פורסם בתאריך 01 במרץ 2024
| שולמית חשן (מנצורה) |
| המאמר מציג את הפרקטיקה החינוכית של השבת והחגים בגני־ילדים בישראל דרך הפריזמה הריטואלית, הכוללת טקסים, חגיגות, תהלוכות וכדומה. נתוני המחקר נאספו בין השנים 2016–2018 במגוון מסגרות חינוך בגיל הרך בחינוך הממלכתי, הממלכתי־הדתי והחרדי. המחקר נערך בפרדיגמה האיכותנית כחקר מקרה וכלי המחקר הם תצפיות וראיונות עם הגננות. בפתח המאמר מובאת סקירה היסטורית קצרה על העשייה החינוכית בנושא השבת והחג בגני־הילדים בישראל מתקופת היישוב בראשית המאה העשרים ומשנות הקמת המדינה ועד לעשורים האחרונים. במרכז המאמר מובאים הממצאים המציגים את טקסי שבת וחג שבועות כמקרי מבחן המדגימים את הדמיון ואת השונות בין הגנים בפרקטיקה הריטואלית. הדיון בוחן את ממצאי המחקר לאור השאלה: באיזו מידה טקסי הגנים משקפים את זיקתה של החברה הישראלית בת זמננו לתרבות היהודית? שכן התפיסות העומדות בבסיס הפרקטיקה הריטואלית בגן מהדהדות עמדות של קבוצות שונות ואף מקוטבות בחברה היהודית בישראל כלפי התרבות היהודית. הדיון ייערך דרך שתי פרספקטיבות: פרדיגמה סוציולוגית ביקורתית, הבוחנת את תפקיד הטקסים במערכת החינוך, לצד גישות סוציולוגיות, הרואות במסורת החג והשבת בישראל מסורת אזרחית הנובעת מתהליכים המתרחשים מלמטה ללא הכוונה של ממסדים חברתיים ופוליטיים.
מילות מפתח: שבת, חגים, ריטואל, גן־ילדים, החברה הישראלית |
| למאמר המלא |
| ד"ר שולמית חשן (מנצורה), מרצה בתואר הראשון במסלול הגיל הרך במכללת אפרתה, מרצה ומדריכה פדגוגית במסלול הגיל הרך במכללת אורנים, ומנחה עבודות גמר בתואר השני במסלול הגיל הרך במכללת אורנים. תחומי מחקרה כוללים: מחקר איכותני בגיל הרך, מגדר, חינוך חרדי ודתי, טקסים, תפיסות מרצים להוראת מקרא, חקר הפרספקטיבה של הילד.(עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: |
* המחקר נערך בתמיכת מרכז מהות לחקר יחסי צוותי חינוך-הורים.
פורסם בתאריך 25 במרץ 2024
| יצחק גילת, רחל שגיא וענת כורם |
| מעורבות הורים בגני־ילדים עשויה להיות נכס רב־ערך לילדים ולצוות החינוכי, אך מנגד, עלולה ליצור מתחים וקונפליקטים הפוגעים ברווחתם של כל השותפים בעשייה החינוכית (שפרלינג, 2019 ;Sapungan & Sapungan, 2014). השפעתה של המעורבות תלויה במידה רבה בעמדות ההורים כלפי גננות (Biberman-Shalev et al., 2023) ולכן יש חשיבות להכיר אותן. המחקר הנוכחי בחן מקורות לשביעות רצון ומקורות לאי־נחת של הורים בישראל מעבודת הגננת ואת הקשר שלהם למאפיינים של הגן, של הילד ושל ההורים בעידן של שינויים חינוכיים וחברתיים.
משתתפי המחקר הם 402 הורים לילדים בגני טרום־חובה וחובה, המהווים מדגם מייצג של הורים לילדים בגיל הגן באוכלוסייה היהודית. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שפותח לצורך המחקר, ובחן את שביעות הרצון הכללית של ההורים מהגננת ואת שביעות הרצון מתחומים שונים של עבודתה. הממצאים מעידים על כך ששביעות הרצון הכללית היא גבוהה מאוד (כ־90%). עוד עולה ששביעות הרצון מקידום הילד מבחינה קוגניטיבית ורגשית, מההקפדה על בטיחות ומהמסירות של הגננת היא גבוהה, ואילו שביעות הרצון מהתקשורת עם ההורים היא בינונית. מבין כל המאפיינים של הגן, של הילדים ושל ההורים, רק רמת הדתיות נמצאה קשורה לשביעות הרצון, כך שהורים דתיים מרוצים יותר מהגננת מאשר עמיתיהם הלא־דתיים. הבדל נוסף בין הקבוצות מתבטא בכך, שבקרב הורים דתיים, הטיפוח הקוגניטיבי מנבא את שביעות הרצון מהגננת ובקרב ההורים הלא־דתיים הטיפוח הרגשי־החברתי מנבא את שביעות הרצון הכללית. בדיון מוצעים הסברים לממצאים אלו על רקע המאפיינים של החברה הדתית והחרדית. כמו כן, מוצע הסבר לפער בין שביעות הרצון הגבוהה במחקר הנוכחי לבין המתחים והקונפליקטים המאפיינים את הקשר בין גננות להורים, כפי שמדווח בספרות בתחום זה.
מילות מפתח: מעורבות הורים, קשר הורים-גננות, טיפוח רגשי, טיפוח קוגניטיבי |
| למאמר המלא |
| פרופ' יצחק גילת, ראש רשות המחקר בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מחקריו עוסקים בסוגיות הנמצאות בממשק שבין חינוך לחברה, כגון רב־תרבותיות, מעורבות הורים, מעמד המורה. מרצה לפסיכולוגיה ולשיטות מחקר.
ד"ר רחל שגיא, חוקרת בכירה ברשות המחקר בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מחקריה עוסקים ברב־תרבותיות, בהכשרת מורים וביחסי הורים עם מערכת החינוך.
ד"ר ענת כורם, עומדת בראש מרכז מחקר ארצי ליחסים שבין צוותי חינוך להורים (מהות). יועצת חינוכית, מרצה בכירה לחינוך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט וחברת סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. עורכת את כתב העת חוקרים@צוותי חינוך-הורים. מחקריה עוסקים בפיתוח כשירות חברתית, ביחסים בין צוותי חינוך להורים וברב־תרבותיות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
