פורסם בתאריך 20 באפריל 2023
| מירב אייזנברג, אורית שלום, מילכה שם-טוב וקרן אור שורצקר |
| גן הילדים מוגדר כמערכת ניהולית ארגונית עצמאית, אשר עובדות בו שתי גננות בפיקוח משרד החינוך. האחת, מנהלת גן והשנייה, גננת משלימה המחליפה את מנהלת הגן בימים החופשיים במהלך השבוע באופן קבוע ולאורך השנה. מטרת מחקר זה הייתה להעמיק את ההבנה לגבי תפיסת התפקיד של הגננת המשלימה מנקודת מבטן של הגננות המשלימות בשלבים שונים בקריירה שלהן, ולגבי האופן שבו תפיסה זו משפיעה על התפתחותן המקצועית.
במחקר השתתפו 24 גננות משלימות ממחוז צפון וממחוז מרכז. שיטת המחקר הייתה איכותנית ואיסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה. החידוש במחקר נעוץ בכך שהוא חושף לראשונה גורמים פנים-ארגוניים מהותיים המעכבים והמקדמים את הקריירה המקצועית של הגננת המשלימה, ביניהם מנהלת הגן, צוות הסייעות, ילדי הגן והורי ילדי הגן. המסקנות העיקריות ממחקר זה הן, שקיימת דיכוטומיה מעמדית בין מנהלת הגן לבין הגננת המשלימה, שמנהיגות מיטבית של מנהלת הגן טומנת בחובה פוטנציאל לשביעות רצון של הגננת המשלימה ושתפיסת התפקיד של הגננת המשלימה היא דואלית ואינה תלויה בוותק ובשלב הקריירה. מילות מפתח: גננת משלימה, גורמים פנים-ארגוניים, גורמים מקדמים, גורמים מעכבים, קריירה מקצועית |
| למאמר המלא |
| ד"ר מירב אייזנברג, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך וראש המגמה ומרצה במגמה לתואר שני במנהל חינוך בגיל הרך במכללה האקדמית אחוה. תחומי מחקריה בחינוך מתמקדים בסוגיות בהכשרת סטודנטים בגיל הרך הנוגעות להשלכות של מגפת קורונה ובסוגיות במנהל חינוך בגיל הרך הנוגעות לבדידות המקצועית של גננות, התפתחות הקריירה, מנהיגות, שימושים בטכנולוגיה בגן הילדים ולמידה מבוססת פרויקטים (PBL).
אורית שלום, תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך מהמכללה האקדמית תל-חי, קמפוס אוהלו. גננת בעמק הירדן מזה 23 שנים, מתוכן 12 שנים כגננת משלימה. מתמחה בלמידה חוץ-גנית ודוגלת בשילוב הבעה יוצרת ודרמה בתוכניות הלימודים. מילכה שם-טוב, תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך מהמכללה האקדמית תל-חי, קמפוס אוהלו. גננת בעמק הירדן מזה 12 שנים, מתוכן חמש שנים כגננת משלימה ומובילה השתלמות בנושא "למידה שיתופית בגן הילדים". קרן אור שורצקר, תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך מהמכללה האקדמית תל-חי, קמפוס אוהלו. גננת בגילי המערבי מזה 14 שנים, מתוכן 10 שנים כגננת משלימה. מתמחה בהוראת מדע, מוזיקה וספרות בגני הילדים. (עריכה לשונית – שירה דניאל) לציטוט: |
פורסם בתאריך 19 ביולי 2023
| טניה לוי-גזנפרנץ |
| מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תהליכי השינוי שחוו גננות בגני ילדים שבהם פועלת תוכנית ההתערבות "אור" (משרד החינוך, 2021), המיועדת לילדים במצבי סיכון בגיל הרך. במחקר השתתפו 36 גננות ממחוז צפון, אשר בגן הילדים שבניהולן פועלת תוכנית "אור", שהיא אחת מתוכניות הדגל המוטמעות בגיל הרך, ומכאן חשיבותו של המחקר הנוכחי. במסגרת התוכנית משתלבת בגן מדריכה עם מומחיות כלשהי בגיל הרך, שעובדת עם ילדים שהוגדרו כילדים במצבי סיכון. מטרתה של כניסת המדריכה לגן היא להפחית את מצבי הסיכון של הילדים, כמו גם להעניק לגננת כלים והדרכה לעבודה עימם.
הגננות שהשתתפו במחקר נשאלו על תהליכי העבודה שחוו עם כניסתן של המדריכות שהוכשרו לעבוד בתוכנית "אור" עם ילדים במצבי סיכון בגני הילדים. ניתוח הממצאים התבסס על התיאוריה המעוגנת בשדה (grounded theory). מתוך ניתוח הממצאים עולה כי הקשר בין הגננות לבין המדריכות הוא טעון, ושמידת הצלחתו קובעת במידה רבה את הצלחת העבודה עם הילדים במצבי סיכון. הגננות שבגן הילדים שהן מנהלות הופעלה התוכנית חוו שינויים בשלוש זירות עיקריות: מבחינה תיאורטית, טרם נעשה מחקר הבוחן את תהליכי השינוי שחוו גננות העובדות לצד מדריכות אור, המהוות הלכה למעשה סוכנות שינוי הפועלות למען ילדים במצבי סיכון בגיל הרך. מידע זה עשוי להוסיף נדבך על התנאים הנדרשים להטמעת תהליכי שינוי בקרב גננות. בפן היישומי תרומתו של מחקר זה היא בבחינת הקשר הנדרש בין הגננות למדריכות אור ובתנאים הנדרשים להטמעה מיטבית של תוכנית התערבות למען ילדים במצבי סיכון כחלק מהכשרת הגננות וכחלק מתהליכי הפיתוח המקצועי שלהן.
מילות מפתח: ילדים בסיכון בגיל הרך, תהליכי שינוי, גננות, תוכנית התערבות |
| למאמר המלא |
| ד"ר טניה לוי-גזנפרנץ, בעלת תואר שלישי מהמגמה למנהיגות וניהול מערכות חינוך באוניברסיטת בר-אילן. מכהנת כמפקחת על התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. תחומי התמחותה הם: הדרכה, התנהגויות ארגוניות, מדיניות החינוך ומינהל החינוך, ילדים ונוער בסיכון, הובלת תהליכי שינוי בגיל הרך.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: לוי-גזנפרנץ, ט' (2023). פרספקטיבות של שינוי בקרב גננות בגני ילדים שבהם פועלת |
פורסם בתאריך 10 באוגוסט 2023
| מיכאלה כדורי-שלזק וטליה סטוק [1] |
| למידה חוץ־גנית מתרחשת מעבר לכותלי הכיתה וגן־הילדים בסביבה הקרובה למסגרות החינוך, והיא אף עוסקת בה. בישראל פועלים גנים במתכונת של פעילות חוץ־גנית יום אחד בשבוע לפחות בסביבה הטבעית הקרובה, ולאחרונה אף החלו לפעול גנים שעיקר פעולתם במרחב הפתוח (סביבה טבעית). מחקר זה מבקש לבחון את תפיסותיהן של הגננות שבגן־הילדים שבניהולן מתרחשת למידה חוץ־גנית בסביבה הטבעית לפחות פעם בשבוע על אודות למידה מסוג זה. המחקר, שנערך בשנים 2020-2019, הוא מחקר איכותני פרשני. השתתפו בו עשר גננות (מתוכן גנן אחד), שבגן־הילדים שניהלו התרחשה למידה בסביבה החוץ־גנית לפחות פעם בשבוע. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ריאיון חצי־מובנה שנערך בזום בשל הריחוק החברתי שנדרש במהלך מגפת קורונה.
במחקר נמצא כי הגננות רואות בסביבה החוץ־גנית הטבעית מקום המאפשר לילדים לחוש רוגע ושלווה, שבו הם מצליחים לפתור בעיות בכוחות עצמם באמצעות שיח, ולא באמצעות אלימות. הן תופסות את הסביבה החוץ־גנית הטבעית כמרחב שמעודד את הילדים ליצור אינטראקציה, לשתף פעולה, לעזור זה לזה, ולהתארגן בקבוצות סביב עניין משותף. לתפיסתן הסביבה החוץ־גנית הטבעית מזמנת למידה אותנטית המתפתחת מתוך התבוננות ומתוך ההתרחשויות בשטח, למידה מזדמנת ברובה. עם זאת, לצד הלמידה הספונטנית, חלק מהגננות דיווחו על למידה תהליכית מתמשכת, אשר לרוב מתנהלת ומונחית על ידן. נוסף על כך, הגננות דיווחו כי הלמידה החוץ־גנית בסביבה הטבעית תורמת לתחושת הרוגע שלהן ולהתפתחותן האישית והמקצועית. ההמלצה העולה מהמחקר היא לשלב למידה חוץ־גנית בשל היתרונות הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים שהיא מזמנת לילדים ולצוות. מילות מפתח: למידה חוץ־גנית, מרחב פתוח, סביבה טבעית, גן הילדים, תפיסות של גננות [1] המחקר מתבסס על עבודת גמר במסגרת התוכנית לתואר שני M.Ed. בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. |
| למאמר המלא |
| ד"ר מיכאלה כדורי-שלזק, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.
טליה סטוק, תואר שני בחינוך לגיל הרך מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מדריכת הורים ומנחת קבוצות בגישת אדלר. הקימה וניהלה את "גן בחורשה" בהוד־השרון.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: |
פורסם בתאריך 10 באוגוסט 2023
| ליבי עזריהו |
| מטרת מאמר זה היא לתאר תוכנית רב-תחומית המשלבת מוזיקה ומתמטיקה בקרב תלמידות כיתות א-ב ולהציע דרכים ליישום למידת נושא החוקיות בשדה החינוך המוזיקלי והמתמטי. למידה רב-תחומית היא מיומנות הכרחית במאה ה-21, המאפשרת חשיבה יצירתית, למידה מגוונת ושיפור מיומנויות הלמידה.
המחקר נערך בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי לבנות במרכז הארץ. אוכלוסיית המחקר מנתה 107 בנות משתי כיתות א (57 בנות) ומשתי כיתות ב (50 בנות). תוכנית הלימודים בנושא חוקיות הופעלה במשך עשרה שיעורים ששילבו מוזיקה ומתמטיקה. בכל שיעור נערכה פעילות מוזיקלית בנושא חוקיות על ידי לימוד שיר או יצירה, ניתוח המאפיינים המוזיקליים שלהם והקבלתם לחוקיות מתמטית. נוסף על כך, בכל שיעור התלמידות התנסו בנגינה במטלופונים ובתנועה במרחב. לאחר הפעילות המוזיקלית, שארכה 20 דקות, נעשה החיבור בכיתה לתוכן המקביל במתמטיקה. התלמידות למדו לזהות וליצור דגמים חוזרים ומתפתחים וכן סימטריה שיקופית. בכל שיעור נערך שיח כיתתי שכלל דוגמאות של תלמידות עמיתות במתמטיקה ובמוזיקה וכך ניתן היה להעשיר ולהגדיל את כיווני המחשבה של התלמידות בשני התחומים. המורה הקפידה לחבר בין התחומים ולקשר את השיר או את היצירה שנלמדו בשיעור לחוקיות מתמטית באופן מפורש. התוכנית המלאה מוצגת במאמר זה ויתרונות התוכנית ייבחנו בהמשך במחקר שיטתי.
מילות מפתח: חשיבה יצירתית, למידה רב-תחומית, מוזיקה, מתמטיקה |
| למאמר המלא |
| ד"ר ליבי עזריהו, מוזיקאית ומרצה בפקולטה לחינוך מוזיקלי במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. מורה למוזיקה בבתי ספר יותר מ-25 שנים, מדריכה פדגוגית לסטודנטיות וסטודנטים להוראה בחינוך מוזיקלי ומנחה של סדנת סטאז' למורים מתחילים. במחקריה מתמקדת בחינוך מוזיקלי ובלמידה רב-תחומית המשלבת מתמטיקה ומוזיקה. פרסומיה כוללים שירים ללימוד לוח הכפל ומאמרים בכתבי-עת בינלאומיים בנושא למידה רב-תחומית.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: עזריהו, ל' (2023). תהליך למידה רב-תחומי בנושא חוקיות מוזיקלית ומתמטית |
