאפשר לחשוף את מקומו של הרעש בחיי כל אחד מהילדיםאשר השתתפו במחקר. מילות מפתח: מטפורה, רעש, שיח |
| למאמר המלא |
|
ד"ר גילה רוסו-צימט, היא מרצה בכירה בתוכנית לתואר שני בגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. עומדת בראש מרכז המחקר לגיל הרך. מחקריה ופרסומיה מתמקדים בתחומי הגיל הרך, חשיבת מורים, הבנת תפיסות של ילדים ובחקר המטפורה המילולית והחזותית ככלי בהבנת החשיבה. כתבה וערכה שני ספרים: "התודעה הלומדת" (בשיתוף עם מרים מבורך) ו"מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל" (בשיתוף עם מרים סנפיר ושוש סיטון). מייסדת ועורכת של כתב עת אינטרנטי מדעי בשם: "חוקרים@ הגיל הרך". בעברה ניהלה את המסלול לגיל הרך במכללת לוינסקי, וכיהנה כראש צוות מרכזי המסלולים לגיל הרך במכון מופ"ת. gzimet@zahav.net.il
(עריכה לשונית – שמוליק אבידר) |
| תמי סבג-שושן ודורית ארם |
| קריאת ספרים לילדים צעירים נתפסת בעיני רבים כפעילות טבעית התורמת להתפתחות הילדים ולהעשרת עולמם. אין פלא אפוא שמחקרים רבים עסקו בתרומתה של קריאת ספרים להתפתחות ילדים. רובם המכריע של מחקרים אלה התמקדו בתרומת הקריאה להתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, ובעיקר להתפתחות כישורי שפה וניצני אוריינות. לעומת זאת מעטים המחקרים אשר בחנו את הקשר בין קריאת ספרים לבין התפתחות רגשית-חברתית של ילדים. קריאת ספרים לילדים כפעילות המסייעת בהתפתחות מוסר היא תחום שטרם נחקר ביסודיות. המחקר הנוכחי עסק בסוגיה זו ובחן את הקשרים שבין השיח אימהות-ילדים (סגנון ותוכן) בעת קריאת ספר ולאחריה לבין התפתחות מוסר בקרב ילדים צעירים. אוכלוסיית המחקר מנתה 61 זוגות של אימהות וילדיהן הצעירים (גילאי הילדים נעו בין 54 ל-88 חודשים). הנתונים נאספו בשני מפגשים אשר התקיימו בבתי הילדים, ובמהלכם הוסרטה אינטראקציה בין האם לילד: האם קראה לילדהּ ספר אשר דן בסוגיה מוסרית, ולאחר מכן שאלה אותו שאלות מנחות. הערכת התפתחות המוסר בקרב הילדים התבססה על מידת הבחנתם בין עבֵרות מוסריות לבין חריגה ממוסכמות חברתיות, כמו גם על עריכת תצפית ישירה בהתנהגותם ובחינת מידת התחשבותם באחֵר. נמצאו קשרים בין מדדים לתיווכה של האם ולהשתתפותו של הילד בשיח (לאחר קריאת הספר) לבין מבחני המוסר של הילד. ממצאי המחקר הנוכחי מגבירים אפוא את הבנת חשיבות השיח הורים-ילדים, בעת קריאת ספר ולאחריה, להתפתחותם הרגשית-חברתית והמוסרית של ילדים צעירים.מילות מפתח: קריאת ספרים, שיח, התפתחות מוסר |
| למאמר המלא |
|
תמי סבג שושן, בעלת תואר שני בלקויות למידה, אוניברסיטת ת"א. אשת חינוך בחינוך המיוחד, מאבחנת דידקטית ומנחת הורים. חוקרת תיווך אמהות בעת קריאת ספרים לילדים בהקשר להתפתחות מוסר. tammisho@walla.com פרופ' דורית ארם היא ראש המגמה לייעוץ בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקרה מתמקד בהבנת מקומו של תיווך המבוגרים בהתפתחות ילדים צעירים ובקידומו. פרופ' ארם היא חברת הנהלה באגודה למען הילד בגיל הרך ובאגודה הישראלית לאוריינות ושפה.
(עריכה לשונית- שמוליק אבידר) |
